סביבה
בצורת קיצונית
דוח מדאיג: "סופר אל ניניו" עלול לגרום ל-451 אלף מקרי מוות עודפים עד פברואר
ניגריה צפויה לרשום את מספר מקרי המוות העודפים הגבוה ביותר, עם 31,400, ואחריה אינדונזיה וסודן. החוקרים מאוניברסיטת שיקגו: "הדוח הזה מאפשר למקבלי ההחלטות לראות בדיוק היכן אפשר לנקוט כבר עכשיו פעולות חירום, כדי להציל עשרות אלפי חיים בחודשים הקרובים"
רויטרס, ירון דרוקמן | 23.09.26
שקנאים בעמק יזרעאל
כבר הסתיו עכשיו: חצבים פורחים וציפורים אין ספור
חצי מיליארד ציפורים חולפות בשמי ישראל בדרכן מאירופה וממרכז אסיה לאפריקה, ובמקביל מתעוררת הארץ בפריחות סתוויות מרהיבות – מהחצבים שכבר מכסים את השדות ועד חבצלות החוף
אילנה קוריאל | 23.09.26
החיים התת-ימיים בחופי מיורקה שבמערב הים התיכון
הים התיכון מתחמם והופך מלוח בקצב מואץ – והשינוי מגיע עד לקרקעית
השינויים מגיעים לעומקים של אלפי מטרים, ובחלקים מהים קצב ההתחממות עצמו הולך וגובר מדור לעשור. החוקרים מזהירים כי השינויים עלולים להשפיע על זרימת המים, על אספקת החמצן למעמקים ועל יכולתם של מינים ימיים למצוא מפלט מההתחממות. כמו כן, המגמה המדאיגה, בדגש על הים האדריאטי, עשויה להציע הצצה מקדימה לאופן שבו אגני האוקיינוסים הגדולים ישתנו בעולם מתחמם
יוגב ישראלי | 23.09.26
אחד מהאגמים הקרחוניים בפסגות הגבוהות של הודו
אגמי קרחונים בהימלאיה גדלים - וכך גם הסיכון לשיטפונות הרסניים
מצילומי לוויין בני כמעט 30 שנים נמצא כי שטחם של 24 אגמים קרחוניים בהרי ההימלאיה גדל ב-67%, לצד היווצרותם של 57 אגמים חדשים. שניים מהם התרחבו ביותר מ-100%, מה שמגביר את הסיכון מפני שיטפונות פתאומיים והרסניים במורד הזרם
יוגב ישראלי | 23.09.26
אין צורך לקדוח. המערכת של Deep Signal
במקום קידוחי ניסיון בקרקעית: פיילוט "קידוחים וירטואליים" באשדוד
חברת נמלי ישראל החלה לבחון מערכת מבוססת בינה מלאכותית של חברת Deep Signal, שתנסה למפות את שכבות הקרקע מתחת לים ללא קידוח פיזי. המטרה: לצמצם את מספר קידוחי הניסיון הנדרשים לפני הקמת רציפים ושוברי גלים, ולחסוך זמן, עלויות ופגיעה סביבתית
אילנה קוריאל | 22.09.26
נזק בטיילת בטבריה בעקבות רוחות
האיום היבש על הכינרת: מה באמת מחולל את סופות השרקיה?
מחקר חדש חושף לראשונה מה גורם לרוחות המזרחיות להתחזק מעל הכינרת, מדוע הן נעלמות בקיץ וכיצד הן עלולות להפוך בתוך שעות לסכנה לכלי שיט, לתשתיות ולחופים 
נועה גונן, זווית | 18.09.26
אובך בגוש דן
הבחירות הללו הן גם על הסביבה שלנו | טור
זיהום האוויר, משבר האקלים, התחבורה הציבורית, הפסולת וההגנה על השטחים הפתוחים אינם סוגיות צדדיות. הממשלה הבאה חייבת להציב את הסביבה בלב סדר העדיפויות
פרופ' עדי וולפסון | 18.09.26
האבוקודו שובר שיאים
הענק הירוק: כך הפכה ישראל למעצמה בתחום גידול אבוקדו
למרות החשש מחרם אירופי, החקלאים צפויים לשבור שיאים השנה: יבול האבוקדו יגיע לראשונה ל-280 אלף הטונות, והייצוא יזנק לכ-170 אלף טונות. מגן שנהב, מקיבוץ דפנה: "אזור הגליל העליון משגשג ונוסק על אף שנות המלחמה והקושי, בעיקר בזכות מגדלים מסורים ומקצועיים"
אילנה קוריאל | 18.09.26
"להאמין שהפעילות תשנה". מחאה של פעילי סביבה | צילום: מגמה ירוקה
מה מניע אנשים לפעול למען האקלים? לאו דווקא האופטימיות
חוקרים ניסו לבדוק מה גורם לאנשים לפעול למען כדור הארץ. הם גילו בין השאר כי שאיפה לעתיד טוב יותר, ולא האמונה שהשינוי אכן יקרה, קשורה למעורבות סביבתית ולתמיכה במדיניות אקלים. פעילי סביבה מספרים מה מניע אותם להמשיך להיאבק, למרות כל הקשיים
אילנה קוריאל | 17.09.26
שריפת פסולת ברשות הפלסטינית
הפתרון לשריפות הפסולת ביהודה ושומרון? "למנות מבוגר אחראי"
בעוד שריפות הפסולת ביו"ש מזהמות את האוויר משני צידי הקו הירוק, מחקר חדש מציע להקים באמצעות גוף חיצוני תשתיות למיון, מחזור והפקת אנרגיה מפסולת – וליצור תמריץ כלכלי להפסקת השריפות
מאיה פלח, זווית | 17.09.26
התפרקות קרחון ת'ווייטס (הידוע בכינויו "קרחון יום הדין") באנטארקטיקה
הקרח נעלם: גרינלנד ואנטארקטיקה איבדו 11.3 טריליון טונות בחצי מאה
שינוי דרמטי נרשם בשני האזורים הקוטביים, המאופיינים ביריעות הקרח הגדולות בעולם. רובו המכריע של האובדן אינו נובע מהפשרה על פני השטח, אלא מהאצת המסת הקרחונים והזרמת כמויות גדולות יותר של קרח אל האוקיינוס. המדענים מזהירים כי תנודות קצרות טווח אינן משנות את המגמה ארוכת השנים, וכי עתיד מפלס פני הים תלוי במידה רבה ביציבות יריעות הקרח
יוגב ישראלי | 17.09.26
תפוחים
האם התפוח שעל שולחן החג שלנו בסכנה?
תפוח הוא אחד הפירות שאנחנו רואים בסופר במשך כל השנה, והוא נמצא כמעט בכל סל קניות ישראלי; אך מחקר חדש חושף ששינוי האקלים עלול להשפיע באופן מהותי על הגידול שלו ברחבי העולם 
מאיה פלח, זווית | 13.09.26
הוריקן "מליסה" מכה בג'מייקה
הוריקן, טייפון וציקלון: מה ההבדל בין הסופות?
איך נוצרות סופות טרופיות, מדוע אותה תופעה מקבלת שמות שונים באזורים שונים בעולם, ומה מבדיל בין ציקלון טרופי לציקלון חוץ-טרופי? עושים סדר בתופעות
איתמר קרבי, מכון דוידסון לחינוך מדעי | 13.09.26
גל חום אירופה ותיקן במהלך הופעת האפיפיור
מקום לדאגה: אוגוסט 2026 היה החודש החם ביותר בהיסטוריה
שריפות, שיטפונות, בצורות וגלי חום ממחישים את המחיר הגובר של משבר האקלים. כעת, עם עוד נקודת ציון מדאיגה בדרך, המדענים מזהירים: גם אם האנושות תעצור את פליטות גזי החממה ותעשיית הדלקים המאובנים תחדל מלהתקיים, החום שכבר הצטבר באטמוספרה ימשיך להשפיע עוד שנים קדימה
רויטרס, יוגב ישראלי | 11.09.26
זן חדש של תפוחים בגולן
מאוסטרליה לגולן: התפוחים החדשים שינסו לכבוש את המטעים בישראל
מאז שנות ה–80, אז נכנסו לחיינו בסערה ה"פינק ליידי" הנהדרים, לא גידלו בישראל באופן מסחרי זן חדש של תפוחים. בקיבוץ אלרום גדלים כיום עצים לדוגמה משישה זנים, שמתחרים על הזכות להגיע לקערית הדבש שלנו. הקריטריונים קשוחים: טעם משובח, מרקם פריך, יכולת לקבל צבע עז בתנאי האקלים המקומיים, ולשרוד בקירור שבועות בלי להפוך ל"קמחיים" 
יאיר קראוס | 11.09.26
בשר בקר. 15 אלף ליטר מים לייצור ק"ג אחד
האמת נחשפת: כמה מים באמת מסתתרים מאחורי שולחן החג
מבשר בקר ועד יין, לכל מנה בארוחת ראש השנה יש טביעת רגל מימית – והבחירות שלנו בצלחת יכולות להשפיע על כמות המים שנדרשת כדי לייצר את המזון שאנחנו אוכלים 
נועה גונן, זווית | 11.09.26
האצות באזור פלמחים, הבוקר
"מתעלמים מישראל": המדענים שמודרים גם בזמן משבר אזורי
משבר סביבתי אינו נעצר בגבול, אבל שיתופי הפעולה המדעיים באזור הולכים ונעלמים: חוקרים ישראלים מספרים על הדרה ממחקרים וכנסים, על חרם מצד עמיתים ועל הקושי לשתף פעולה עם מדינות שכנות – דווקא כשנדרשת היערכות אזורית. חוקרת ישראלית: "יש לנו אותה בעיה, אך אנחנו הרבה פעמים נמצאים במלכוד כי לא מוכנים לשתף פעולה איתנו"
ליאור בן ארי | 10.09.26
פאנלים סולאריים על גג
התחדשות לשנה החדשה: איך לתת לפאנלים סולאריים חיים חדשים?
מיליוני טונות של פאנלים סולאריים צפויים לצאת משימוש בעשורים הקרובים ולהפוך לאתגר סביבתי. פרויקט של סטודנטים מציע להסב אותם לחומרי בנייה - פתרון שיכול להפחית פסולת, לחסוך באנרגיה ולהוזיל את עלויות הבנייה 
אמנון דירקטור, זווית | 10.09.26
המנוף הראשון של הכוורות ב-1963
מה קרה לדבש הישראלי? פעם כוורת הניבה 80 ק"ג, היום הרבה פחות
לקראת ראש השנה, חג הדבש הלאומי, ותיקי הענף נזכרים בנוסטלגיה בימים שלכל כוורת הייתה להקה רצינית (של דבורים), ובמועצה להאבקה ודבש מספרים איך מתמודדים עם צמצום שטחי המחיה של הדבורים שנגרם עקב הבנייה המואצת
אילנה קוריאל | 10.09.26
מישה גורוב אוחז בשקית עם בדלי הסיגריות שאסף לאורך תעלת שאנצנגראבן בתוך חצי שעה
"מעט מטורף": האיש ששוחה לעבודה – ומנקה בדרך את המים
היוזמה של מישה גורוב הפכה את הדרך היומיומית שלו לעבודה בציריך למאבק סביבתי של ממש. בתוך חצי שעה אסף יותר מ-500 בדלי סיגריות, מה שהניע בו את הרצון להיאבק על שלום המערכת האקולוגית העירונית. כמו כן, חשף גורוב גם ממצאים שלא ניתן לזהות מעל פני המים, כמו למשל דגים נדירים לאזור וחומות אבן עתיקות
יוגב ישראלי | 10.09.26
הכינרת
לא רק האמבה: ההתחממות וירידת המפלס מסכנות את המים בכינרת
השבועיים האחרונים היו קריאת השכמה לכל מי שחשב שאנחנו חסינים מפני משבר האקלים. תחילה היו אלו מתקני ההתפלה שהושבתו. מיד אחרי, ילד בן 9 נפגע מאמבה אוכלת מוח בעקבות שחייה בימת הכינרת. בשיא עונת התיירות - הרחצה במקור המים המתוקים היחיד במדינה הפכה למסוכנת בגלל עליית טמפרטורת המים. המומחים מזהירים: אם לא יחול שינוי, הנזקים יהיו חמורים בהרבה
אילנה קוריאל | 10.09.26
מתקן התפלת המים בשורק 2
המאבק בציאנובקטריה: הצלחה ראשונית בניסוי במתקן ההתפלה באשדוד
פרסום ראשון: חוקרי אוניברסיטת בן-גוריון עברו לניסוי בקנה מידה מלא לאחר סדרת בדיקות מעבדה. "רמות העכירות ירדו לערכים שניתן לעבוד בהם", אמר פרופ' בן זאב. אם הניסוי יצליח - יהיה ניתן להגביר את פעילות ההתפלה. מתקן ההתפלה באשקלון - שהושבת מ-27 באוגוסט - יחזור לפעילות חלקית. ומי ישלם את המחיר? ייתכן שמחירי המים יעלו
אילנה קוריאל | 08.09.26
חקלאי צועד בשדה התירס שלו, שהתייבש כתוצאה מהבצורת הקשה שפקדה את הונגריה
כשהקיץ מקדים את הקציר: החקלאות באירופה נכנסת לעידן חדש ומדאיג
החום והבצורת משנים את לוח השנה החקלאי ביבשת. חיטת החורף מבשילה עד 20 ימים מוקדם יותר, התירס נקטף כבר בתחילת ספטמבר – והחקלאים מזהירים כי מאחורי ההקדמה מסתתרת פגיעה הולכת וגוברת ביבולים
רויטרס, יוגב ישראלי | 08.09.26
האצות באזור פלמחים, הבוקר
שר האנרגיה אלי כהן מנסה להרגיע: "דרוש שימוש מושכל במים, לא מעבר לזה"
אף שמשבר ההתפלה עוד לא הסתיים, שר האנרגיה והתשתיות הצהיר: "משק המים בישראל הוכיח את חוסנו ואיתנותו". עמותת "צלול" דורשת להכריז על משבר מים. בחברת מקורות מתכננים להאריך את צינור היניקה של מתקני ההתפלה כדי "לדלג" על הזיהום
אילנה קוריאל | 07.09.26
מתקן התפלת המים בשורק 2
הדיון בכנסת ב-2024 שהתריע על השבתת מתקני התפלה: "תהיה דרמה למשק המים"
כבר במאי 2024 הזהירה רשות המים מפני תרחיש שבו זיהום ימי ישבית מתקני התפלה, הנמצאים קרובים זה לזה מבחינה גיאוגרפית. יותר משנתיים לאחר מכן, התרחיש התממש - וחמישה מהמתקנים עדיין מושבתים או פועלים חלקית
אילנה קוריאל | 06.09.26
מתקן התפלת המים בשורק 2
ברוכים הבאים לעידן ההתיישנות האקלימית
משינויי האקלים ועד מתקני ההתפלה, מסילות הרכבת והסוללה בסמארטפון: העולם משתנה מהר יותר מהמערכות שתוכננו עבורו. הגיע הזמן להפסיק לתכנן את העתיד על בסיס האקלים של העבר
פרופ' עדי וולפסון | 06.09.26
ציאנובקטריה השייכת לסוג Synechococcus והאצות בחוף פלמחים
התגלה הגורם להשבתת מתקני ההתפלה; האם הביוב מעזה גרם להתפתחותו?
הציאנובקטריה הזעירה מסוג Synechococcus ממשיכה להשבית מתקני התפלה בישראל, בזמן שבסיני מדווחים על פגיעה דומה בגלל עכירות מי הים. מומחים חלוקים בשאלה אם הביוב מעזה הזין את פריחת האצות. בינתיים, גם לקראת כניסת השבת, רוב מתקני ההתפלה בישראל אינם פועלים כרגיל
אילנה קוריאל, ליאור בן ארי | 04.09.26
חוף עין גדי הנטוש
אזור בסכנה: עולם הטבע המופלא של מדבר יהודה וים המלח בתמונות
מהרמה הצחיחה ועד לחופי ים המלח, מדבר יהודה מקיים עולם חי עשיר וייחודי - מיעלי המצוקים ולילית המדבר ועד לתחמס המצרי והסלבדורה הפרסית. אולם, המערכת האקולוגית הרגישה הזו ניצבת כעת בפני איומים גוברים: פיתוח, תשתיות, שאיבת מים וירידת מפלס ים המלח מסכנים את בתי הגידול הנדירים ואת נתיבי הנדידה בשמי המדבר. צפו בתמונות מהאזור של צלמי האגודה הישראלית לצילום טבע
יוגב ישראלי | 04.09.26
החוקרים ינסו לגרום לאצות לגדול. פלמחים, הבוקר
בלי לעדכן את הציבור: חומרים רוססו מעל הים לעצירת האצות, נאסר דיג באזור
במשרד האנרגיה וברשות המים הודו כי חומרים פוזרו מעל לים התיכון כדי להילחם באצות, שמשביתות כבר כמה ימים מתקני התפלה. עם זאת, במשרד הבריאות אמרו: "אין השפעה על איכות מי השתיה ולכן אין כל מניעה בשתיית מים"
אילנה קוריאל, אור הדר | 03.09.26
האצות באזור פלמחים, הבוקר
האצות נעות צפונה למתקן ההתפלה בחדרה, החוקרים ינסו לגרום להן לגדול
חמישה מתוך ששת מתקני ההתפלה בחופי הים התיכון עדיין מושבתים או פועלים חלקית, ואין צפי לסיום האירוע. במקורות קיבלו אישור לשאוב מקידוחים שנאסרו בעבר, והחוקרים מנסים לזהות את האצה ולגרום לה להיצמד זו לזו כדי שלא תחדור למסננים. מנכ"ל חברה המפעילה את המתקן בפלמחים: "נכון לוודא שכמות המים העודפת במדינה תהיה מספקת"
אילנה קוריאל | 03.09.26
מחאת פעילי גרינפיס על רקע הצפי לחציית רף 1.5 מעלות צלזיוס
"כל שבריר מעלה קובע": העולם בדרך לחצות את רף 1.5 המעלות בקרוב
השמירה על הרף עליו הוסכם לפני קצת יותר מעשור בדרך להיפרץ בשנים הקרובות. כל שבריר של חריגה ממנו תוביל להשלכות חמורות – בדגש על מדינות איים מתפתחות וערים השוכנות באזורי חוף נמוכים. המאמץ לחזור לחוף מבטחים נראה כרגע רחוק מלהצליח, אולם אם יינקטו הפעולות הדרושות קיים עוד סיכוי להציל את הספינה – בדמות כדור הארץ – מלטבוע
יוגב ישראלי | 03.09.26
ילדים על דשא סינתטי
הסכנות של הדשא הסינתטי: הערים מתחילות להיפטר מהפלסטיק
הישראלים כבר רגילים לריב על פוליטיקה, אבל אחד הנושאים שהכי מעוררים ויכוח בימים אלה הוא דווקא הרבה יותר ירוק. מספר ערים בישראל הכריזו מלחמה על הדשא הסינתטי, בעוד שאחרים דווקא בוחרים להגן על המשטח מפלסטיק. בעמותת "אדם טבע ודין" טוענים: "הסכנה משמעותית במרחבים המיועדים לילדים"
אילנה קוריאל | 03.09.26
מתקן התפלת המים בשורק 2
שר האנרגיה על השבתת מתקני ההתפלה: "זו תופעת טבע שלא הייתה 30 שנה"
חלק ממתקני ההתפלה, שהושבתו בשל עכירות המים, חזרו לעבוד וכיום לא נרשם מחסור במים. שר האנרגיה אלי כהן אמר כי מדובר "במקרה קיצון". נכון לעכשיו שני מתקני התפלה עדיין מושבתים. "דאגנו להשלים מקורות מים על ידי שאיבה מהכינרת ומהקידוחים", הוא אמר והבטיח לחזור לפעילות מלאה בקרוב
מאיר תורג'מן | 02.09.26
דוגמה להלבנת אלמוגים שהתרחשה תוך חודשים ספורים באזור פולינזיה הצרפתית
קריסה מוחלטת: שוניות האלמוגים מאבדות את הזמן הדרוש להן כדי להשתקם
התחממות האוקיינוסים הופכת אירועי הלבנה קיצוניים לתכופים יותר, בעוד שוניות האלמוגים אינן מספיקות להתאושש ביניהם. במקביל לירידה בכיסוי האלמוגים נרשמת עלייה חדה בכמות האצות, המאיימות לשנות את פני המערכות האקולוגיות הימיות כפי שהכרנו אותן עד כה
יוגב ישראלי | 02.09.26
מתקן הטפלה של מים שורק פלמחים
3 מתקני התפלה עדיין מושבתים: "המשברים הבאים עוד יגיעו"
חמישה מתקני התפלה הושבתו בזה אחר זה בעקבות הגעת האצות לחופי ישראל, וחלקם עדיין לא חזרו לפעילות • מחקר חדש מזהיר: שילוב של זיהום, בצורת, מלחמה או מתקפת סייבר עלול להביא לירידה של כ-60% באספקת המים. מומחים: "אנחנו צריכים עודף מים קבוע"
אילנה קוריאל | 02.09.26
משבר ההתפלה: למה מתקני המים הושבתו - ומי עלול להיפגע?
פריחת אצות זעירות הובילה להשבתת רוב מתקני ההתפלה בישראל, החקלאים בדרום נותרו בלי מים והעיריות התבקשו לצמצם השקיה. בינתיים לא צפויה פגיעה בצריכה הביתית. מה זו התפלה, איך נוצר המחסור, כמה מים אנחנו צורכים ביום, ומה צפוי בהמשך? ynet מסביר
אילנה קוריאל | 01.09.26
מתקן ההתפלה בפלמחים
שיבושים באספקת המים בבאר שבע, שר האנרגיה: "תופעה חריגה, נבטיח אספקה סדירה"
בעקבות השבתת רוב מתקני ההתפלה של ישראל, הבטיח השר אלי כהן כי אספקת המים לצרכנים ביתיים לא תיפגע. "תופעת הטבע שאנחנו רואים היא תופעה שלא ראינו במהלך 20 השנים האחרונות", הוא אמר. מי שנפגע כעת הם החקלאים בדרום, שסובלים ממחסור במים ומתריעים מפגיעה בגידולים
אילנה קוריאל | 01.09.26
מתקן התפלה
"אירוע חסר תקדים בהיקפו": רוב מתקני ההתפלה עדיין מושבתים
למרות עכירות המים, הוחלט להפעיל בצהריים חלק ממתקן ההתפלה בפלמחים בניסיון לסייע למשק המים. בינתיים המתקן היחיד שפועל כרגיל לחופי הים התיכון הוא זה שבחדרה. מנהל המתקן אמר ל-ynet: " עוד לא היה אירוע כזה. תמיד היה אירוע של זיהום נקודתי פה, כמה שעות וזה עבר. כאן זה משמעותי"
אילנה קוריאל | 01.09.26
רועי יוסף בחממה בבאר מילכה
מתקני התפלה מושבתים, והחקלאים בנגב זועקים: "24 שעות בלי מים - והיבול מת"
השבתת מתקני ההתפלה והשיבושים באספקת המים מאיימים על מאות משקים בעיצומה של עונת הגידול. בפתחת ניצנה מזהירים: "זה להיות או לחדול". התאחדות חקלאי ישראל דורשת התערבות של השרים ופיצוי מהמדינה. אחד החקלאים: "זה המאני טיים שלי. השתילים עמוסים בפרי. אבל הפרי צריך להמשיך לקבל מים כדי להבשיל"
אילנה קוריאל | 01.09.26
העכירות באזור פלמחים
כמעט כל מתקני ההתפלה עדיין מושבתים, הסיבה: "כנראה אצות ממצרים"
מתקני ההתפלה שורק א' ושורק ב' חזרו לפעול חלקית, אך הושבתו שוב. נכון להבוקר רק מתקני ההתפלה בחדרה ובאילת פועלים. במכון לחקר ימים ואגמים אמרו כי העכירות ששטפה את מי הים התיכון והובילה להשבתה נובעת ככל הנראה מפריחת מיקרו אצות, שמקורן בדלתא של הנילוס. המשמעות: חקלאים בדרום לא יכולים להשקות את השדות, ביישובים חל איסור להשקות גינות ציבוריות
אילנה קוריאל | 01.09.26
credit logocredit logoUX\UI עיצוב ופיתוח