לקראת ההכרעה בקלפיות, מדינת ישראל מוצאת את עצמה לא רק בצומת דרכים פוליטי וביטחוני, אלא גם מול איום קיומי שקט ומתגבר: שינוי האקלים. הסופר אל ניניו שבפתח, שצפוי לגרום לחורף סוער במיוחד, הוא הצצה לעתיד הנראה לעין.
ארגוני הסביבה השונים, מדענים וחוקרים מבקשים להתוות דרך חדשה עבור הממשלה הקרובה. כך, מסמך מקיף של ארגון "אדם טבע ודין", מציג מפת דרכים סביבתית-אקלימית לממשלה הבאה, משרטט תמונה קודרת על מצבה של המדינה ומזהיר כי ללא טיפול שורשי ואימוץ תוכנית חירום ב-100 הימים הראשונים לכהונתה, ישראל עלולה לשלם מחיר בלתי הפיך בבריאות הציבור, באספקת המים, באיכות האוויר ובחוסן הלאומי.
בכתבות הקודמות דיברנו על תקווה ועל עמדות המפלגות השונות, שחלק מנציגי הסביבה שלהם ממוקמים במקומות לא ריאליים, ועכשיו אפשר לדבר על פתרונות. מפת הדרכים מבקשת שהממשלה תפעל לקידום חוק יסוד הגנת הסביבה, שתעגן את הזכות של כל אזרח לסביבה נקייה, בריאה ומקיימת. בנוסף, עליה לחוקק חוק אקלים מתקדם ומחייב תוך שישה חודשים, כולל יעדים להפחתת פליטות ומנגנוני יישום ובקרה. וכמובן - תקציב. יש לעגן בחוק יעד של 50% אנרגיה מתחדשת עד 2030, לצד הפסקת העמקת התלות בדלקים פוסיליים.
הדאגה לעתיד ישראל היא גם הדאגה למשאבי הטבע והתשתיות הלאומיות שלנו. כך, המסמך מזהיר מפני השחיקה בהטבות המס על רכבים חשמליים וקורא ליישם מתווה מיסוי יציב ומדורג, לצד השקעה מסיבית בתחבורה ציבורית נגישה, אמינה ומופחתת פליטות. עוד קוראים להשלים את חקיקת החוק למניעת אירועי זיהום ים, והסדרת זיכיון ים המלח תוך הבטחת הגנה סביבתית.
בתי זיקוק בחיפה
(צילום: RnDmS/Shutterstock)
אין היערכות לשטפונות
עו"ד בר רוזוב, רכזת המחלקה המשפטית באדם טבע ודין, אמרה כי "ב-2022 בג"ץ קבע שהסביבה לא יכולה להיכנס תחת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אבל ב-2026 אנחנו מבינים שהסביבה צריכה לקבל מעמד של חוק יסוד. צריך לקדם את הזכויות שלנו לסביבה נקיה ובריאה ואת החובה של הממשלה, והרשויות, להגן עלינו מפני משבר האקלים".
לדברי עו"ד רוזוב, "אנחנו בין המדינות היחידות ב-OECD שאין לה חוק אקלים מחייב. יש לנו החלטות ממשלה לא ישימות, שלא ניתן לאכוף. כשאין חקיקה ראשית עם יעדי הפחתת פליטות מחייבים וחובת היערכות של הממשלה, נהיה בפער גדול אחרי מדינות מתקדמות אחרות. ואנחנו כבר רואים את הפער הזה ואת הנזקים, בין אם מדובר בנזק לתשתיות, לבריאות או לסביבה. חורף אחרי חורף אנחנו רואים שהרשויות לא נערכות כראוי - לא להצפות ולא לשטפונות. וזה לא משנה אם אלה רשויות חזקות או חלשות. אנחנו חודשים ארוכים קוראים למפלגות למקם מועמדים סביבתיים במקומות ריאליים, גבוהים. וזה לא קורה".
דרושה הסדרה של זיכיון ים המלח
(צילום: akturer/Shutterstock)
אסף זנזורי, מנהל אשכול מדיניות מרחבית בחברה להגנת הטבע, מסביר כי "ישראל מתמודדת עם פרדוקס מורכב: מחד, היא אחת המדינות הצפופות בעולם, המאופיינת בשיעורי צמיחה דמוגרפית וכלכלית מהגבוהים במדינות ה-OECD, תהליך שגובה מחיר סביבתי כבד של אובדן כ-50 אלף דונם של שטחים פתוחים וחקלאיים מדי שנה. מאידך, ישראל מהווה הוט ספוט עולמי למגוון ביולוגי; למרות שטחה המצומצם, היא מהווה צומת גיאוגרפי קריטי ומשמשת כנתיב נדידה מהחשובים בעולם. השילוב הייחודי של אזורי אקלים, קרקעות ותצורות מסלע במדינה, ממקם אותה בתוך שני האחוזים משטחי היבשות בעולם שנמצאו כחשובים ביותר למגוון הביולוגי הגלובלי. לכן שמירה ושיקום בריאותן של המערכות הטבעיות היא בעלת חשיבות ראשונה במעלה".
בחברה להגנת הטבע דורשים שישראל תאמץ מדיניות של "שימור טבע כאסטרטגיה לביטחון לאומי". זה מינוח יפה מאוד וגם מדויק. בסופו של דבר לשינויי האקלים תהיה, נרצה או לא, השפעה על הביטחון הלאומי שלנו. זנזורי מציין כי על הממשלה להנחות ולתקצב את גופי התכנון והניהול ליישם אסטרטגיה זו בהתבסס על ארבעה עקרונות יסוד: הבטחת ייצוג של לפחות 30% מכלל בתי הגידול בשטחים מוגנים, מנוהלים ומתפקדים. שמירה על שטחים טבעיים גדולים ככל הניתן. בנוסף, יש למנוע קיטוע של שטחים פתוחים ולקדם שימור מסדרונות אקולוגיים ומעברים אקולוגיים. ולבסוף לקדם פעולות התפראות (שיקום שטחים והחזרתם למצבם הטבעי) ויצירה מחדש של מערכות אקולוגיות מתפקדות. "שינויי אקלים יגרמו להגברת אירועי קיצון - שטפונות, בצורות, אירועי טמפרטורות קיצוניות ואילו למערכות הטבעיות לנחלים, לצמחיה, לקרקע לצומח - יכולת למתן אותם. זאת דרך תהליכים שונים המתרחשים בטבע", מוסיף זנזורי.
מגוון ביולוגי בסכנה. אגמון החולה
(צילום: AFP)
מיפוי הסיכונים
בפורום מדעני ומדעניות האקלים עובדים בימים אלה על מסמך משלהם, שישרטט את העקרונות החשובים עבור הממשלה הבאה. פרופ' שלומית פז, ראש מוקד אקלים וקיימות סביבתית באוניברסיטת חיפה הסבירה כי יש לעשות הכל להפחתת פליטות גזי החממה, לצד מיפוי הסיכונים. פרופ' פז חוקרת את משבר האקלים והשלכותיו. "אנחנו צריכים להבין שהאזורים בארץ חשופים במידה שונה לסיכונים", היא מבהירה. "בשכונות בכרמל בחיפה חשופים יותר לשריפות כי הם חיים באזור מיוער. לעומת זאת ערים שקרובות לים חשופות יותר להצפות. יש הבדל בין המענה הלאומי שהוא אפסי, ודוחות מבקר מראים שזה בושה וחרפה, לבין העבודה של רשויות עירוניות. לעיריית תל אביב יש תוכנית למשבר האקלים, למשל".
ויש גם את הארגונים ששמים בראש את בעלי החיים. 20 ארגונים, בהם "תנו לחיות לחיות" ו"אנימלס" יצאו אמש בקמפיין לראשי המפלגות, להתחייב להקמת רשות לאומית להגנה על בעלי חיים, ולכלול אותו בהסכמים הקואליציוניים. הם מציגים את ראש הממשלה בנימין נתניהו לצד שרקן ועז, את גדי איזנקוט לצד סוס, ואת יאיר גולן לצד פרה, ומבקשים שיקימו רשות סטטוטורית עצמאית תחת המשרד להגנ"ס, שתרכז את האחריות ליישום חוק צער בעלי חיים, פיקוח ואכיפה וקביעת מדיניות בנושא ועוד. "הגנה על בעלי חיים היא לא עניין של ימין או שמאל", אמר מנכ"ל אנימלס שחר דיין. "זו ההזדמנות של כל המפלגות להתאחד מאחורי נושא שחוצה מפלגות וגושים".
פורסם לראשונה: 00:00, 01.10.26
