מבזקים
דווחו לנו
חיפוש
נגישות
ראשי
חדשות
בחירות 2026
ידיעות+
פודקאסטים
כלכלה
ספורט
תרבות
רכילות
בריאות
רכב
דיגיטל
לאשה
אוכל
נדל"ן
אנרגיה
עוד
מנויים
ידיעות+
ידיעות מנויים
ערוצי ynet
24/7 כל הכתבות
מבזקים
חדשות
דעות
כלכלה וצרכנות
ספורט
מזג אוויר
פודקאסטים
תרבות
רכילות Pplus
בריאות
סביבה, מדע ובע"ח
דיגיטל
יהדות
רכב
חופש
וולנס
אוכל
יחסים
נדל"ן
מעורבות
אופנה
עיצוב ואדריכלות
לאשה
פרויקטים מיוחדים
ערוצים נוספים
שיתופי פעולה
מוספים
Alljobs דרושים
ועידות וכנסים
קפיטל
אנרגיה
אתרים נוספים
ynet Global
כלכליסט
vesty
mynet
משחקים
GetPackage
יצירת קשר
צור קשר
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
אנחנו גם כאן, עקבו אחרינו
סביבה ומדע
סביבה
מדע
בעלי חיים
אתגר האקלים
החדשות הטובות
לימודים
y-academy
מדע
סיפור כיסוי: מתי ולמה התחלנו ללבוש בגדים?
הבגדים לא רק מגנים עלינו מהקור, הם חלק מהזהות שלנו וממה שאנחנו משדרים לעולם. איך כל זה התחיל? מתי בני האדם התלבשו בפעם הראשונה? ומה הקשר של הכינים לכל זה?
ד"ר יונת אשחר, מכון דוידסון לחינוך מדעי
|
09.10.26
המדענית שבלעדיה לא היו דורכים על הירח הלכה לעולמה
מרגרט המילטון, שהלכה לעולמה בגיל 90, הובילה את פיתוח תוכנת הטיסה של חלליות אפולו, סייעה להציל את אפולו 11 לקראת הנחיתה על הירח והייתה מחלוצות הנדסת התוכנה. בנאס"א ספדו: "עבודתך פורצת הדרך בהובלת פיתוח תוכנת הטיסה שהותקנה על סיפון החלליות של תוכנית אפולו תיזכר לעד"
ynet
|
08.10.26
לאור זריחה מרהיבה במאדים: תועדו הצוקים שאיש אינו יודע כיצד נוצרו
קיוריוסיטי ממשיך לטפס במעלה הר שארפ, וחצה לאחרונה שיא גובה חסר תקדים על פני מאדים. כעת מקווים המדענים להתקרב אל הצוקים שצולמו בשעת בוקר מוקדמת, ולגלות מה מסתתר מאחורי השכבות החריגות – מאפר געשי עתיק ועד עדויות לתקופות שבהן מים זרמו על פני כוכב הלכת האדמדם
יוגב ישראלי
|
08.10.26
הנובל בכימיה הוענק על פריצת דרך בחקר האסימטריה המולקולרית
צורתה של מולקולה קובעת את תכונותיה, למשל אם תהיה תרופה או רעל. הפרס יוענק השנה לשני חוקרים מצרפת ומיפן שמצאו איך לייצר מולקולות בצורה אחת רצויה
מכון דוידסון לחינוך מדעי
|
07.10.26
הטכנולוגיה הפשוטה שמחזירה לפצועי המלחמה את היכולת לשלוט בחיים
שלוש שנים ל-7 באוקטובר, ופצועי מלחמה רבים מצויים בתהליכי שיקום ארוכים ומפרכים. מיזם Tech for Heroes מתאים להם טכנולוגיה פשוטה שמסייעת להם בתהליך השיקום, ומאפשרת להם לבנות מחדש את תחושת המסוגלות והתפקוד היומיומי
ynet global
|
07.10.26
פרס נובל בפיזיקה למדען בלגי ש"צד את חלקיק הרפאים" באנטארקטיקה
הפרס יוענק השנה למדען הבלגי פרופ' פרנסיס האלזן על תרומתו לפיתוח גלאי שהוקם באנטארקטיקה ועל גילוי ניטרינו שמקורו בחלל
כתבי מכון דוידסון לחינוך מדעי
|
06.10.26
העיר שנעלמה במעמקים: תעלומת "אטלנטיס של מרכז אסיה" נחשפת
מאות שנים לאחר שנבלעה במימי אגם איסיק-קול, משלחת רוסית-קירגיזית מנסה לפענח את סיפורה של עיר עתיקה ששכנה בלב דרך המשי. בין כלי החרס, העצמות והמבנים שנחשפים בקרקעית האגם מסתתרות עדויות לחייה של תרבות שנמחקה כמעט לחלוטין מההיסטוריה. החוקרים סבורים כי אסון סייסמי עשוי להיות זה שהוביל להיעלמותה
AFP, יוגב ישראלי
|
06.10.26
לא רק ארגמן: כך השתנה השימוש במרחבי העבודה בתל שקמונה
מחקר של חוקרים מאוניברסיטת חיפה חשף כי המרחבים שימשו לסירוגין לסחיטת זיתים, להחזקת בעלי חיים, לפעילות טקסטיל ולייצור ארגמן - בהתאם לעונות השנה
ynet
|
05.10.26
חוקרים ישראלים פיתחו "סופר-קרח", החזק פי 10 מקרח רגיל ושאינו מתנפץ
חוקרים מהאוניברסיטה העברית פיתחו חומר חדש שמשלב קרח, ננו-צלולוז וחלבון המשמש "דבק מולקולרי", וסופג פי 70 יותר אנרגיה מקרח רגיל
ynet
|
05.10.26
לא כל כיבוש נעשה בכוח: המומיות בפרו עשויות לשנות את הסיפור על אימפריית הווארי
ארבע מומיות בנות יותר מ-1,000 שנים נמצאו מתחת למקדש של האימפריה העתיקה, הרחק מבית הקברות שבו נקברו מרבית תושבי האזור. בדיקות CT, דנ"א וניתוח איזוטופים עשויים לחשוף האם אנשי תרבות הנסקה התנגדו לשלטון החדש – או דווקא שיתפו עימו פעולה
יוגב ישראלי
|
04.10.26
כמה שווים שתיים ועוד שתיים?
האם שני תפוחים שווים לשני תפוזים? מה שקול למה בקריטריונים לקבלת מלגה? ואיך כל אלה קשורים לשוויון חברתי, חירות וזכויות אדם? המתמטיקה והמחשבה החברתית של השוויון
רמי שלהבת, טל סוקולוב, מכון דוידסון לחינוך מדעי
|
03.10.26
מה זה סיגינט? "שטיפת מוח" מדעית
וגם: מהו לרינגוסקופ? מי ניסח את חוק הציפה? ואיפה נמצאות התעלות הקשתיות? טריוויה מדעית
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי
|
03.10.26
שני פרופסורים מישראל זכו בפרס וולף היוקרתי
פרופ' דוד קשדן, שנפצע קשה בתאונה לפני כמה שנים, ופרופ' יוסף ברנשטיין יקבלו את הפרס היוקרתי "על עבודתם המכוננת בתורת ההצגות, בתבניות אוטומורפיות ובגאומטריה אלגברית, ועל תרומתם ליצירת תורת ההצגות הגאומטרית". שישה פרופסורים נוספים מרחבי העולם יקבלו את הפרס - שמכונה "מנבא נובל" - בתחומי הפיזיקה, הכימיה והרפואה
ירון דרוקמן
|
01.10.26
התרבות המשותפת שלנו ושל הניאנדרטלים
ממצאים ממערה בטורקיה מראים שאבות-אבותינו אימצו את הטכנולוגיה ואת ההעדפות האסתטיות של הניאנדרטלים שישבו שם לפניהם
ד"ר יונת אשחר, מכון דוידסון לחינוך מדעי
|
01.10.26
שן של פיל קדום חושפת עולם ביצות נעלם בעמק החולה לפני כ-700 אלף שנה
מחקר של שן פיל ישר-חט, שנמצאה באתר מצפון לגשר בנות יעקב, חושף נוף קדום של יער, ביצות, גדות נחלים ומים רדודים. ניתוח השן והאבקה אפשר לחוקרים לשחזר את סביבת המחיה של הפיל ואת תזונתו לאורך שנים.
ynet
|
30.09.26
לוויין ריגול אמריקני התפוצץ בחלל, שבריו מסכנים לוויינים אחרים
האירוע התרחש בגובה של 775 קילומטרים. החוקרים עדיין מנסים להבין מה גרם ללוויין, ששוגר לחלל ב-1988, להתפרק בפתאומיות. בינתיים, השברים ממשיכים לנוע במסלול עמוס במיוחד – ומעלים מחדש את החשש מ"אפקט קסלר"
יוגב ישראלי
|
29.09.26
צעד היסטורי לסטארשיפ: לראשונה נכנסה למסלול סביב כדור הארץ
בטיסת הניסוי ה-14 של החללית הענקית, היא נכנסה בפעם הראשונה למסלול מלא סביב כדור הארץ, לא בלי דרמה, ועשתה תמרון נחיתה בים לאחר שתי הקפות
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי
|
28.09.26
מאובן מוזיאוני נשכח עשוי לשנות את סיפור ראשית הדינוזאורים
המין הלא מוכר, שחי לפני כ-240 מיליון שנים, התגלה בזכות בחינה מחודשת של מאובנים שנאספו בטנזניה לפני יותר מ-60 שנים. הממצא מקשר בין רצפי סלעים באפריקה ובדרום אמריקה ומעלה שאלות חדשות על גילם של המאובנים הקדומים ביותר המיוחסים לדינוזאורים
יוגב ישראלי
|
28.09.26
האסטרואיד בֶּנוּ חושף את סודות היווצרות מערכת השמש
ניתוח דגימה שנאספה על ידי נאס"א מהאסטרואיד בן 4.5 מיליארד השנים חשף חתימה איזוטופית ייחודית: בנו נוצר באזור שבו התערבבו חומרים מהחלקים הפנימיים והחיצוניים של מערכת השמש – ובתהליך היה לצדק תפקיד מרכזי
יוגב ישראלי
|
28.09.26
חוקרים ישראלים פתרו תעלומה בת עשרות שנים בגלאפגוס
מחקר בהובלת חוקרים מאוניברסיטת חיפה, בשיתוף חוקרים מגלאפגוס ומארה"ב, קבע כי האצה האדומה אספרגון מסועף הגיעה לאיים ככל הנראה באמצעות ספינות במהלך מלחמת העולם השנייה או זמן קצר אחריה
יוגב ישראלי
|
27.09.26
נחשף הסכם שלום, שנחתם לפני כ-3,300 שנה
קטע מלוח חמר בכתב יתדות, שהתגלה בחתושה שבטורקיה, זוהה כחלק מהעתק של ההסכם שנחתם בין רעמסס השני למלך החתי חתושילי השלישי בשנת 1269 לפני הספירה. הקטע עוסק בין היתר בטיפול בפליטים ובהגנה על בתיהם
יוגב ישראלי
|
27.09.26
מהם סוככיים? "שטיפת מוח" מדעית לסוכות
איזה בעל חיים בונה סוכות? למי מארבעת המינים באמת אין ריח? ומה זה שמיני עצרת במתמטיקה? טריוויה מדעית לחג האסיף
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי
|
25.09.26
כוכב הלכת שבלע את הירח שלו: התעלומה של נוגה מקבלת הסבר חדש
ייתכן כי קצב הסיבוב האיטי של נוגה וכוח הכבידה של כוכב הלכת השני במרחקו מהשמש, הם אלה שגרמו להיעלמות ירחו בהתנגשות. אם אכן היה לנוגה ירח בעבר, האירוע המכונן היה עשוי לשנות את הסיבוב, הגאולוגיה והאקלים של מי שראו בו במשך שנים "אח תאום" של כדור הארץ – ואולי אפילו להשפיע על האפשרות שבעברו התקיימו בו חיים
יוגב ישראלי
|
25.09.26
מפלס הים עלה – והעולם הקדום טבע: כך השתנה קו החוף של צפון הים האדריאטי
במשך 5,000 שנים שינו עליות חוזרות ונשנות בגובה פני הים את הנוף של איטליה, סלובניה וקרואטיה, והפכו מישורים יבשתיים לביצות, לגונות ואזורי חוף. הנופים שנעלמו מתחת למים שוחזרו כעת, לרבות התנאים שבהם חיו ציידים-לקטים וחקלאים קדומים
יוגב ישראלי
|
25.09.26
למה דברים צפים?
עיקרון חשוב שגילה ארכימדס מסביר למה ספינות פלדה כבדות לא שוקעות ואיך זה שאנחנו מרגישים כל כך קלים בים המלח
אליסה קיסר, מכון דוידסון לחינוך מדעי
|
25.09.26
החוקרת מסבירה: כך התגלו שתי מסורות לוח שנה בקומראן
• במסגרת הפודקאסט "תל אביב 360" של אוניברסיטת תל אביב סיפרה פרופ' אשבל רצון על מחקר, שזיהה שתי קבוצות של מגילות לוח: האחת עקבה גם אחר מופעי הירח וכללה רק את חגי התורה, ואילו האחרת התעלמה מהירח והוסיפה חגים חקלאיים שאינם נחגגים כיום. ההבדלים עשויים להעיד על מחלוקת פנימית ועל קבוצות בעלות השקפות שונות בקרב קהילת קומראן
ynet
|
24.09.26
אחרי 700 שנים: הגולגולת שחושפת עונש אכזרי מסין העתיקה
החוקרים זיהו בגולגולת של אישה בשנות ה-40 לחייה סימנים המעידים כי אפה נכרת בעודה בחיים. תנוחת הקבורה החריגה שלה – עם הפנים כלפי מטה – עשויה להעיד גם על הוקעה חברתית לאחר מותה. מדובר בעדות הארכאולוגית המוחשית הראשונה לעונש שהיה מוכר עד כה בעיקר מטקסטים היסטוריים
יוגב ישראלי
|
24.09.26
צוות בינלאומי, שבו חבר פרופסור ישראלי, זכה בפרס יוקרתי בחקר החלל
פרופ' עדי ציטרין מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב זכה יחד עם חבריו בצוות JWST UNCOVER בפרס AAS לשנת 2027 על תרומתו לחקר היקום הקדום, באמצעות שילוב תצפיות ג'יימס ווב ועידוש כבידתי, שהוביל לגילוי גלקסיות וחורים שחורים מהתקופות המוקדמות ביותר בתולדות היקום
ynet
|
23.09.26
נקבר לפני כ-22 מיליון שנה: הנוף העתיק שנחשף בהרי האנדים
משטח עצום של סלע געשי בצפון צ'ילה שימר רמזים לנוף שקדם להתפרצות אדירה, שסלעיה כיסו שטח הגדול פי שישה מסנטיאגו. המחקר מעלה כי הרי האנדים התרוממו באיטיות ובהתמדה במשך מיליוני שנים, ולא בזינוק מאוחר
יוגב ישראלי
|
22.09.26
שלגים, סופות וגשמים: הגורמים שמסיטים את מרכז המסה של כדור הארץ מדי שנה
התנודה העונתית של מרכז המסה קטנה בכמחצית מכפי שסברו בעבר. הצטברות שלג בצפון מסיטה אותו בכ-3 מילימטרים, בעוד שמי הגשמים באגן האמזונס תורמים לתזוזה של 2.2 מילימטרים. הממצאים עשויים לשפר את הדיוק של מערכות הניווט, המיפוי ומדידות הגובה ברחבי העולם
יוגב ישראלי
|
22.09.26
לא רק ביהדות: הדתות והתרבויות שגם בהן צמים - ומה הסיבות?
הימנעות מאוכל ושתייה היא אמנם אחת המסורות העתיקות והנפוצות בעולם, אך מאחורי המעשה הגופני הפשוט מסתתר מנעד רחב של משמעויות. בין יום הכיפורים, רמדאן, התענית הנוצרית והריטואלים של המזרח - הצום נע על הציר שבין חרטה אישית, גיבוש קהילתי, כלי חברתי לשינוי, ועד לאימון רוחני בשליטה עצמית ושינוי התודעה
יוגב ישראלי
|
20.09.26
היונק הארסי, סודות הפטריות והדרך היעילה לעלות למטוס: הרצאות מדעיות
איך שורדים מפולת שלגים, מדוע חלק מהאנשים מתמצאים טוב יותר ואיך מייצרים חמצן בחלל? 12 הרצאות מרתקות מ-TED עם תרגום לעברית
ynet
|
20.09.26
הפטריות שסוגרות מעגל: המדע מאחורי “מעגלי פיות”
במשך שנים רבות ניסו סיפורים ומעשיות להסביר את הופעתם של "מעגלי פיות" – טבעות של פטריות – בטבע. מחקר חדש מציע פתרון לתעלומה: הפטריות מתפשטות החוצה כדי "לברוח" מסביבה מעכבת
אילנה קוזמינסקי, מכון דוידסון לחינוך מדעי
|
19.09.26
מה הם חוקי קפלר? "שטיפת מוח" מדעית
וגם: מהו המַפָּץ הקַמְבְּרִיוֹנִי ? למי יש אוזן כרובית? ואיזה כוכב לכת הוא סלעי? טריוויה מדעית
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי
|
19.09.26
לבנון השיבה למצרים 37 מוצגים ארכאולוגיים שהוברחו לשטחה
בטקס במוזיאון הלאומי בביירות הועברו הפריטים הפרעוניים, שנתפסו בנמל ביירות לפני כשש שנים, לידי השגריר המצרי הפורש. שר התרבות הלבנוני: "אנחנו משמשים דוגמה ליישום האמנות הבינלאומיות נגד סחר בלתי-חוקי"
ליאור בן ארי
|
17.09.26
דם חם: הקשר המפתיע בין טי-רקס לבני אדם
באמצעות שיטת מחקר המבוססת על ניתוח איזוטופים נדירים באמייל השיניים - התגלה כי טמפרטורת הגוף של "מלך הדינוזאורים" הייתה 36 מעלות צלזיוס. הממצא מספק עדות נוספת לכך שהטורף הענק היה בעל חילוף חומרים גבוה, פעיל במרדף אחרי טרף ויכול היה להתקיים גם באזורים קרים יחסית – בהם זוחלים אחרים לא יכולים היו לשרוד
יוגב ישראלי
|
17.09.26
25 טונות של היסטוריה באוויר: מקווה בן כ-2,000 שנה הועבר בשלמותו מכרמי גת
המקווה מתקופת בית שני, שנחשף בחפירות בכרמי גת של רשות העתיקות, נותק מהקרקע, חוזק והונף במנוף ענק למבצע שימור מורכב. בתום עבודות הפיתוח הוא צפוי לשוב לאתר ולהשתלב במרחב הציבורי של השכונה
ירון דרוקמן
|
17.09.26
מה נמצא מעבר לפריצת הדרך? ביקור במעבדות של הטכניון
ממחשוב קוונטי ובינה מלאכותית ועד ננו-חלקיקים שנועדו "לתקשר" עם תאים סרטניים: חוקרי הטכניון מחברים בין מדע, הנדסה ורפואה כדי להתמודד עם שאלות שעד לא מזמן נראו בלתי פתירות – ומכשירים דור חדש של חוקרים לשאול מה אפשר לעשות היום שלא היה אפשרי אתמול
ynet Global
|
17.09.26
בדרך לפענוח החומר האפל? הפיתוח שעשוי לסייע בזיהוי החלקיקים החמקמקים ביקום
חוקרים מהאוניברסיטה העברית זיהו שלושה חומרים קוונטיים ייחודיים המסוגלים להגביר אותות אנרגיה זעירים, ובכך לפתוח עידן חדש בחיפוש אחר החלקיקים החמקמקים המרכיבים כ-85% מהחומר ביקום. התגלית התאפשרה הודות לגלאים בעלי רגישות גבוהה פי מאות עד אלפים מהטכנולוגיות הקיימות כיום
יוגב ישראלי
|
17.09.26
פריצת דרך בתחום הקוונטי: חוקרים מישראל ומסין הצליחו לשלוט בפוטון בודד
חוקרים מהטכניון ועמיתיהם בסין פיתחו מטא-מהוד קוונטי זעיר, שבאמצעותו ניתן לשלוט בספין ובתנע הזוויתי של פוטונים ולהפיק קרני מערבולת והולוגרמות מפוטונים בודדים. המחקר עשוי לסייע בפיתוח טכנולוגיות קוונטיות, ובהן מחשבים, חיישנים ותקשורת קוונטית
ynet
|
16.09.26
