עשרה ימים אחרי הכרזתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על הפסקת הסיוע האמריקני, מפרסמת לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו הודעה רשמית, ממנה עולה - כפי שנחשף ב-ynet - כי הסיוע יופסק בהדרגה, ולא בתום השנה.
הסיוע האמריקני יופסק - אבל בהדרגה. טראמפ ונתניהו
(צילומים: לוקהיד מרטין, Jewel Samad/Pool Photo via AP, ALEX WONG / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
בהודעה נכתב כי "בשנת 1996 אמר ראש הממשלה נתניהו כי ישראל תפסיק בהדרגה את הסיוע הכספי האמריקני, שעמד על 1.2 מיליארד דולר. הוא עמד בכך. 30 שנה לאחר מכן, אמר ראש הממשלה נתניהו כי כלכלת ישראל חזקה מספיק כדי להפסיק בהדרגה גם את הסיוע הצבאי האמריקני. כיום, לישראל יש כלכלה חזקה ויציבה, וישראל וארצות הברית עושות צעד משמעותי במעבר מסיוע לשותפות".
המילים החשובות בהודעה זו הן "להפסיק בהדרגה", כשלמעשה נתניהו מנמיך את הציפיות בארצות הברית להפסקה מוחלטת של הסיוע, ציפייה שנולדה כתוצאה מהצהרת טראמפ. השבוע נחשף ב-ynet כי הסיוע הביטחוני האמריקני לישראל לא ייגמר מיד אך יצומצם בחצי ויסתיים תוך חמש שנים.
בהודעה מטעם לשכת ראש הממשלה נכתב בנוסף כי "נתניהו התווה את הכיוון כבר בחודש מאי, בריאיון לתוכנית '60 דקות' ברשת CBS, כשאמר - 'אני רוצה לצמצם בהדרגה את הסיוע הכספי האמריקני לאפס'. מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו אישר את הדברים השבוע בפריז, כשאמר כי מדובר ב'צעד שהישראלים עצמם הציעו לנו'. המהלך המשותף של נתניהו וטראמפ ממחיש את עוצמת הברית בין המדינות ואת יכולתה להתאים את עצמה לנסיבות המשתנות".
טראמפ כאמור הודיע במפתיע כי סיכם עם ראש הממשלה נתניהו על הפסקת הסיוע הביטחוני, שכן במשרד האוצר, בצה"ל ובמשרד הביטחון לא ידעו מראש על ההודעה של טראמפ והופתעו ממנה. בריאיון לרשת "פוקס ניוז" הוא הוסיף כי "אפשר לראות בזה סחר חליפין, ואפשר לראות בזה סיוע צבאי או מזומן. הם בסדר עם זה - הם לא צריכים אותנו".
לאחר מכן התברר כי המטרה היא להגיע להסכם חדש עד סוף השנה הנוכחית ועוד לפני השבעת הקונגרס האמריקני החדש בינואר. את המשא ומתן מנהלים נציגים משתי המדינות: מהצד האמריקני צוותים מטעמו של מזכיר המדינה מרקו רוביו, ומהצד הישראלי נציגי משרד הביטחון ושגרירות ישראל בוושינגטון. עם זאת, נודע ל-ynet כי הסכום שארה"ב תקצה לפיתוח מערכות הגנה אוויריות יגדל מחצי מיליארד דולר לסכום לא ידוע.
איך נראה הסיוע הצבאי?
מתוך 3.8 מיליארד דולר שישראל קיבלה בשנה – 3.3 מיליארד הוקצו למימון צבאי זר ("FMF - Foreign Military Financing"). כסף זה מיועד לרכישת נשק, ציוד צבאי, מטוסי קרב, מסוקים ותחמושת המיוצרים על-ידי חברות ביטחוניות בארה"ב. בעבר הותר לישראל להמיר חלק מהסכום הזה לשקלים לצורך רכש בישראל. החלק השני בסיוע עמד על 500 מיליון דולר בשנה - שיתוף פעולה בהגנה מפני טילים.
תקציב זה מוקצה ייעודית למחקר, פיתוח וייצור משותף של מערכות הגנה אקטיביות מפני טילים ורקטות, בהן: כיפת ברזל, קלע דוד ומערכת חץ. במגעים בין המדינות מסתמן שהסכום הזה יעלה כי האתגרים מול איום הרחפנים והטילים רק גדלים ומחייבים מחקר ופיתוח משותף לטובת שתי המדינות.
ברקע האפשרות לעצירת כספי הסיוע, מפקד חיל האוויר לשעבר האלוף במילואים עמיקם נורקין התבטא השבוע בעניין ואמר: ישראל לא יכולה להישאר מבודדת. נורקין אמר כי הדבר מגיע דווקא בעת שבה שיתוף הפעולה הצבאי בין ישראל לארה״ב נמצא בשיא כל הזמנים לאחר המבצעים המשותפים באיראן, וזה גורם שמרסן את אויבינו. במפגש סגור שבו השתתף השבוע, לרגל השקת המרכז הגאו-טכנולוגי של מכון המחקר MIND Israel, אמר נורקין כי עלינו לנצל את המצב דווקא לחיזוק השותפות, בנושאים שבהם ישראל מובילה - כמו זה הטכנולוגי.
