"עשיתי עסקה עם נתניהו שאנחנו מפסיקים לתת לישראל 4 מיליארד דולר בשנה. אנחנו לא נשלם יותר לישראל", כך אמר היום (שלישי) נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בריאיון לרשת "פוקס ניוז". טראמפ הוסיף כי "הם בסדר עם זה - הם לא צריכים אותנו". עם זאת הדגיש טראמפ כי ישראל היא "בת ברית נהדרת ונסייע לה אם היא תזדקק לכך".
במשרד האוצר, בצה"ל ובמשרד הביטחון לא ידעו מראש על ההודעה של טראמפ והופתעו ממנה, וכעת לומדים את משמעותה - בין היתר בנוגע לעסקאות צבאיות עתידיות בין שתי המדינות. נתניהו אמנם רמז בחודשים האחרונים כי הסיוע מארה"ב צפוי להצטמצם, וגם הודה לראשונה כי ישראל עלולה לאבד את ארה"ב - אך לא אמר כי הסיוע יופסק לחלוטין, בוודאי שלא משנה הבאה. ההסכם הנוכחי אמור היה לפקוע ב-2028, ובין הצדדים התנהל משא ומתן כיצד לחדשו - כשעל הפרק הייתה בין השאר האפשרות של שיתוף פעולה ולא הסכם סיוע. בישראל ישנה ההערכה כי טראמפ לא דייק בפרטים, אולי בניסיון להרוויח מצביעים בבחירות האמצע בארה"ב.
דבריו של טראמפ על עצירת הסיוע הכלכלי לישראל
(צילום: Fox News)
לדברי טראמפ, נתניהו היה זה שפנה אליו לגבי הפסקת הסיוע. נשיא ארה"ב התייחס ישירות למירוץ במישיגן - שם מתמודד מייק רוג'רס מול המועמד האנטי-ישראלי עבדול אל-סייד - ואמר: "למה שנסבול את השטויות מאל-סייד, כאשר הם (ישראל) לא צריכים את זה? אני וביבי נתניהו הגענו להסכמה על זה. ואני יכול להיות כנה איתך? הוא העלה את זה. הוא העלה את זה, הוא אמר: 'אני חושב שזה יהיה מתאים אם לא נקבל סיוע', כי הוא מבין שזו אחת מנקודות המחלוקת שלהם (מחלוקת נגד ישראל בתוך ארה"ב)".
"אפשר לראות בזה סחר חליפין, ואפשר לראות בזה סיוע צבאי או מזומן", אמר. "אנחנו נותנים להם דברים וכסף בשווי 4 מיליארד דולר, והם לא זקוקים לזה. נתניהו פנה אליי, ואנחנו מדברים על זה כבר כמה שנים, כי מדובר בהרבה מאוד כסף".
טראמפ אמר כי "במשך שנים העברנו סיוע לישראל, אני עשיתי את זה, אבל ישראל היא מדינה משגשגת והם לא צריכים את זה. אם היו צריכים הייתי ממשיך להזרים את הכסף". טראמפ שיגר מחמאות נוספות כשאמר: "יש לנו עוזר והיא ישראל. יש לנו שותפות אדירה. יש לנו כוח לשמור על שליטה מוחלטת במזרח התיכון". טראמפ גם חזר על דברים שאמר בעבר, שלפיהם "אם אנשים בארה"ב אי פעם יימאסו בי, אעבור לישראל ואהיה ראש ממשלה".
דבריו הנחרצים של הנשיא האמריקני נאמרים כאמור על רקע בחירות האמצע בארצות הברית, שנערכות היום מתוך תקווה להעביר לצד הרפובליקני קולות של מי שמתנגדים להמשך הסיוע הכלכלי והצבאי לישראל. על פי הערכות לאחר בחירות האמצע הקונגרס יהפוך למוטה יותר נגד ישראל. במפלגה הדמוקרטית נשמעה בשנים האחרונות ביקורת קשה נגד ישראל, במיוחד מראשי המחנה הפרוגרסיבי, אך במקביל במהלך הקדנציה הנוכחית החלו להישמע קולות ביקורתיים נגד ישראל גם מהמפלגה הרפובליקנית של הנשיא טראמפ עצמו. דוגמה לכך הוא משפיען הרשת טאקר קרלסון שמרבה למתוח ביקורת על ישראל ומטיל ספק בנחיצות המשך הקשרים ההדוקים בין שתי המדינות. היחסים המיוחדים התערערו במיוחד בתקופת הכהונה של הממשלה הנוכחית - כשבאופן כמעט חסר תקדים קודמו בקונגרס האמריקני יוזמות להטלת אמברגו נשק על ישראל וקריאות להגבלת הקשרים הביטחוניים.
למעשה, בחברה האמריקנית יש שני צדדים שמתנגדים להמשך הסיוע הביטחוני האמריקני לישראל: מצד אחד יש השמאל הרדיקלי, כמו ברני סנדרס ואלכסנדריה אוקסיו-קורטז, שמתנגדים לתת לישראל סיוע בשל תפיסות אידיאולוגיות של התנגדות לשימוש בנשק אמריקני לפגיעה באזרחים וכיבוש; הצד השני הוא חברי "America First" ("אמריקה תחילה") בתוך תנועת ה-MAGA של תומכי הנשיא טראמפ, זרם בדלני שלפיו אין לממן את צורכי הביטחון של אף מדינה ללא תמורה. לכן ארה"ב גם דורשת מכל החברות בנאט"ו להגדיל את ההשקעה בביטחון, ודורשת מאוקראינה הסכמים כלכליים בתמורה לסיוע הביטחוני במלחמתה ברוסיה.
קורא להפסיק את הסיוע לישראל. עבדול אל-סייד
(צילום: Salwan Georges / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
גורמים כלכליים בכירים אמרו ל-ynet כי מדובר בהחלטה חמורה מאד למשק הישראלי. לדבריהם, "ויתור על שנתיים בסיוע זה בעצם 8 מיליארד דולר. מאיפה ניקח את זה? ברור - ממיסים של האזרחים". גורם כלכלי הוסיף ש"הדמוקרטים שכביכול מתנגדים לסיוע העניקו לנו אותו ביד רחבה ודווקא טראמפ והרפובליקנים מבטלים אותו".
"להרחיב את מעגל הבריתות"
ראש הממשלה נתניהו הצהיר בעבר כי הסיוע האמריקני לישראל במתכונת הנוכחית שלו ייפסק בשנת 2028, אך לדברי טראמפ מדובר כאמור בהפסקה שתיכנס לתוקף כבר החל מהשנה הבאה. בריאיון ל"אקונומיסט", שהתקיים בינואר השנה במהלך ביקורו של נתניהו בארצות הברית, חשף לראשונה ראש הממשלה בפומבי כי לא יבקש חידוש מלא של חבילת הסיוע השנתית בסך כ-4 מיליארד דולר. "אני רוצה להפחית את הסיוע הצבאי בתוך 10 השנים הקרובות", אמר אז, והשיב בחיוב לשאלה אם הכוונה היא לאפס תלות.
באירוע שקיים לפני הבחירות בישראל ובו הציג את תפיסת הביטחון שלו, דיבר נתניהו על האפשרות שישראל תאבד את ארצות הברית ותצטרך למצוא בני ברית אחרים ברחבי העולם. לדברי נתניהו: "בעוד שנתיים יכול לעלות נשיא או נשיאה שיהיו מאוד עוינים לישראל. איך תטפל שם? איך תפעל מול ארצות הברית? ויותר מזה – מהם הפתרונות המתבקשים?". נתניהו, שלא לקח אחריות על טיב היחסים הנוכחי עם ארה"ב, המשיך ואמר: "קודם כול, לפעול כמיטב יכולתנו בשנתיים האלה, ובשנתיים שאחר כך מול הזירה האמריקנית, בטוב וגם ברע. והדבר השני הוא ליצור בריתות אחרות. על זה אני עמל עכשיו מול מדינות רבות באזורנו וגם מדינות מחוץ לאזורנו. הודו אינה מדינה קטנה, ויש גם מדינות רבות אחרות".
בנוגע לשותפים פוטנציאליים חדשים ברחבי העולם אמר נתניהו: "באמריקה הלטינית יש שינוי גדול. חייבים להרחיב את מאגר הבריתות ולפתח יכולות שמייצרות את הנכסיות שלנו לכולם. ואגב, גם באירופה. מדינות שמגנות אותנו – יש להן חוצפה, דרך אגב. הן מגנות אותנו ובאות אלינו. ואני אומר להן: תלוי בכם, תלוי איך תתנהגו. ולכן אנחנו לא נעדרים מנופים, אבל להפך: אתה צריך מיומנות בינלאומית גדולה מאוד כדי לטפל בשינוי הזה בארצות הברית, שצפוי להיות, וגם במדינות אחרות".
נתניהו מדבר על אפשרות של הרעת היחסים עם ארה"ב
(צילום: לע"מ )
בראיון לערוץ 10 התייחס נתניהו לעתיד היחסים הכלכליים והביטחוניים עם ארצות הברית, והעריך כי ישראל לא תוכל להמשיך ולהסתמך על סיוע אמריקני בהיקפים שקיבלה בעבר. לדבריו: "אמריקה השתנתה. זה נגמר וזה ייגמר. זו רק שאלה של זמן".
נזכיר כי ב-14 בספטמבר 2016 נחתם מזכר ההבנות, לפיו ארה"ב תעביר לישראל 38 מיליארד דולר בעשור שבין השנים 2019 ל-2028. בישראל מעריכים שטראמפ לא דייק בדבריו היום בנוגע למועד סיום ההסכם, שכאמור צפוי רק בעוד שנתיים. מזכר ההבנות שנחתם לפני כעשור מהווה עלייה בסיוע האמריקני לישראל, בהשוואה ל-34.4 מיליארד הדולרים בעשור הקודם. ההסכם כולל סעיף לפיו רוב הסיוע, ולמעשה כמעט כולו, יופנה לרכישת תוצרת ארה"ב, ובשל כך נפגעה מההסכם התעשייה הישראלית.
המזכר נכנס לתוקף באוקטובר 2018. בשל המלחמה שנכפתה על ישראל ב-7 באוקטובר, החליט ממשל ביידן לסייע לישראל בסכום חד פעמי גבוה של כ-14 מיליארד דולר, שהוגדל לאחר מכן ל-17.6 מיליארד דולר. לאחרונה התנהל מו"מ על הסכם חדש לעשור הבא בין וושינגטון לירושלים שייקרא "הסכם שת"פ". על פי המסתמן התקציבים במסגרת ההסכם החדש יופנו למחקר ופיתוח משותף בנושאי ביטחון.
השתתפו בהכנת הכתבה: אלישע בן קימון, גד ליאור
