מחקר חדש, בהובלתה של ד"ר ויאנה קופלנד, רופאה וחוקרת במרכז הלב, חזה וכלי דם בבית החולים שיבא, מצביע על פוטנציאל חדש ומפתיע של בדיקה הממוגרפיה. באמצעות בינה מלאכותית הצליחו החוקרים לזהות בצילומי הבדיקה סימנים הקשורים גם למחלות לב וכלי דם - גורם התמותה המוביל בקרב נשים, שלעתים קרובות אינו מאובחן בזמן.
במסגרת המחקר, שהוצג לאחרונה בכנס השנתי של האיגוד האירופי לקרדיולוגיה שנערך במינכן, נבחנו נתונים מכ־100 אלף בדיקות ממוגרפיה של כ־30 אלף נשים שגילן החציוני היה 54. באמצעות הצלבת הבדיקות עם הרשומות הרפואיות, הם מצאו כי 16% מהנשים סבלו מיתר לחץ דם, 2.5% סבלו ממחלת לב כלילית ו־2.5% עברו שבץ.
סיבת המוות מספר אחת בעולם של נשים היא מחלות לב וזו נקודה כואבת מאוד בתחום, כי יש תת־אבחון. נשים לא מאובחנות באופן סדיר
החוקרים אימנו מודל של בינה מלאכותית לזיהוי נשים עם המצבים הרפואיים הנ"ל, והמודל הצליח לזהות באופן מהימן נשים שעברו שבץ, בהתבסס על הממוגרפיה בלבד, ב־86% מהמקרים. במקרה של יתר לחץ דם ומחלת לב כלילית, המודל הצליח להבחין בין נשים שסבלו מהמצב ובין נשים שלא סבלו ממנו ב־79% וב־78% מהמקרים, בהתאמה. התוצאות היו עקביות ללא קשר לגיל וגם ללא קשר לשאלה אם האישה סבלה מסרטן או לא.
"היופי כאן הוא שהצלחנו לקחת פלטפורמה שכבר קיימת, בדיקת סקר חשובה, ולאפשר לה לתת כמה אינדיקציות", אומרת ד"ר קופלנד בריאיון. "החשיבות בתחום הלב היא עצומה. צריך לזכור שסיבת המוות מספר אחת בעולם של נשים היא מחלות לב וזו נקודה כואבת מאוד בתחום כי יש תת־אבחון. נשים לא מאובחנות באופן סדיר, הסימפטומים שלהן שונים באופן מוחלט ביחס לגברים, ההתפלגות שונה גם בגילים, והן פשוט מתפספסות".
2 צפייה בגלריה
ד"ר ויאנה קופלנד. "אני הולכת להשקיע חלק גדול מהקריירה שלי במניעת מחלות לב בנשים"
(צילום: אלבום פרטי)
השאיפה המקצועית משתלבת באג'נדה אישית?
"אין ספק. כואב לי מאוד כרופאת לב, חוקרת וכמובן אישה, שיש פספוסים כאלה. זכור לי מקרה של אישה בת 55, שטיפלתי בה כסטאז'רית במיון. היא הגיעה עם מה שאנחנו מכנים 'סימפטומים לא ספציפיים' - קצת אי־נוחות בגב ובטן מציקה, והיה קשה מאוד לאבחן ממה היא סובלת. היא עברה הרבה מאוד בדיקות כדי שיזהו שבאמת הייתה לה מחלת לב, והתברר שזו הייתה מחלה מתמשכת, שהתחילה עוד כשהייתה בהיריון. יש קשר חזק מאוד בין רעלת היריון ובין מחלות קרדיו־וסקולריות בעתיד, ואם נוכל לתפוס בעתיד את האוכלוסייה הזאת, זה יהיה פנטסטי".
אבל המחקר הנוכחי עדיין לא מזהה סיכון אלא מחלה פעילה.
"נכון, בינתיים התבססנו על מי שכבר חלתה, אבל המטרה היא לבנות פלטפורמה שתאפשר זיהוי מוקדם. צוות של רופאים וחוקרים רפואיים פועל כעת לשיפור הדיוק של מודל הבינה המלאכותית במקביל להרחבת מספר מחלות הלב שאותן המודל יהיה מסוגל לזהות".
האם יש משמעות לשיעורי הדיוק השונים בין המחלות שנבחנו?
"שיעורי הדיוק היו גבוהים יחסית וזה משמעותי מאוד. גם בתחום לחץ הדם יש הרבה פספוסים באבחון בגלל תנודתיו מאוד ת רבה וייתכנו קפיצות ספונטניות. לכן המקום של הפלטפורמה הזאת עוד יותר חשוב. אם אוכל לזהות את התופעה בדרך נוספת ולהעניק תמיכה - נוכל להרחיב את היכולת הרפואית שיש לנו".
מה את עונה לביקורת על בדיקות הממוגרפיה שיש בהן סיכון, כאב ואבחון יתר?
"הבדיקה עצמה בטוחה ומתבצעת בכל העולם, עם רמת קרינה נמוכה בהחלט. היא נגישה ומבוצעת גם במדינות עם תקציבים דלים יחסית. אי־הנוחות והכאב הם חלק מהבדיקה, לצערי. אולי צריך לבנות את המכשיר בצורה אחרת, אבל הוא מפיק את התמונה בצורה טובה. לגבי שאלת אבחון היתר, אכן מדובר בנטל גם על המטופלים וגם על המערכת. עם זאת אנחנו לא רוצים לפספס מטופלות. הרי לא מדובר על פספוס מחלות איזוטריות, לפספס סרטן או מחלות קרדיו־וסקולריות זה הבדל של חיים ומוות והשימוש בבדיקה אחת לאבחון עוד ועוד מחלות יכול להוות נס לחולות. לפיכך התועלת מהבדיקה עולה על הסיכון".
המודל הצליח לזהות באופן מהימן נשים שעברו שבץ, בהתבסס על הממוגרפיה בלבד, ב־86% מהמקרים
איך אתם הולכים להמשיך מכאן?
"אנחנו בתהליך של הקמת חברה וגיוס כספים. בית החולים שיבא לוקח את הפלטפורמה הזו כבסיס ומצרף לה הרבה מאוד פלטפורמות וחברות שמתבססות כאן, כדי לבנות בית חולים חכם. אני הולכת להשקיע חלק גדול מהקריירה שלי בנושא של מניעת מחלות לב בנשים ולהתמקד בדרכים פחות מוכרות כדי למנוע אותן. זה מהותי עבורי".
המחקר הנ״ל, יחד עם מחקרים נוספים ופיתוחים חדשים בתחומי ה-AI ברפואה ובית החולים של העתיד, יוצגו במסגרת ועידת החדשנות השנתית של שיבא, ARC Summit, שתתקיים ב-22-20 באוקטובר.
