אם אתם מכירים את יעל אלקנה רק מהמסך, יש סיכוי שתרגישו צורך לבדוק איתה שוב את תאריך הלידה. לא כי השנים פתאום ניכרות עליה. להפך. האישה היפה שיושבת מולי נראית צעירה בהרבה מהנשים שהיא מגלמת. החודש היא תחגוג יום הולדת 34, אבל אחרי כל מה שכבר הספיקה לעבור בתפקידיה, אפשר להבין למה נדמה שהיא חיה כאן קצת יותר.
"רוב התפקידים שאני מגלמת הם של נשים נורא דרמטיות", היא אומרת בחיוך. "אז את חושבת לעצמך: 'טוב, כל כך הרבה רצינות, היא לפחות בת 40". אלא שאצל אלקנה, להיראות צעירה מגילה זו לא תמיד מחמאה שימושית. "לאחרונה אני מקבלת אודישנים לדמויות יותר בוגרות ממני, אמהות. אני פותחת את הסינופסיס ורואה שכתוב שהן בנות 40. אין לי שום בעיה לגלם אותן. כבר היו שלושה פרויקטים עם תפקידים מדהימים שנורא רציתי, אבל כשהגעתי לפגישה אמרו לי בשלושתם שאני נראית צעירה מדי. אז למה אתם שולחים לי מלכתחילה? אל תפתחו אצלי את הציפייה בכלל".
(כתבת וידאו: מלי זיידמן, צילום: עוז מועלם )
לתפקיד האמא, לפחות, אלקנה כבר כן יכולה להביא ניסיון מהבית. לפני שנה ותשעה חודשים היא ובעלה, השחקן תומר מחלוף ("חאנשי"), הביאו לעולם את בתם הבכורה אביגיל. ואם השם נשמע לכן מוכר מהפילמוגרפיה שלה, אתן לא לבד.
לדמות שלך ב"להיות איתה" קראו אביגיל. מכאן ההשראה?
"יואו, איזו שאלה מפלילה (צוחקת). ברצינות, בהתחלה זה בכלל לא עבר לי בראש. לאורך כל ההיריון אני ותומר קראנו לה 'אביגיל' או 'גולי', וממש לא קישרתי את זה לדמות. חשבנו לקרוא לה שי או בר אחרי שתיוולד, אבל כשהיא נולדה היא פשוט הייתה כל כך אביגיל, שנשארנו עם זה. ואז העוקבים באינסטגרם התחילו לכתוב לי: קראו לך אביגיל ב'להיות איתה' וקראת לבת שלך אביגיל. אמרתי: 'יואו, איזה בושות, שלא יחשבו שאני קוראת לכל הילדים שלי על שם דמויות שעשיתי'. אפילו אסי עזר (היוצר של 'להיות איתה'. י"מ), כתב לי: 'אביגיל, אה?'".
"השיא היה כשחברה שלנו קראה לבת שלה שרה. אמרתי לתומר: 'וואי, איזה שם יפה לתינוקת'. התחלתי לחשוב שאולי זה יכול להיות שם מושלם לילדה הבאה. תומר אמר לי: יעל, את יודעת שב'הטבח' קוראים לך שרה. אמרתי: 'אה, אוקיי'".
"אני האויב הכי גדול של עצמי"
הלו״ז הנוכחי של אלקנה צפוף במיוחד. היא מצטלמת לקומדיה "הטובים לטיס" לצד שחר חסון, ובהמשך צפויה לשחק גם בסרטים "המתווכת" ו"טיפול זוגי". בנוסף הספיקה להצטלם לסדרה "לתפוס רוצח" של כאן 11, המבוססת על ספרו של העיתונאי עמרי אסנהיים. בשנה האחרונה היא ומחלוף מובילים ביחד קמפיין ל"סלקום", ובמקביל היא ממשיכה לעבוד על אלבום משלה, שאת שיריו היא כותבת ומלחינה. "זו לידה מאוד־מאוד איטית", היא מגדירה את התהליך.
"העוקבים באינסטגרם התחילו לכתוב לי: קראו לך אביגיל ב'להיות איתה' וקראת לבת שלך אביגיל. זה בכלל לא עבר לי בראש"
בינתיים אלקנה חוזרת לגלם את השפית הכישרונית בעונה השלישית של "הטבּח" ב־10 בנובמבר (yes) שעלילתה מתרחשת כשנה וחצי אחרי 7 באוקטובר. "ככל שאני מתפתחת בקריירה", היא אומרת, "יש לי יותר חלומות ורצונות ליזום וליצור, אבל אני האויב הכי גדול של עצמי במקום הזה".
5 צפייה בגלריה
"החלום שלי היום הוא להיות במקום המפתח והיוזם"
( צילום: שי כהן ארבל | סגנון: זוהר מאירי )
כלומר, ההצלחה לא בהכרח מביאה איתה ביטחון. לפעמים היא רק מעלה את רף הציפיות?
"בדיוק. ככל שהצלחתי יותר, הרגשתי שאני צריכה יותר להוכיח למה אני מצליחה. לממש את המוניטין, להראות שזה לא קרה סתם. לגמרי תסמונת המתחזה. אולי אני לא שווה באמת את מה שאנשים חושבים שאני. את עושה שלושה תפקידים ומקבלת עליהם תשבחות, ואז אומרת: 'מי אומר שברביעי לא יגלו שאני שחקנית גרועה ושאסור לתת לי תפקידים ראשיים?".
"משחק לא היה החלום שלי. לא למדתי בתלמה ילין ולא הייתי בתיאטרון צה"ל. להפך, כל פעם החיים לקחו אותי רחוק משם. נרשמתי לבית הספר של יורם לוינשטיין ובהתחלה גם הוא סירב לקבל אותי. הוא אמר שבאודישן נראיתי בוסר. ובכל זאת, לא הייתי מוכנה לקבל סירוב. עשיתי הכול כדי להתקבל".
אצל לוינשטיין לא רק שנאלצה להיאבק על מקומה, היא גם התאהבה בכוכב של הכיתה, תומר מחלוף. הוא קיבל תפקידים ראשיים ושבחים, היא קיבלה ביקורת. הם גילמו בני זוג ב"הנשים האבודות מטרויה", ומשם צמחו לזוג בחיים. בסיום לימודי המשחק, דווקא הקריירה של אלקנה היא זו שתפסה תאוצה קודם. תפקידים בסדרות כמו "קיבוצניקים", "להיות איתה" ו"הראש", לצד הצגות כמו "לעבור את הקיר" והזכייה ב"הזמר במסכה" הפכו אותה למוכרת יותר מבין השניים לקהל הרחב. אבל לדבריה, הפער במידת החשיפה נשאר בעיקר מחוץ לבית.
"זה לא שאנחנו חיים באיזו מציאות של 'נוטינג היל', שבה אני הכוכבת המטורפת", היא אומרת. "החיים שלנו הם לא הקריירה, ואם כבר, תומר הוא המלך בבית. כשאת מוצאת את הנשמה התאומה שלך, את לא מתעסקת בשאלה ממי מבקשים תמונה ברחוב. תומר הוא השותף שלי, החבר הכי טוב שלי, המתנה הכי גדולה בחיים שלי, והוא לא רואה אותי רק מצליחה. הוא רואה אותי גם סובלת המון פעמים".
ובכל זאת, אתם באותו מקצוע. לא פשוט כשאחד מקבל שוב ושוב טלפון שהתקבל לתפקיד, והשני לא.
"זה בדיוק מה שאני אומרת: זה ממש לא ככה. על כל טלפון שלי של 'התקבלת', יש ארבעה־חמישה של 'לא התקבלת'. תאמיני לי שתומר יותר מחזק אותי מאשר מוחא לי כפיים. מה גם שהוא עצמו עסוק מאוד בפרויקטים של משחק, לאחרונה היה חודש וחצי בצילומים במרוקו, והוא גם מתעסק בהרבה דברים אחרים כמו נדל"ן ועסקים. מעבר לזה, את כל הבסיס שלי כשחקנית למדתי ממנו. הוא חשף אותי לקולנוע ולמה זה משחק באמת".
הוא גם עוזר לך להתכונן לאודישנים?
"מה זה עוזר! אני לא זזה צעד בלעדיו".
בלי חמץ בפסח
בית משפחת אלקנה־מחלוף מורכב גם בתחומים אחרים. מחלוף, שחזר בתשובה בגיל 15, חזר אמנם בשאלה, אבל ממשיך לשמור על חלק מהמצוות. אלקנה לא שותפה לכל אמונותיו, והולדת אביגיל הוסיפה לשיחות ביניהם גם את השאלה איזה בית הם רוצים לתת לבתם. לפעמים השאלות האלה מתחילות מוקדם מהצפוי. "כשהינקתי את אביגיל, תומר ביקש ממני להקפיד לאכול רק כשר", היא מספרת.
כדי שהיא לא תקבל אוכל לא כשר דרך ההנקה?
"כן, וב־90% כיבדתי אותו וב־10% לא. בסוף אני לא אשנה את אורח החיים שלי בגלל מה שהוא מאמין בו, ומצד שני חשוב לי מאוד לכבד אותו".
מה היו עשרת האחוזים?
"אכלתי מדי פעם צ'יזבורגר".
ואיך זה עובד היום?
"הוא ביקש שלא אכין בשר וחלב יחד באותה מחבת, ואני מכבדת אותו במקום הזה. אבל אם אנחנו יוצאים למסעדה ואני רוצה לאכול מנה לא כשרה, הוא לא יגיד לי לא לאכול אותה. אנחנו מנסים למצוא את האיזון. לגבי אביגיל, אנחנו עוד לא יודעים הכול. אני מניחה שהוא למשל לא ימנע ממני לתת לה לאכול צ'יזבורגר, ואני אכבד אותו ולא אתן לה לאכול חמץ בפסח".
את הדיונים על הבית שבו תגדל אביגיל הם מנהלים היום בישראל, אבל את חייה התחילה בתם דווקא בלוס אנג'לס, שם נולדה. אלקנה עלתה על טיסה לארצות הברית בחודש התשיעי להריונה, כדי להמשיך בסבב פגישות עם סוכנים ולקדם פרויקטים - מהלך שהיא ובעלה החלו בו עוד לפני שגילתה שהיא בהיריון.
בחודש התשיעי? הרופאים הרשו לך לטוס?
"האמת היא שלא ממש שאלתי. הרגשתי מעולה. אני בן אדם שמאוד קשוב לגוף שלו. אם הייתי מרגישה צירים, לא הייתי לוקחת את הסיכון".
גם בכניסה לארצות הברית לא שאלו?
"לא נראיתי בהיריון מתקדם ולא שאלו. גם לא הייתה לנו כוונה ברורה שאלד שם. היו לי בארץ דולה ורופא שליווה אותי, ובלוס אנג'לס היה לי גינקולוג שליווה אותי. אמרתי, איפה שלא אלד, יש לי את המעטפת. בסופו של דבר הייתה לי חוויית לידה מדהימה".
אביגיל קיבלה בעקבות זאת אזרחות אמריקאית?
"כן. בנוסף לדרכון הגרמני שכבר יש לה. בכל הקשור לניירת, אביגיל מסודרת" (צוחקת).
מאז 7 באוקטובר ספגה אלקנה שתי אבדות כואבות. בן דודה האהוב, מיכאל גל, סטודנט בן 29, נפל ברצועת עזה יום לפני שחרורו משירות מילואים. בטבח בכפר עזה נרצח הקולנוען יהב וינר, בעלה של הבמאית שי־לי עטרי שכאמור, בסרטה "אור פנס יחיד" כיכבה. העבודה המשותפת הולידה קשר קרוב, ואלקנה ובעלה תומר הפכו לחברים טובים של בני הזוג.
כשאת מסתכלת על יעל שלפני 7 באוקטובר, היא הייתה תמימה יותר?
"בהחלט. האמנתי בבני אדם הרבה יותר ממה שאני מאמינה היום. זה גם גרם לי להיות הרבה יותר מעורבת, כי אנחנו צריכים להיות ממש ראויים לקורבן הלא סביר הזה. זה נראה לנו נורמלי, כי כמעט כל אחד פה מכיר מישהו שאיבד אדם קרוב, אבל זו הקרבה לא נורמלית. ואז השאלה הראשונה היא: עבור מה? וה'עבור מה' הזה צריך להיות ממש חשוב, בייחוד למי שמקבל כאן את ההחלטות. אני מרגישה שכרגע אנחנו עוד לא ראויים. עוד אין הבנה של הקורבן הזה שאנחנו מקריבים".
הריאיון המלא עם יעל אלקנה מתפרסם בגליון "לאשה" החדש, השבוע בדוכנים
- איפור: גיטלה ברושל | שיער: עינת סברלו | ניהול סט: סימה שושן
- שמלה: ויוי בלאיש, תכשיטים: פדני סריג: אמריקן וינטג׳, גרבונים: אוסף פרטי, בגד גוף: נודי, מעיל ומגפיים: אוסף פרטי. איפור במוצרי CHANEL Beauty
