כשהיא ניצבת בתווך שבין המפלגה הדמוקרטית למפלגה הרפובליקנית, הפכה מציאות חייה הפוליטית והיומיומית של קהילת יהודי ארצות הברית כיום למורכבת יותר ויותר. הקהילה היהודית בארצות הברית, שהיסטורית נחשבת לאחד מעמודי התווך של מצביעי המפלגה הדמוקרטית, מתמודדת בשנים האחרונות עם שינויים פנימיים וחיצוניים עמוקים, במיוחד על רקע המתיחות סביב המלחמה בישראל והתמורות בתוך שתי המפלגות הגדולות.
ד"ר יהודה קרצר, נשיא-שותף של מכון שלום הרטמן, המתגורר ב-17 השנים האחרונות בניו יורק עם אשתו, סטפני אייבס ועם שלושת ילדיהם, אומר בריאיון ל-ynet כי חברי הקהילה היהודית בארצות הברית מזדהים באופן שונה מיהודי התפוצות במדינות אחרות בעולם.
לדבריו, ב-100 השנים האחרונות, יהודי ארצות הברית בונים ומקימים זהות ללא הבדל בין יהדותם למדינה שבה הם חיים. "בנינו זאת במרוצת השנים על בסיס ערכים ליברליים-דמוקרטיים. בכך, הצלחנו להשתלב בחברה האמריקנית, ולא להיות יהודים רק בבית – אלא גם במרחב הציבורי", אמר ד"ר קרצר. "אנחנו, היהודים, שותפים בכל תחומי החיים בארצות הברית. בשנים האחרונות ביססנו זהות יהודית חזקה מאוד שאומרת שאני, כיהודי, יכול להיות חלק מהחברה האמריקנית".
הוא שם דגש על כך שהקמת מדינת ישראל תרמה לכך רבות. "ליהודי ארצות הברית יש שני בתים: אחד בארצות הברית, ואחד בישראל. החלטנו שאנחנו שומרים על הקשר הזה, מבלי לעזוב את ארצות הברית".
למרות הערכות והתרעות רבות על נטישה יהודית המונית של המחנה הדמוקרטי, מדגמים עדכניים מראים כי רוב מוצק של הקהילה עדיין בוחר במועמדים של המפלגה. הזרמים הליברליים, המהווים את רוב יהדות ארצות הברית, מוצאים שותפות טבעית עם הדמוקרטים בנושאי פנים כמו זכויות אזרח, הפלות ומדיניות רווחה. במקומות מסוימים, ובמיוחד במדינות וערים בעלות שיעור גבוה של יהודים אורתודוקסים או שמרנים (כמו ניו יורק), נרשמה מגמת התחזקות היסטורית של הרפובליקנים.
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ
(צילום: Alex Brandon/AP)
עבדול אל-סייד, שניצח במרוץ לסנאט האמריקני במדינת מישיגן, והפך למוסלמי הראשון בתולדות ארצות הברית שנבחר לסנאט
(צילום: Julia Demaree Nikhinson/AP)
במשך עשרים, התמיכה האמריקנית בישראל הייתה נושא חוצה מפלגות. אולם כיום, הנושא הישראלי הפך לחלק מהקיטוב הפוליטי המרכזי בארצות הברית. כתוצאה מכך, הקהילה היהודית נאלצת לעיתים קרובות לתמרן במציאות שבה המפלגות משתמשות בישראל ובאנטישמיות ככלי ניגוח פוליטי זו כנגד זו.
"הקיטוב הפוליטי מושך את היהודים להיות או דמוקרטים או רפובליקנים, והם נלחמים אחד בשני. אנחנו חיים בתקופת שבר של החוקים והנורמות של הדמוקרטיה הליברלית בארצות הברית – אני מרגיש שהקיטוב הזה הוא איום קיומי של ממש, שכן כל הקיום של היהדות האמריקנית היה מבוסס על החוקים והנורמות", אומר ד"ר קרצר.
אם לא די בכך, הרי שדבריו של הנשיא המכהן דונלד טראמפ לאחרונה, שהאשים את מדינת ישראל בתבוסתו הצורמת בבחירות האמצע, הוסיפו עוד שמן למדורה. קולות הביקורת נשמעים משני עברי המפה הפוליטית בארצות הברית וחיצי הביקורת המופנים כלפי ישראל – הן מצד הרפובליקנים והן מצד הדמוקרטים – מערערים קשות את מצבה של קהילת יהדות ארצות הברית. "כמעט כל ישראלי ראה בטראמפ דמות משיחית. אבל חשוב להבהיר שהוא לא כזה, אלא יותר כמו מלך בתקופת ימי הביניים: עושה מה שמשרת את האינטרס שלו בכל עת", מבהיר ד"ר קרצר. "כיום, גם הדמוקרטים וגם הרפובליקנים רואים במדינת ישראל בכלל, ובראש הממשלה בנימין נתניהו בפרט, כמי שמשכו את ארצות הברית למלחמה מיותרת שהובילה לאובדן חיי אדם ועליית מחיר הדלק – תושבי ארצות הברית רואים בישראל אשמה על כך שחיילים אמריקניים נהרגו שלא לצורך".
הפגנה פרו-פלסטינית בוושינגטון
(צילום: Jose Luis Magana/AP)
מפגינים פרו-פלסטיניים בארצות הברית
(צילום: Allie Ippolito/AP)
הבעיה בכך טמונה, בין היתר, לדבריו של ד"ר קרצר, הוגה דעות וסופר מוביל, שכותב ומרצה על משמעותה של ישראל ליהדות ארצות הברית, על היסטוריה יהודית וזיכרון יהודי ועל סוגיות של מנהיגות ושינוי בחיי יהודי אמריקה, בכך שנתניהו שם את כל יהבו על הרפובליקנים.
כיום, כשקולות הביקורת נשמעים גם מהצד הימני של המפה הפוליטית, נראה כי ההימור מסתמן ככישלון חרוץ ובעל השלכות חמורות. "תושבי ישראל לא מבינים עד כמה המצב כלפי ישראל לא טוב", אומר ד"ר קרצר בדאגה. "אנחנו כיהודים ליברלים רוצים להיות חלק מהמאבק למען ישראל יהודית ודמוקרטית, ולא רוצים להשתתף בדה-לגיטימציה בישראל שבאה מהשמאל. מאז 7 באוקטובר, הוקם מערך אבטחה סביב בתי כנסת ומוסדות חינוך יהודיים. לצערי, המצב הולך ומתקרב למה שקורה כנגד יהודים באירופה כיום".
ד"ר יהודה קרצר
(צילום: באדיבות מכון שלום הרטמן)
יהדות ברוקלין בניו יורק
(צילום: Domingo Saez/Shutterstock)
עם זאת, ד"ר קרצר (בנו של דניאל קרצר, שכיהן בין היתר כשגריר ארצות הברית בישראל בשנים 2005-2001) מבחין במגמה לפיה מתחוללת תחייה מחודשת של היהדות בקרב יהודי ארה"ב – ולא רק. "יש עכשיו חיבור חזק יותר ליהדות משהיה בעבר. הרבה אנשים רוצים להתגייר. גם היהודים מתחברים יותר לבתי הכנסת, להרגשה של 'עמיות', הם מתחברים יותר לסיפור של העם היהודי. ההרגשה ששונאים אותנו מעודדת את תחושת הזהות, אם כי אשמח שזה יקרה גם בלי קשר לאנטישמיות", אומר ד"ר קרצר.
למרות האנטישמיות הגואה, במיוחד זו האנטי-ציונית שמעלה מחדש את השאלה האנטישמית של "הנאמנות הכפולה" מצד יהודי ארצות הברית, ד"ר קרצר בטוח שהדברים יסתדרו עם הזמן, ומשתדל לשמור על אופטימיות זהירה. "אני בדרך כלל אופטימי, זה חלק גדול מלהיות אמריקני", כך לדבריו. "אני לא מאמין שההתקפות כלפי מדינת ישראל יחדלו, אך כן מרגיש שיהודים ואמריקנים יוכלו לבנות יחד את הברית שמאחדת בינינו. היהודים היו ויישארו חלק מהסיפור האמריקני – יש לנו הרבה מן המשותף".
