תרגומים: זיוה שמיר
לֹא אַחַת וָרֹד הַיַּעַר –
לֹא אַחַת הוּא עַרְמוֹנִי.
יֵש שֶׁגֶּבַע מִתְעַרְטֵל לוֹ
בְּעָרְפּוֹ שֶׁל מְעוֹנִי.
לֹא אַחַת הָרֹאשׁ עָטוּר הוּא.
כָּךְ הָיָה הוּא מִתָּמִיד –
יֵשׁ שֶׁבּוֹ חוֹרִים יָדוּרוֹ,
וְעִם זֹאת עוֹדוֹ עָמִיד –
וְהַיְּקוּם – כָּךְ מְסַפְּרִים לִי –
עַל צִירוֹ הַצַּר
בְּסִבּוּב נִפְלָא סָבַב רַק
פְּעָמִים תְּרֵיסָר.
*
הבקרים כבר רכים מאי-פעם
הַבְּקָרִים כְּבָר רַכִּים מֵאֵי-פַּעַם –
וַעֲצֵי הָאֱגוֹז מַבְשִׁילִים –
לַתּוּתִים הִתְעַבּוּ הַלְּחָיַיִם –
הַוְּרָדִים עֲלֵיהֶם מַשִּׁילִים.
וְלָעֵץ יֵשׁ צְעִיף-רִקְמָתַיִם –
וּגְלִימַת אַרְגָּמָן לַשָּׂדֶה –
וּלְבַל יְרַנְּנוּ: "מַה בָּלְתָה הִיא",
אֶת מֵיטַב עֲדָיַי אֶעְדֶּה.
סחופה!
סְפִינָה קְטַנָּה, כֻּלָּהּ סְחוּפָה,
לֵילָהּ קָרֵב וּבָא.
מִי יוֹבִילֶנָּה אֶל חוֹפָהּ
שֶׁל עִיר נָמֵל קְרוֹבָה?
תּוֹפְסֵי מָשׁוֹט סָחִים: אֶתְמוֹל
בְּעֵת שְׁקִיעַת-אָבָק
הֵחֵלָּה הַסְּפִינָה לִצְלֹֹל
בְּתֹם הַמַּאֲבָק.
אַךְ מַלְאָכִים סָחִים: אֶתְמוֹל
בְּעֵת זְרִיחַת-שָׁנִי
הַכְּלִי יְדוּעַ הַסְּעָרָה
מָתַח מִפְרָשׂ, זָקַף תְּרָנִים
זִנֵּק קָדִימָה בִּדְהָרָה.
