בחודשים האחרונים, נזר הבריאה אלכסנדר סקארסגארד מנהל מערכת יחסים מרהיבה עם פריטי לבוש שהם בגדר פגיעה בביטחון המדינה של כל גבר סטרייט מצוי. השחקן הלוהט, שהתחיל את דרכו כטייפ-קאסט קלאסי של ערפד ויקינג מסוקס כשגילם את אריק נורת'מן הבלתי נשכח ב'דם אמיתי', המשיך לתפקידים מורכבים יותר, כמו הבעל המכה והאכזרי של ניקול קידמן ב'שקרים קטנים גדולים', סייבורג מהונדס ב-Murderbot המוצלחת של אפל ואופנוען מחוספס וגיי בדרמה הקומית 'פיליון'.
דווקא מתוך שורת התפקידים הזו הוא הפך לאחרונה את הופעותיו על השטיחים האדומים למופע יחיד של החפצה עצמית מודעת ובוטה להפליא. כך למשל, כחלק מסבב ההשקה של סרטו החדש, 'בעל בהזמנה' (קומדיה סאטירית שבה אוליביה קולמן מככבת לצידו כאישה מנודה ששוזרת בעל מושלם שעשוי מקש ואז הוא גם מתעורר לחיים), הוא הופיע עם חצאית וחולצה שעליה הודפס פרצופה של קולמן.
זה גבר. סקארסגארד
זה גבר. סקארסגארד
זה גבר. סקארסגארד
(Samir Hussein, WireImage)
בזמן שגברים אחרים בהוליווד - שם קוד הארי סטיילס, טימותי שאלאמה ופדרו פסקל - מטפחים מבעי אופנה שנועדה לשרת את הנרטיב של עצמם, או סתם מתפתלים בתוך חליפות קונספט שמתפקעות מ"אני אמיץ וחתרני כי שברתי את הבינאריות", סקארסגארד לא מחפש אישור של מבקרי אופנה או שער בווג. הוא מגיש את עצמו על מגש של כסף למבט הנשי והקווירי כאחד, בלי להתנצל ובלי להתייסר. כשהוא מופיע בחליפת טוקסידו נטולת מכנסיים (אבל עם תחתוני טנגה הדוקים וגרבי ברך גבוהות), בתוך גופיית קולר מעור ומגפיים ארוכים, או עוטה על עצמו חליפת זהב שלמה לצד נעליים שקופות, הוא לא עושה פוזות של פוריטן אמנותי שמקדם בשורה חברתית כבדה, הוא פשוט נהנה במוצהר להיות נחשק.
סקארסגארד יודע היטב שגבריות אמיתית ובטוחה בעצמה היא בדיוק זו שלא חוששת להשתטות, להתמסר ולעשות נעים בעיניים לקהל שלה. התוצאה הסופית היא ממטרה ויזואלית פרועה שמשפריצה על כל המבטים בסביבה. נכון להיום, סקארסגארד הוא כנראה האיש היחיד בהוליווד שמסוגל לככב בפרסומת דמיונית לסיגריות מרלבורו כשהוא לבוש בטופ פאייטים סגול ומנצנץ, ועדיין להישאר נציג של גבריות ששמה בכיס הקטן את ג'ון וויין. וזה בדיוק מה שהשטיח האדום צריך עכשיו: לא עוד גבר שמתנצל שהוא שם, אלא כזה שבא לעבוד בשבילנו.