"אינני מכירה תשתית שיש בה, ולו בקירוב, כדי להשפיע על תוצאת הבחירות או לבסס טענה להשפעה שיכולה להביא לשינוי בתוצאות הבחירות. אם יוצג בפנינו מידע נוסף ומחדש שטרם הוצג הוא ייבחן ויטופל כדין". כך אמרה אתמול היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, בדברים שנשאה בהשתלמות השנתית של משרד המשפטים באילת.
"כאשר יש תשתית ראייתית - מי שצריך להיחקר ייחקר. זה לא עניין של ימין או שמאל. זה לא עניין של יהודי או ערבי. ההחלטה אם לחקור אדם היא החלטה מקצועית, עניינית ושוויונית. כך היה וכך יהיה", הוסיפה. "יו"ר ועדת הבחירות מלווה את הנושא במקצועיות, בממלכתיות ובאחריות, מתוך הבנה עמוקה של חשיבות טוהר הבחירות ואמון הציבור בהן. אנו נעדכן אותו בהתפתחויות".
דבריה של בהרב-מיארה נאמרו אתמול, כמה ימים בלבד אחרי העימות החריף והפומבי בינה לבין ראש השב"כ דוד זיני, סביב חקירת החשד להשפעה זרה בבחירות. במרכז המחלוקת ביניהם עמדה דרישתו של זיני, שנחשפה ב-ynet, לסווג באופן גורף את הפרשה תחת חשד לעבירות ביטחוניות, באופן שיאפשר לשב"כ להפעיל כלי חקירה מורחבים, וכן הבקשה של זיני לחקור באזהרה בכירים במפלגות הערביות מבלי להציג ראיות. בהרב-מיארה התנגדה לדרישות והבהירה כי לא ניתן לחקור אזרחים ונבחרי ציבור ללא תשתית ראייתית מתאימה, והזהירה כי הדרישה אינה חוקית.
לצד זאת, הסבירה היועמ"שית, לא ניתן לסווג מראש את כל הפרשה תחת עבירות ביטחוניות, שכן חשדות על קבלת שוחד בחירות יכולים להישאר במישור הפלילי בלבד.
המשבר הגיע לשיאו לאחר שבהרב-מיארה פרסמה הודעה חריגה שבה האשימה את שב"כ בעיכוב העברת חומרי החקירה לצוות המשותף עם המשטרה, והבהירה כי "כל מי שצריך להיחקר - ייחקר", אך לא ללא בסיס ראייתי. העימות גלש גם לחילופי דברים קשים בין השניים, שעל פי הדיווחים כללו הרמת קול והאשמות הדדיות.
בעקבות הדברים התערב נשיא המדינה יצחק הרצוג, ששוחח עם השניים, ובהמשך נפגשו בהרב-מיארה וזיני במטה השב"כ והסכימו להנמיך את גובה הלהבות ולעשות מאמץ לקיים יחסי עבודה תקינים. למחרת החל שב"כ להעביר למשטרה, בפעימות, חומרים הנוגעים לחשדות בפרשה. עם זאת, ההסכמה על רגיעה לא ביטלה את המחלוקת העקרונית בין השניים בנוגע לאופן ניהול החקירה ולגבולות הסמכות של שב"כ.
