לא צריך יותר ממבט חטוף על הצעת חוק הגיוס שאביגדור ליברמן קידם ב-2018 כדי להבין שמדובר במתנת ענק לחרדים ובהליכה גדולה לאחור מהסכמות בסיסיות שאליהן הגיעו בקואליציה האחרונה סביב חוק ביסמוט. ליברמן הודיע אמש כי: "בשנת 2018 הבאתי הצעת חוק גיוס שנוסחה על ידי צה"ל ומערכת הביטחון. בהמשך פורסם דו"ח שקדי, והקואליציה הנוכחית גיבשה הצעת חוק משלה. ברור לי שלאחר אירועי 7 באוקטובר גם החוק שהצעתי בשנת 2018 מחייב שינויים והתאמות, אך הוא עדיין מהווה בסיס ראוי לגיבוש הסכמות".
בטרם נצלול אל עיקרי החוק ההוא, ברור כי גם אם אותו מתווה מהווה כרגע רק בסיס למו"מ, מה שיחייב לא מעט התאמות, והוא רחוק מאוד מלהיות חוק שיוכל לעבור את אישור הגורמים המשפטיים. לפני כשנתיים, היועמ"שית גלי בהרב-מיארה התנגדה להחלטת קואליציית נתניהו להחיל דין רציפות על מתווה הגיוס שהציע בני גנץ ב-2022 בטענה כי המצב השתנה לאחר 7 באוקטובר. לצד זאת, יועמ"שית הכנסת ויועמ"שית ועדת החוקה העלו קשיים משפטיים משמעותיים ביחס לחוק שקידמה הקואליציה היוצאת של נתניהו, שהיה חוק מרחיק לכת בהרבה מחוק הפטור מגיוס שליברמן עכשיו מציע לחרדים בתקווה לשלב אותם בקואליציה.
על רקע דברים אלה ומתוך הבנה כי אי-אפשר מבחינה משפטית לקדם חוק חדש בטרם השבעת הממשלה בשל קוצר הזמן, כל מתווה שיובטח לחרדים הוא בגדר הבטחה שבכל מקרה יכולה להיתקל במשוכה משפטית ובפסילה בבג"ץ. אמש הצהיר ליברמן כי “התנאי המוקדם לכל חוק גיוס הוא שיעבור את מבחן בג"ץ. אחרת, אין טעם לבזבז אפילו דקה אחת על חוק שאינו קביל”.
בלי סנקציות אישיות
כך או כך, לאחר שהסכים לרכך את עמדותיו, החוק של ליברמן, גם כבסיס למו"מ הוא פשרני בפער משמעותי אפילו מהפשרות שנתניהו הסכים לאפשר לחרדים בקואליציה היוצאת.
לפי הצעת החוק של ליברמן שעברה בקריאה ראשונה בשנת 2018 אך לא קודמה, אין בחוק שלו סנקציות אישיות בכלל על חייבי גיוס משתמטים אם החרדים לא יעמדו ביעדי הגיוס. גם אם יעדי הגיוס ישתנו ויתעדכנו, קצב העלייה שהיה במנגנון של ליברמן מתייחס לעלייה של מאות מתגייסים בשנה בלבד. אם אין עמידה ביעדים, הסנקציה היחידה שיש בחוק היא מוסדית - כלומר היא מוטלת על הישיבות, ומדובר בקיצוץ יחסי של התקציב בחישוב הפער בין מספר המתגייסים בפועל לבין היעד השנתי שבו לא עמדו, ולא בקיצוץ מלא של התקציב. גם הסנקציה הדלה הזו בחוק של ליברמן, הייתה רק לאחר שלוש שנות הסתגלות שניתנו לחרדים מיום כניסת החוק לתוקף - אילו היה עובר. כמו-כן, אותו מתווה של ליברמן איפשר לתלמידי ישיבה נשואים בגיל 20 או לרווקים בגיל 21 שלא התגייסו ללכת לשירות לאומי.
לשם השוואה, החוק של ח"כ בועז ביסמוט ספג ביקורת קשה מגוש השינוי שישב אז באופוזיציה, לרבות מצד חברי הכנסת של ישראל ביתנו על כך שהוא חוק פטור מגיוס כיוון שהוא לא מחיל מספיק סנקציות אישיות בתחולה מיידית. ביסמוט כלל במתווה שלו סנקציות אישיות בתחולה מידיית, אך אלו היו רק שלילת רישיון נהיגה, איסור יציאה מהארץ ושלילת זכאות למלגות. בהמשך השנים המתווה שלו כלל סנקציות אישיות נוספות של שלילת הטבות. כאמור, בחוק של ליברמן, גם אם הוא רק משמש כבסיס למו"מ, אין בכלל סנקציות אישיות. נוסח החוק של ביסמוט ספג ביקורת גם משום שנועד למשוך זמן שכן יעד הגיוס הראשון היה רק לאחר שנה וחצי. בחוק של ליברמן מ-2018 יש שלוש שנות הסתגלות עד הסנקציות על הישיבות, וזו מריחת זמן גדולה יותר.
מה רוצים החרדים?
ביהדות התורה מוכנים לעזוב את נתניהו לטובת איזנקוט או ליברמן, אך הם רוצים בתמורה לקבל הבטחות משמעותיות בנושא חוק הפטור מגיוס. יו"ר דגל התורה יעקב אשר היה בסוד המו"מ בקואליציה היוצאת ומכיר את גבולות הגזרה של היועצים המשפטיים. כך שברור שהוא ירצה מתווה מקל, אך כזה שגם יזכה לתמיכה משפטית.
לפי מקורות, החרדים סומכים יותר על הבטחות של ליברמן שמצידו כבר מיהר להבהיר כי "מוכנות לפשרה לא אומרת ויתור על ערכים ועקרונות. הבנה אינה ויתור על עקרונות, והידברות אינה מחיקה של קווים אדומים".
דבר אחד אפשר למצוא כבסיס למו"מ בין החרדים לליברמן. ויתור על סנקציות אישיות הוא פשרה דרמטית מבחינת החרדים. אם ליברמן יסכים להמשיך באותו נתיב שהחל לסלול, גם אם יעלה את מספר היעדים כדי להתאים אותם לצורכי צה"ל אך יסכים שלא להטיל על משתמטים סנקציות אישיות וכן לאפשר תקופת ביניים של הסתגלות, החרדים ישמחו לקפוץ על המציאה.
מתווה שכזה אומנם לא יעבור את המשוכה המשפטית. אך אולי לצד הבטחה להקפיא את מעצרי העריקים, הוא יאפשר אופק חדש לחרדים.
