מערכת הפנסיה בישראל ממשיכה לשבור שיאים ולספק ביצועי השקעות מהגבוהים בעולם המפותח. אך מתחת למספרים המרשימים, מסתתר כשל מבני חמור: הפקדות החובה לבדן לא יבטיחו קצבת פרישה ראויה. כך עולה מדוח Pensions Outlook 2026 של ארגון ה-OECD שפורסם בסוף השבוע, וממפה את שוקי החיסכון הפנסיוני ב-38 מדינות הארגון.
לפי הדוח, ההיקף של נכסי הפנסיה בישראל זינק בסוף שנת 2025 לשווי המקביל לכ-76% מהתוצר השנתי (לעומת 69.4% ב-2024). מדובר בשיעור המציב את ישראל מעל מדינות מפותחות רבות, בהן בריטניה, פינלנד, בלגיה, גרמניה ויפן. אם כי היא עדיין נמוכה ממעצמות החיסכון הוותיקות כגון דנמרק, איסלנד, שווייץ, אוסטרליה וארצות-הברית. במהלך 2025 גדלו הנכסים של ספקי הפנסיה בישראל בכ-16% נומינלית, כאשר הממוצע הרב-שנתי עומד על כ-10%.
צילום: שאטרסטוק
(Shutterstock)
צמיחה מהירה
בשורת הרווח רשמו המוסדיים בישראל הישג בולט: ישראל דורגה במקום השלישי ב-OECD בתשואה הריאלית בשנת 2025, עם כ-12%-11% (לאחר ניכוי אינפלציה והוצאות השקעה), מיד אחרי פולין וקוסטה-ריקה. בעשור האחרון רשמה הפנסיה בישראל תשואה ריאלית שנתית ממוצעת של כ-5.5%. נכון לסוף 2025, כ-42% מתיקי הפנסיה בישראל מושקעים באיגרות חוב, 32% במניות, 12% במזומן ופיקדונות והיתרה בהשקעות אחרות.
הצמיחה המהירה בנכסים נובעת מגידול דמוגרפי מהיר - עלייה של 47% באוכלוסיית גיל העבודה בישראל מאז תחילת שנות האלפיים - לצד הרפורמה של פנסיית החובה מ-2008, שהקפיצה את שיעור ההשתתפות בחיסכון מ-14% בלבד לכ-93% כיום. שיעור ההפקדה המינימלי לשכירים עומד כיום על 18.5% מהשכר המבוטח.
תמרור אזהרה
ואולם, מודל ה-OECD מציב תמרור אזהרה בוהק: הפקדות החובה לבדן אינן מבטיחות הגעה ליעד המקובל של 70% הכנסה בפרישה. גבר ישראלי המשתכר שכר ממוצע יידרש להפקדה משלימה של 10.4% משכרו מדי חודש כדי להגיע ליעד זה. הפער מחריף בקרב נשים: בשל השילוב בין גיל פרישה מוקדם לתוחלת חיים ארוכה, אישה בישראל תידרש להפקדה משלימה של 15.5% משכרה מדי חודש - פער הגבוה ב-49% מההפקדה המשלימה הנדרשת מגבר בעל שכר זהה.
עם זאת, בארגון מציינים כי יש לסייג את תחזיות המודל: החישוב התבסס על הנחת תשואה שנתית אחידה של 2.5% בלבד ודמי ניהול של 1% מהצבירה בחיסכון המשלים. ככל שהתשואות בפועל ימשיכו לעלות על הנחות אלו ודמי הניהול יישארו נמוכים, הפער עשוי להצטמצם.
נקודת חוזקה נוספת שעולה מהדוח נוגעת למשיכות כספים מוקדמות: שיעור המשיכות לפני פרישה עמד בישראל על 0.6% בלבד מהנכסים ב-2025, נתון נמוך משמעותית ממדינות כמו ספרד (1%) ופורטוגל (3%). מנגד, זרם התשלומים לקצבאות מהפנסיה הצוברת עומד על פחות מ-1% מהתוצר, נתון המלמד על מערכת צעירה שטרם הגיעה להבשלה מלאה לעומת מדינות ותיקות כאיסלנד (7%) ואוסטרליה (5.6%).
עמית גל, ראש רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר: "דוח ה-OECD מצטרף להכרה הבין-לאומית בחוזקה של מערכת החיסכון הפנסיוני בישראל, ומדגיש את החשיבות של רשות שוק ההון כרגולטור צרכני-חברתי הפועל מתוך ראייה של הציבור".
