1. גדי איזנקוט יקבל היום את המנדט להרכיב ממשלה. הרשו לי להבטיח לכם: ממשלה בראשותו של איזנקוט תוקם. מציע לכם, קוראות וקוראים יקרים: תפסיקו לנסות ולהשלים את מלאכתו של איזנקוט, ואל תטרחו להרכיב את הקובייה ההונגרית. הבוחר אמר את דברו: "שינוי". הוא אמר וכל חיבוטי הנפש אצל כולנו יסתיימו בתוצאה אחת: שינוי. ביום שלישי יעברו 48 חברי הכנסת החדשים את שערי פלומבו כשבאמתחתם כרטיס המועדון הכי יוקרתי: חבר בבית הנבחרים הישראלי. תצפו שהמשכן יוקף במאות מפגינים שאולי ינסו לסכל את תוצאות הבחירות. והנה עוד מבחן לממשלה היוצאת שהביאה עלינו טרגדיות שהמדינה שלנו לא חוותה מאז הקמתה: מבחן של משילות. אני לא בטוח שיש להם עניין להוכיח את מה שנדרש מהם. וכפי שלמדנו במקורותינו: העיקר לא לפחד כלל.
2. אורית סטרוק אמרה שהערבים היו יכולים לבחור ביוסף חדאד, גם הוא ערבי. אז אמרה. ואז רב מוכר אסר לבחור בעופר וינטר משום שברשימה שלו מופיע ערבי. אז אמר. הגדיל לעשות נתניהו שכבר הפנים שהוא עומד לגמור בבושת פנים והופיע בסרטון קצר שבו צבע את בחירתם של הערבים כהעדפה של מפלגות שתומכות בטרור. אתם שומעים? הוא נושא בתואר ראש הממשלה וזה מה שיש לו לומר ל-20 אחוז מהישראלים. אז אמר. אבל, העובדות טופחות על פניהם של סטרוק ונתניהו.
3. "העם האמריקאי אמר את דברו באופן מכריע", אמר ג'ון אוסוף, הסנאטור הדמוקרטי מג'ורג'יה שנבחר מחדש, אחרי שנספרו קולות הבוחרים. "הבחירה שלכם דחתה שחיתות, ריקבון וחוסר התאמה של נשיא שהפך לברווז צולע". לכן תוסיפו לשיקול דעתכם: הצורך בשינוי אצלנו מחויב מציאות היסטורית, משום שעוד קדנציה עם נתניהו, נישאר גם בלי אמריקה לצידנו.
4. כבוד הנשיא הרצוג, סנטת בנציגי מפלגת הדמוקרטים שבאו למשכנך כששאלת אותם אם תהיה להם סוגיה אחרת לשכנע בה את הבוחר, או שרק ידבקו בשאלה "כן ביבי לא ביבי". מר הרצוג, הבחירות היו אך ורק בסוגיה הזאת: כן ביבי או לא ביבי ומוטב שתפנים זאת. ולא שכחנו את העובדה הבסיסית שנמנעת מלהשמיע עמדה נחרצת בסוגיות שהטריפו מיליוני אזרחים בגלל נתניהו: שינוי המשטר, הרס המערכת המשפטית ועוד.
מר הרצוג, בפרגוואי הודח בסוף השבוע הנשיא סנטיאגו פניה תומך ישראל - שהעביר את השגרירות לירושלים וגם נאם בכנסת - משום שניצל את כוחו לרעה וגרם להתמוטטות הבנק המרכזי. כתוצאה מכך איבדו 60 אחוז מתושבי המדינה את הפנסיה שלהם. להבדיל, הבוחרים חייבים לומר את דברם כשמנהיג של ארצם גורם להם להפוך לחסרי כל.
5. לורנס פרלינגטי, משורר והוגה דעות מהקולות הבולטים של השירה האמריקאית כותב בספרו "שירה כאמנות של התקוממות" כך: "הֱיֵה מחויב למשהו מחוץ לעצמך, הֱיֵה להוט אחריו. המעמד השליט מכריז על מלחמות, המעמד הנמוך נלחם אותן. ממשלות משקרות. בדרך כלל קולה של הממשלה אינו קולם של האנשים. דבר בקול. פעל, שתיקה היא הסכמה. הֱיֵה זבוב הטורד את המדינה, הֱיֵה גם הגחלילית שלה... התעורר, העולם בוער! שיהיה לך יום נעים". אני מאמץ את העצות החכמות האלה. תחשבו על זה משום שקרוב לוודאי שתידרשו להשמיע את קולכם, אם אתם באמת חפצים לשנות את המציאות אצלנו.