בשבוע הבא צפוי יו"ר מפלגת ישר! גדי איזנקוט להתחיל את הניסיון הבלתי אפשרי כמעט להרכיב את הממשלה הבאה ולבנות קואליציה. מהרגע שנשיא המדינה יכריז על מי הטיל את המנדט – יחל המו"מ הקואליציוני בין מפלגות גוש השינוי, ובעיקר בין איזנקוט לשותפות פוטנציאליות אחרות שאינן מתוך הגוש. המו"מ יתנהל במלון דן אכדיה בהרצליה, כאשר בשלב הראשון מעוניין איזנקוט להגיע להסכמים קואליציוניים עם בנט, ליברמן וגולן.
מה האפשרויות העומדות בפני איזנקוט להרכיב ממשלה, ומה הסיכויים לכל אחד מהתסריטים?

שותפות עם חרדים בתמיכת הערבים

הסיכוי: בינוני
האפשרות הראשונה היא ממשלה שבנויה גם על שותפות של יהדות התורה (מבפנים) ושל רע"מ (מבחוץ) ולכאורה היא גם מאפשרת רוב של 63 מנדטים. מבחינת איזנקוט מדובר בממשלה שיכולה לתת לו אוויר לנשימה כדי לייצב ולהרחיב אותה בהמשך, אולי עם הצטרפות של ש"ס – ברגע שנתניהו כבר לא על הגה השלטון. מדובר בממשלה שיכולה לקבל יותר לגיטימציה ציבורית מאחר והיא לא נשענת רק על מפלגה ערבית מבחוץ אלא משתפת גם מפלגה חרדית מבפנים.
ליברמן אמנם הטיל וטו על שותפות עם מפלגה ערבית, אבל הסיר את הווטו שלו על שותפות עם החרדים. השאלה המרכזית היא מה עושים עם הבטחת הבחירות הברורה של גוש השינוי להעביר חוק גיוס אמיתי ולא חוק השתמטות כמו שניסתה הקואליציה היוצאת להעביר.

ממשלת מיעוט של 48 מנדטים

הסיכוי: נמוך-בינוני
איזנקוט החליט לפתוח את המו"מ הקואליציוני עם שלוש מפלגות הגוש – ביחד, ישראל ביתנו והדמוקרטים – ולהגיע עם כולם להסכמים קואליציוניים או אפילו למתווה ראשוני להקמת ממשלה צרה של 48 מנדטים. מאחר ובנט וליברמן אינם תומכים בהקמת ממשלת מיעוט, צפוי איזנקוט להתחייב כי מדובר במהלך דו-שלבי: הקמת ממשלת מיעוט מתוך מטרה להרחיב אותה בהמשך. במקרה כזה מדובר בהימור עצום מבחינת איזנקוט, מאחר וממשלת מיעוט שאפילו אינה מתקרבת למספר הקסם של 61 מנדטים – יכולה ליפול מהר בכנסת. גם היכולת של איזנקוט לתמרן בין הערבים והחרדים מבחוץ תהיה מוגבלת מאוד. הנחת העבודה היא כי לאחר שתושבע ממשלת מיעוט ונתניהו כבר לא יהיה בתפקידו, מנופי הלחץ שלו על החרדים, כולל ש"ס, יהיו עצימים פחות. אולי על זה בונה איזנקוט.

ממשלת אחדות לאומית

הסיכוי: נמוך
אף אחד מהגושים לא מראה בשלב הזה של המו"מ רצון אמיתי להקים ממשלת אחדות לאומית, שלא לדבר עם שאלת מיליון הדולר: האם ברוטציה ומי הראשון? בשיחות סגורות אומר איזנקוט כי הוא משוכנע שיצליח להרכיב ממשלה כדי להזיז את נתניהו. אין לו כוונות לבזבז את הזמן שיש לו על הקמת ממשלת אחדות ושיחות סרק. גם לפיד טען כי לנוכח הקמפיין של נתניהו והליכוד נגד תוצאות הבחירות, לא ניתן בכלל לנהל איתם מו"מ על אחדות. ההערכה היא כי בסבב הראשון של המו"מ הקואליציוני יתמקד איזנקוט במיצוי האפשרויות להקמת ממשלה כדי להזיז את נתניהו ולא כדי לשבת איתו.
יחד עם זאת, למו"מ קואליציוני יש לפעמים דינמיקה לא צפויה. אם נתניהו יעריך כי פניו של איזנקוט לממשלה עם החרדים, הוא יבין כי לממשלה כזאת יש יכולת שרידות ארוכה. במקרה כזה הוא עשוי להתרכך ולהסכים לממשלת אחדות ברוטציה מבלי להיכנס כרגע לפרטים מי יהיה הראשון בתפקיד. בשיח הפוליטי מדברים על תסריט חצי-דמיוני: נתניהו יכהן שנתיים בראשות הממשלה ואז יתמנה בתמיכת כל הצדדים לתפקיד נשיא המדינה – כאשר איזנקוט יחליף אותו בתפקיד. מבחינת נתניהו – גם ראשות הממשלה וגם הנשיאות. מבחינת גוש השינוי – פרישה מוסכמת של נתניהו עם תאריך מדויק.

מלאכת הרכבת הממשלה נכשלת

הסיכוי: בינוני
איזנקוט מקבל 28 ימים להרכבת ממשלה, מבקש ארכה של 14 ימים נוספים – מנסה את כל האפשרויות שיש לו על לוח השחמט להרכיב ממשלה, אך לא מצליח להגיע לנשיא המדינה עם שתי מילות הקסם "עלה בידי".
בשל התרחישים המסובכים שהוצגו כאן נראה כי התרחיש הזה על פניו הוא הריאלי ביותר, לאחר שמדינת ישראל נקלעה שוב לפלונטר פוליטי שאיש לא יודע איך יוצאים ממנו. אם איזנקוט נכשל במשימה – המנדט צפוי לעבור לראש הממשלה נתניהו, שיפתח את המו"מ בתנאים גרועים יותר מאלה שיש לאיזנקוט.

המהלך שלפני המו"מ

עוד לפני שיחל במלאכת הרכבת הממשלה, איזנקוט נערך להשתלט על הוועדות ועל תפקידי המפתח בכנסת. כפי שפורסם לראשונה ב-ynet, אחת ההחלטות הראשונות צפויה להיות הקמת "ועדה מיוחדת לחוק ועדת חקירה ממלכתית". המטרה היא להקים ועדת חקירה ממלכתית לטבח 7 באוקטובר שלא מתוקף החלטת ממשלה, אלא על פי חוק שיעבור בכנסת.
במקביל, ראשי מפלגות גוש השינוי החליטו על הקמת שש עד שמונה ועדות מיוחדות לתיקוני חקיקה, שיעסקו מצד אחד בביטול חוקי המהפכה המשפטית ומהצד השני בהעברת חוקים דחופים שניתן להעביר במסגרת הרוב הפרלמנטרי שיש למתנגדי נתניהו בכנסת. "אנחנו צריכים לממש את הרוב הפרלמנטרי שיש לנו בכנסת ולהתחיל לעבוד", הסביר איזנקוט. כל הוועדות האלו יוקמו בנוסף לאיוש שתי הוועדות החשובות בכנסת על ידי נציגי מפלגות גוש השינוי: ועדת חוץ וביטחון וועדת הכספים.