מערכון "היורה הבא של ישראל" מהפרק האחרון של "ארץ נהדרת", שבו הדמות של ינון מגל (ערן זרחוביץ') מנחה "ריאליטי" בערוץ 14 שמחפש את היורש של יגאל עמיר (המועמדים מגיעים מתוך סרטונים אמיתיים של הסתה ואלימות), לא עבר בשקט אצל תומכי השלטון והקפיץ במיוחד כמה מאנשי הערוץ. "בשידור חי - מופע ההסתה של ארץ נהדרת", זעקה אתמול הכותרת בשעות הצהריים (זה לא היה בשידור חי אבל בסדר, אמת מכל הסוגים היא לא הצד החזק בערוץ 14). נועם אמיר נשא מונולוג שבו הזדעזע מהשתיקה של כלי תקשורת אחרים וכן של "הפוליטיקאים עלובי הנפש של השמאל". תמיר מורג הגדיר את המערכון כ"חרא".
בין אם הכעס אותנטי או תיאטרלי, הוא מעיד שהמערכון פגע בדיוק במקום שאליו כיוון. על אף שזאת לא הפעם הראשונה וגם לא העשירית ש"ארץ נהדרת" מטפלת בתופעה שנקראת ערוץ 14, הצגתו כאירוע מופרע עד כדי כך היא מהלך חריג. זאת משום שבניגוד לנוסחה המדוקדקת של התוכנית, הליצנות המבדרת והטכניקה העילאית לקחו הפסקה קלה לטובת אמירה נוקבת, קשה לעיכול ואפילו אכזרית. גם אם הבייס של "ארץ נהדרת" ממילא לא משתגע על ההוויה בערוץ 14, המערכון לקח את הסנטימנט כמה וכמה צעדים קדימה.
וטוב שכך. לא רק בגלל שככה עובדת סאטירה, להבדיל מתחרות תחפושות עם פאנצ'ים, אם כי המציאות לא משאירה ברירה אלא להגביר את הווליום של האזהרות ולהגדיל את האותיות שמרכיבות את הכתובת שעל הקיר: מה שמתחולל בערוץ 14 זה תקופה ארוכה, וביתר שאת מאז שהתבררו תוצאות הבחירות, הוא מחזה מפואר ומטריד של חציית כל גבול וסטנדרט סביר. לכן בכלל לא מופרך לחשוב שהתוצאות עלולות להיות הרות אסון ברוח רצח יצחק רבין ז"ל. וגם אם כל השמצה, דה-לגיטימציה וקונספירציה שנשמעות בערוץ חוסה איכשהו תחת חופש הביטוי, השימוש הרדיקלי בו מהדהד את העיקרון מאחורי המונח "נבל ברשות התורה", שמתאר אדם שמנצל עד מקסימום את מרחב התמרון שניתן לו כדי לרמוס בדרך כל נורמה.
מן הסתם, הרגע המצמרר ביותר במערכון התרחש כשהדמות של גאולה עמיר (שני כהן) שלפה טאבלט ובתוכו הופיע הבן יגאל (יניב ביטון), כדי שיוכל לחוות את דעתו מתא הכלא ("בינינו, אם הדור הזה היה צריך לרצוח את רבין, הם היו נתקעים בשלב של הסלפי עם אביב גפן"). עצם החיקוי של הרוצח מיד מזכיר את המערכון המיתולוגי של "החמישייה הקאמרית", שבחודש הבא ימלאו 30 שנה לשידורו. הנבואה הקודרת אז לא התגשמה, אבל האגרוף של "ארץ נהדרת" פיצח משהו אפילו מזעזע יותר: יגאל עמיר טרם קיבל חנינה, אבל הוא עוד עלול לקבל הכשר.
