אין באמת פגרות מקמפיינים בפוליטיקה האמריקאית, וכבר בוקר אחרי בחירות האמצע יצא לדרך קמפיין הבחירות לנשיאות של 2028. ההפסד הרפובליקני ביום שלישי השבוע משנה לגמרי גם את מפת האלקטורים בארה"ב ואת המרוץ הקרוב. המהירות שבה האשים סגן הנשיא, ג'יי.די ואנס את המלחמה באיראן ואת התמיכה בישראל בהפסד הברוטלי של הרפובליקנים, מלמדת כי הוא כבר החל להרחיק את עצמו, אם לא מטראמפ עצמו, אז בוודאי ממדיניות ממשלו.
היסטורית, אם סגן הנשיא מחליט לרוץ כדי לרשת אותו, לרוב הוא מנצח בפריימריז. אבל נראה כי הפעם הפריימריז הרפובליקניים יהיו פתוחים יותר. ואנס אמר מוקדם יותר השנה כי "יש סיכוי" שלא ירוץ ב-2028, מ"שיקולים משפחתיים", והוא יודע שיהיה לו קשה מאוד להתנתק מטראמפ.
מועמד בכיר אחר הוא מזכיר המדינה, מרקו רוביו, שהדיווח על כך שהוא שוקל להתפטר מתפקידו, רק מחזק את הכוונה העתידית שלו. מועמדים נוספים הם מושל פלורידה, רון דה-סנטיס, שניסה לנצח את טראמפ ב-2024, מושלת ארקנסו, שרה האקבי סנדרס והסנאטור טד קרוז מטקסס.
בצד הדמוקרטי צפויים פריימריז פתוחים לגמרי, דווקא אחרי הניצחון הגדול ביום שלישי. השמות האוטומטיים כוללים את סגנית הנשיא לשעבר קמלה האריס; המושלים גאווין ניוסום מקליפורניה ואנדי בשיר מקנטקי; ושר התחבורה לשעבר פיט בוטיג'ג'. אבל בסיס המצביעים הדמוקרטי הבהיר השבוע כי הוא רוצה פנים חדשות ורעננות, והעיניים יופנו עכשיו לשני אנשים: הסנאטור ג'ון אוסוף מג'ורג'יה, וחברת הקונגרס הפרוגרסיבית אלכסנדריה אוקסיו-קורטז.
אוסוף היהודי יצא מהבחירות כפנטזיה ליברלית כמותה הדמוקרטים לא ראו מאז ברק אובמה. אחרי השבוע הזה, הלחץ על אוסוף לרוץ יהיה מסיבי.
שבע שנים אחרי שהייתה האישה הצעירה ביותר שנבחרה אי פעם לקונגרס, אוקסיו-קורטז בת ה-37 היא אחת הדמויות החזקות ביותר במפלגה הדמוקרטית. אם תחליט לרוץ לנשיאות, תתחיל בעמדת יתרון גדול בכל הקשור לארגון תומכים ותרומות. אבל כרגע סביר יותר שהיא תרוץ ב-2028 לסנאט, ותחליף את צ'אק שומר כסנאטורית הבכירה מניו-יורק.






