די עם השקר הזה. עזבו, אתם יכולים לוותר על כל הטקס הזה עם הפרצוף העגמומי, המבט הנוגה בחצי הטייה כלפי מטה, חצי זווית למצלמה, עם הטקסט האוטומטי שכמו נכתב על ידי בינה מלאכותית מתוכנתת חנופה זולה לאוהדים: "אני רק רוצה להתנצל בפני הקהל הנהדר שלנו על התצוגה המאכזבת".
את הבלוף הזה אנחנו שומעים לאחרונה יותר ויותר משחקנים, מאמנים וכל מי שחטף כמה שערים יותר מדי, ובטוח שכמה מילים חלולות שהוא יגיד למיקרופון יסדרו את הכל. יש גם את הגרסה הקבוצתית של העמידה המושפלת אילמת מול היציע הזועם-מקלל. טקס ישראלי מייגע של הכאה פומבית על החזה, אשמה, ואפס משמעות. באתי, הפסדתי התנצלתי. תן לסגור ת'פינה ונמשיך הלאה אל השקר הבא.
מדברים לא מעט על הכוח של האוהדים, על החשש של שחקנים להרגיז את מפלצת האולטראס, אבל בינינו, מישהו באמת קונה את ההתנצלויות הריקות האלה? מישהו באמת חושב שכשבלם זורק בטון חרישי שהוא מתנצל על החמישייה המשפילה, הוא יעלה נחוש יותר במשחק הבא? יש מצב שהוא בסה"כ מבקש לנטרל עוד כמה קללות באינסטגרם? לא עדיף שאת האנרגיה הזו הוא ישקיע בעוד שעתיים אימון שבהן הוא יבין איפה לעמוד כשמגביהים לרחבה מצד ימין?
ואל תתבלבלו, לא מדובר פה על לקיחת אחריות, במוטיבציה הזו יש אפס אותנטיות. כל מה שיש פה זה טקס אוטומטי שבו כל צד ממלא את חלקו. שקר מוסכם שכבר יצא מכל החורים. אל תתנצלו, שחקו כדורגל.
++++
ואם כבר דברים מאוסים שנאמרים במגרש כדורגל, אי-אפשר שלא להתייחס לפסטיבל הגאווה שמפציע בכל משחק: הפעם האחרונה שבה מאמן כדורגל ירד מהדשא מבלי להכריז לשדר הקווים שהוא "גאה בשחקנים שלו על המאמץ" הייתה באלף הקודם ומאז האיש עובד בתור שומר בחניון.
ריבון העולמים, מאיפה הגיע הצורך הקבוע והנואש הזה של מאמנים להודות לשחקנים שלהם על כך שהם הגיעו לעבודה? זה כבר מעבר לקלישאה מפרגנת-טרחנית, זה הלך רוח מדאיג. במקרה הזה נדמה שהמאמנים הפכו שבויים של השחקנים שלהם ואם הם לא יאמרו את המילים הגאות כל כך – אלה, על רגישותם הרבה, עלולים חלילה להיעלב, וביטחונם ייפגע (ואז שוב הם לא יידעו איפה לעמוד כשהכדור יוגבה מצד ימין).
הלו, יש לכם את העבודה הכי טובה בעולם ומשלמים לכם יופי של כסף. שחקו כדורגל.
