בצה״ל השלימו את ההכנות למערכה, בהגנה ובהתקפה, ורמת המוכנות הישראלית גבוהה מאוד. אנחנו מתקרבים למערכה נוספת מול איראן, אבל ההחלטה אם לצאת אליה אינה נמצאת בירושלים אלא בוושינגטון. הנשיא דונלד טראמפ ניצב כעת בפני שתי אפשרויות: ניסיון להגיע להסכם עם טהרן בתנאים טובים יותר מבחינת ארצות-הברית, או חידוש התקיפות הצבאיות בשיתוף ישראל. לכן הוא ממשיך לנהל משא ומתן, ובמקביל מגביר את ההיערכות הצבאית.
אלא שבשלב הזה עדיין לא ברור מה בדיוק הוא מבקש להשיג, ובעיקר כיצד הוא מתכוון לסיים את המערכה אם תיפתח. מנגנון הסיום אינו ברור, וכך גם ההישג המבצעי הנדרש שיצדיק את הפעולה ויגדיר את הצלחתה.
(ASSOCIATED PRESS, AP)
כפי שדיווחנו, הדרג המדיני והצבאי בישראל לא רצה בתקיפה יזומה לפני הבחירות, אך האיץ את ההכנות. כעת ההיערכות הושלמה, בתיאום הדוק עם האמריקאים, שמבינים היטב את היכולות הישראליות לאחר הביצועים שהפגין צה״ל במבצע שאגת הארי – הן בתקיפות באיראן ובהשגת שליטה אווירית מלאה, והן במערך ההגנה.
הסימנים בשטח ניכרים לעין: עשרה מטוסי תובלה צבאיים אמריקאיים הגיעו השבוע לבסיסי חיל האוויר בישראל, כחלק מרכבת אווירית להעברת ציוד צבאי לאזור. במקביל נמשך תגבור הכוחות האמריקאיים באזור. מדובר בהיערכות שאינה מסתכמת בהצהרות, אלא בהכנת מלאים ויכולות לקראת אפשרות של חידוש הלחימה.
גם חיל האוויר הישראלי לא הסתפק בהיערכות על הנייר. לפי פרסומים זרים, עשרות מטוסי קרב ותדלוק ביצעו גיחה במסלול שעבר מעל סוריה ועיראק והגיע עד סמוך לגבול איראן, לפני ששבו לישראל. לפי הדיווחים, ישראל עידכנה מראש את האמריקאים כי מדובר באימון ובהפגנת יכולת שנועדו להמחיש לטהרן את המוכנות הישראלית. זו לא הייתה טיסת אימון שגרתית, אלא תרגול של מתווה מבצעי אפשרי לקראת תקיפה נוספת. כפי שדווח, חיל האוויר ביצע את התרגולת הזאת יותר מפעם אחת.
האפשרויות על השולחן
לפי דיווח ב״וול סטריט ג׳ורנל״, מפקד פיקוד המרכז האמריקאי, האדמירל בראד קופר, הציג לטראמפ אפשרויות צבאיות לחידוש התקיפות באיראן. בפגישה השתתפו גם שר ההגנה הגסת׳ ויו״ר המטות המשולבים, הגנרל דן קיין. מדובר בדיון בדרג הבכיר ביותר, שממחיש כי במקביל למגעים המדיניים, הממשל האמריקאי מקדם גם את החלופות הצבאיות. מזכיר המדינה מרקו רוביו אמר אתמול כי “טראמפ טרם קיבל החלטה בעניין איראן”.
אבל צריך להקשיב גם לציוצים של טראמפ. לפני יומיים כתב נשיא ארצות-הברית: ״כולם יודעים שהיינו צריכים לתקוף את איראן, לא הולך להיות להם נשק גרעיני, וכל זה הולך להיגמר בקרוב מאוד״. המסר הזה מצטרף לדיונים הצבאיים בבית הלבן ולתגבור הכוחות באזור. טראמפ מדבר על מלחמה קצרה, אבל השאלה היא אם גם האיראנים מתכוונים לאפשר לו לנהל אותה לפי לוח הזמנים שלו, והאם יש לו מנגנון סיום. גם טראמפ וגם נתניהו ייכנסו למערכה הזו לאחר מערכת בחירות, כששניהם עדיין בתפקידם. עם זאת, נתניהו יכהן בראש ממשלת מעבר. אין מניעה משפטית עקרונית שהממשלה תחליט לצאת למלחמה בתקופה הזו, אך ההחלטה מחייבת אישור של הממשלה או הקבינט המוסמך, ואינה יכולה להתקבל על ידי ראש הממשלה לבדו.
אחת הבעיות המרכזיות היא שמטרות המלחמה האמריקאית עדיין אינן ברורות. אם טראמפ מתכוון למבצע אווירי קצר שיפגע בתשתיות הגרעין, במערך הטילים וביכולות הצבאיות של איראן, צריך להבין שפעולה מהאוויר, טובה ככל שתהיה, לא תוכל בהכרח להביא להפלת המשטר. זהו יעד אסטרטגי שדורש יותר מסדרת תקיפות מוצלחת. גם הישגים צבאיים משמעותיים אינם מבטיחים שהמשטר יקרוס או שהאיראנים ישנו את מדיניותם.
ייתכן שהמטרה האמריקאית שונה לחלוטין: להפעיל לחץ צבאי משמעותי על טהרן כדי לשפר את תנאי המשא ומתן ולהשיג הסכם טוב יותר מבחינת וושינגטון. אם זו התוכנית, צריך לבחון היטב את תנאי ההסכם ואת הסוגיות שיכלול. מבחינת ישראל, הסכם שידחה את העימות בלי לתת מענה לאיומים המרכזיים מצד איראן לא יפתור את הבעיה.
גם הזירה הלבנונית לא צפויה להישאר מחוץ לתמונה. כפי שקרה במבצע שאגת הארי, כאשר חיזבאללה הצטרף ללחימה, גם הפעם קיימת אפשרות שהמערכה תתפתח לשתי זירות במקביל. תוכנית אמריקאית למלחמה של ימים ספורים אינה מחייבת את חיזבאללה או את האיראנים לפעול לפי אותו לוח זמנים. הם עשויים לנסות להרחיב את העימות, לפגוע בישראל ובאינטרסים אמריקאיים באזור, ולגרור את המערכה לפרק זמן ארוך בהרבה מכפי שטראמפ מציג. בצה״ל צריכים להביא בחשבון את האפשרות הזאת, על כל משמעויותיה למערך ההגנה, למלאי המיירטים ולכשירות הכוחות.
מעלים את רף האיום
במקביל להיערכות הצבאית מתפרסמים דיווחים על התקדמות אפשרית במגעים בין ארצות-הברית לאיראן. העיתון הקטארי ״אל-ערבי אל-ג׳דיד״ דיווח על פריצת דרך במשא ומתן העקיף ועל הצטרפות משלחת אמריקאית לשיחות בדוחא, במטרה לקדם משא ומתן ישיר. לפי מקור איראני שצוטט בידיעה, אחד מסגניו של שר החוץ האיראני שוהה בקטאר, והשיחות מתנהלות באמצעות מתווך.
על פי הדיווח, המגעים עוסקים בצעדים ראשוניים הנוגעים לתוכנית הגרעין האיראנית, לסוגיית מצר הורמוז ולתמריצים כלכליים עבור איראן. עוד נטען כי סין ורוסיה עשויות לשמש ערבות להסכם. בשלב זה אין בכך כדי להעיד על הסכם קרוב, אבל ברור שהערוץ המדיני עדיין פעיל, במקביל להכנות הצבאיות. הפערים בין הצדדים גדולים ועוסקים בשלושה תחומים: מצר הורמוז, תוכנית הגרעין והטילים. טראמפ התייחס להורמוז ולגרעין, אבל ישראל מבקשת, למשל, לעצור את תוכנית ההצטיידות.
מנגד, בטהרן מעלים את רף האיומים. ברקע הדיווחים על השיחות באמצעות המתווכים, פירסם המנהיג העליון מוג׳תבא חמינאי סדרת מסרים בחשבונו בעקבות פגישה עם בכירי הכוחות המזוינים של איראן. ״כל איום, בכל רמה ומכל סוג, חייב להיענות בתגובה מיידית, משמעותית וללא מגבלות גיאוגרפיות״, כתב. עוד הזהיר כי אם יחודשו התקיפות נגד איראן, הכוחות המזוינים והעם האיראני הם שיקבעו מתי ובאילו תנאים הן יסתיימו.
הפער בין המסרים בולט: טראמפ מבטיח שהכל יסתיים בקרוב מאוד, ואילו חמינאי מודיע שאיראן היא שתקבע את תנאי סיום העימות. בין שני המסרים האלה נמצאת האפשרות למלחמה נוספת, שהיקפה ומשכה עדיין אינם ברורים.
צריך גם לזכור שהפעם האמריקאים רואים בישראל שותפה מבצעית משמעותית. הביצועים של צה״ל בשאגת הארי, בהגנה ובהתקפה, לצד התיאום בין הצבאות, חיזקו את מעמדה של ישראל. הרכבת האווירית, התיאומים המבצעיים וההיערכות המשותפת מעידים על עומק שיתוף הפעולה. אבל שותפות מבצעית אינה בהכרח זהות אינטרסים. טראמפ יפעל בראש ובראשונה לפי האינטרס האמריקאי, וישראל צריכה לוודא שהמהלך, אם ייצא לדרך, משרת גם את ביטחונה לטווח הארוך.
בסופו של דבר, הכדור נמצא אצל טראמפ. הוא יצטרך להחליט אם ההיערכות הצבאית נועדה לכפות על איראן הסכם בתנאים חדשים, או שהיא הקדמה לתקיפה משותפת. אבל עוד לפני ההחלטה צריך לדרוש תשובה לשאלה החשובה ביותר: מהו היעד האסטרטגי, ומה ייחשב ניצחון? כי תקיפה נוספת באיראן אינה בהכרח הבעיה. הבעיה היא לצאת למערכה בלי לדעת כיצד רוצים לסיים אותה, ומה תהיה המציאות ביום שאחרי.
