אלירן חודדה. אחח אלירן, איך עשית לנו את זה, איך? כבר בנינו עליך, תלינו בך תקוות של הנה המאמן שצמח מלמטה, אפס אבק כוכבים, פרולטריון של כדורגל, שעובד עם קבוצות בתקציב מסטיק בזוקה ומצעיד אותן למעלה, לוקח שחקנים שמככבים במדבקות של כדורגל שפל ומוציא מהם את המקסימום.
התלהבנו מקור הרוח מהעמידה השקטה על הקווים, טיפוס עם בלורית "טרבולטאית", אבל נטול פוזה או מניירות מעצבנות, שעומד מול שדרי קווים ומתעקש שלא לגנוב דעת. והנה מתפוצצת עוד פרשה בעירוני טבריה ולפי המשטרה הוא לגמרי במרכזה. מאיש המקצוע הצנוע והרציני הוא הופך מול עינינו המשתאות – לכאורה ורק לפי החשדות - לקומבינטור ציני שבוחש בעסקאות ומעורב בפלילים. חודדה? שלנו? לא יכול להיות. מאז ימיו כשחקן חודדה תמיד נראה לי כמו הבחור הטוב הזה שפילס את דרכו בין שלל טיפוסים מוחצנים ונוצצים ממנו ועשה זאת בעזרת עבודה קשה ועקבית. אלירן, אל תקלקל לנו את הסיפור, אנחנו לא נעמוד בזה (וחוץ מזה, מה אני אעשה עם המדבקה הישנה שלך?).
ברק יצחקי. קפריסין? פמגוסטה?? לא שיש לי משהו נגד הרפתקאות אקזוטיות באיים שכנים עם מוסר תשלומים מאתגר (המילה הכי עדינה שמצאתי), אבל הדילוג של המאמן שכמעט לקח אליפות עם בית"ר ירושלים לקבוצת תחתית בקפריסין די מדכדך אותי.
אני לא מזלזל חלילה, בטח שלא בצורך לעבוד, להתפרנס, אבל גם על יצחקי בנינו והעמסנו ציפיות. ראינו איך ממנהל טכני שהסתובב במשרדים הממוזגים של מכבי ת"א ודי נעלם מהעין הוא הפך למאמן כדורגל במועדון הכי ייצרי בישראל, ועשה זאת בצורה שהפתיעה אותי לטובה (תודו שגם אתכם, מי בכלל ידע שהאיש רוצה לאמן?). בשונה מחודדה, יצחקי הוא נסיך, כדורגלן נוצץ שעבר במקומות הכי נחשבים ואחרי הפרישה התחבר לכוורת של גולדהאר. פתאום גילינו שהוא גם מאמן טוב, שלא חושש להתפרע עם כדורגל התקפי מלהיב וגם מצליח לנהל חדר הלבשה עמוס אגו. בין לבין הוא גם ידע לחבוט חזרה בפרשנים, מה שהעיד על ביטחון עצמי ועמוד שדרה. אז במקום ליהנות עוד קצת מהכריזמה והיכולות של יצחקי המאמן, נצטרף להסתפק בדיווחים מז'אנר הלגיונרים: "קבוצתו של ברק יצחקי סחטה תיקו 1:1 מכובד מאפולון לימאסול".
רן קוז'וך. הגולים שספגה באר-שבע מסן ז'ילואז היו מופת של רכות, חוסר משמעת והתפרקות כללית. מהמאמן הכי טוב בישראל אנחנו מצפים לדעת לעצור את זה.
