האם המפלגות הערביות רוצות שנשים יצביעו להן, גם כשהן מתקשות להבטיח להן מקום סביב שולחן קבלת ההחלטות? השאלה הזאת מלווה את מערכת הבחירות הנוכחית, שבה הפער בין ההצהרות על שוויון מגדרי לבין הייצוג בפועל בולט במיוחד. לפי ממוצע הסקרים, רק שתי נשים ערביות צפויות להיכנס לכנסת, ושתיים נוספות תלויות בתוצאות.
היעדרותה מהרשימה המשותפת של ח"כ עאידה תומא-סלימאן, אחת הנשים המשפיעות בפוליטיקה הערבית שגם כיהנה כיו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, הותירה חלל משמעותי. גם הפרשה סביב ג'עפר פרח, שהוצב במקום השני בחד"ש, הציפה מחדש את שאלת היחס לנשים בתוך המפלגות. נגד פרח הועלו טענות על הטרדות מיניות, שהוכחשו על ידו. צוות מיוחד שהוקם המליץ לו לשקול להסיר את מועמדותו. הוא סירב, אך לאחר מכן חזר בו ופרש מהמרוץ.
אלא שהבעיה רחבה יותר. לאחר שנפסלה מועמדותו של סמי אבו שחאדה, התקדמו ברשימה המשותפת ד"ר מהא כרכבי-סבאח מבל"ד וד"ר ניהאיה ואשחי מחד"ש. כרכבי-סבאח נמצאת במקום השביעי, ואשחי במקום התשיעי. לפי ממוצע הסקרים, רק כרכבי-סבאח במקום ריאלי. מלבדה עשויה להיכנס לכנסת גם ח"כ אימאן חטיב-יאסין, האישה הערבייה הראשונה שכיהנה בכנסת כשהיא עוטה חיג'אב, שמוצבת במקום החמישי ברע"ם.
"אי-אפשר לצפות מנשים להרגיש שהפוליטיקה מייצגת גם אותן, כל עוד הן מודרות ממוקדי קבלת ההחלטות ומהמקומות המשפיעים ברשימות", אמרה עו"ד חנאן אל-סאנע, פמיניסטית בדואית, עורכת דין לזכויות אדם וממובילות מיזם 5050 בחברה הערבית. "ייצוג נשים הוא לא מחווה ולא סמל, הוא תנאי בסיסי לדמוקרטיה ולבניית הנהגה שמייצגת את החברה כולה".
לדברי כרכבי-סבאח, הדיון אינו יכול להסתכם במספר הנשים ברשימה. "סוגיית הנשים בפוליטיקה אינה מצומצמת לשאלת הייצוג הסמלי, אלא גם לשאלת הייצוג המהותי. יש ציפייה שנשים שמגיעות לעמדות האלה יקדמו שיח ואג'נדה פמיניסטיים בעשייה הפוליטית שלהן". היא הוסיפה כי למרות השינוי במעמדן של נשים ערביות בהשכלה ובשוק העבודה, החסמים בפוליטיקה עדיין גדולים, ומעט נשים מחליטות להתמודד למרות פעילותן במפלגות ובחברה האזרחית.
