גופי החדשות הגדולים בארה"ב הגיבו בצוותא ובנחרצות לסנקציות הדרקוניות שהטיל הנשיא טראמפ על חלק מהם. במקביל, ראש הממשלה שוב המריא לחו"ל בלי לצרף עיתונאים למטוס למרות שגם הם, צופיהם וקוראיהם שילמו עליו. היעד הוא הנאום בעצרת האו"ם, שמועבר בדרך כלל בשידור חי והפעם גם תוך כדי בחירות. השילוב בין האירועים הקים לתחייה את הסימפוזיון המוכר: מה עושים עם היחס המזלזל והמבזה של בנימין נתניהו כלפי הערוצים שלא מספקים לו שירותי תעמולה ומועמדים לרשימת הליכוד.
רוצים אמריקה, נשארים בישראל. חדשות 12
(ללא)
רביב דרוקר, למשל, פתח את "אזור בחירה" (רשת) בהמלצה נלהבת ללמוד מהסולידריות האמריקאית ולא לשדר את הנאום על עיוור, אלא לדרוש אותו מראש ולהפעיל שיקול דעת מה מתוכו ראוי ומה לא. למעט הסתייגות קלה של ברוך קרא, בעיקר סביב ההבדל בין הפרשות בארה"ב בישראל, הפאנל ענה "אמן". למה לא? ממילא הסיכוי שהעמדה תתקבל דומה לרייטינג של ערוץ 13: קיים, אך לא הרבה מעבר לזה.
מנגד, בחדשות 12 השתדלו להסתפק בזעם ללא טיפוס על עצים גבוהים מדי: ירון אברהם פתח את דיווחיו מניו-יורק בתרעומת על ההדרה מ"כנף ציון", אך גם הסביר ש"אנחנו עובדים אצל הציבור" ולכן מסקרים את הביקור כמקובל. אלא שהדיון הוא גם בשאלה האם הצבת גבולות (ודאי בתקופת בחירות) אינה חלק מהותי מה"עבודה אצל הציבור". בהמשך, בפאנל של "שבע", נדב פרי הרגיע שנתניהו לפחות מאפשר (עדיין) לכולם להשתתף במסיבות עיתונאים (שכידוע נערכות בתדירות גבוהה, מצטיינות בחלוקה שוויונית של זכות השאלה הראשונה ולא מתנהלות כמו פינג-פונג מייאש נגד מכונת בולשיט), ישי כהן הזכיר (פעולה חביבה עליו במיוחד) את החרם של יאיר גולן על ערוץ 14 ורק ברק סרי עשה את הקטע האסרטיבי, כאילו שהוא באמת לא מבין מדוע בישראל לא מאמצים את הלוחמנות האמריקאית. אולי בהנהלת חדשות 12 יתנדבו לסייע.
הכוונה היא כמובן לא להפחית בחשיבות הוויכוח, אלא לתהות עד מתי ניתן יהיה לקיים אותו תוך התעלמות מכמה וכמה פילים בחדר: למשל, השנים הארוכות שבהן אותה תקשורת התמסרה להפיכת הנאום באו"ם לחג לאומי, הרבה לפני שערוץ 14 היה בתמונה; הרפלקס שנוצר עקב כך אצל חלק ניכר מהצופים והצופות, שעבורם המפגש השנתי עם השיש המכוער הוא רגע שיא בשגרה נרקוטית של צריכת חדשות; וגם הפרט הזניח שחושף כי השנה היא לא 2006 ואפילו לא 2016, וממילא טווח ההשפעה של המסך בהקשר הספציפי הזה הצטמצם משמעותית.
במילים אחרות, הבעיה היא לא שאין תשובה אחת טובה לשאלות כגון האם וכיצד לסקר מנהיג שגמר אומר להתעלם מנורמות דמוקרטיות בסיסיות: הבעיה היא שנראה כי לרוב הציבור פשוט לא אכפת.
בקטנה
הם חושבים שלא ראיתם וקראתם אף כתבה על דור ה-Z, משווקים קלישאות כאילו שהנושא הומצא אתמול ומתקשים להבין למה הכתבות האלה הפכו לפרודיה על מוסד המגזין: כל מה שכבר ידעתם על חדשות 12, היום אחרי השנ"צ.
