ביום שני הקרוב הייתה אמורה משפחת שקרון מעלי זהב לטוס יחדיו לרומניה. טיול משפחתי, פעם ראשונה עם הילדים בחו"ל. אלא שבערב יום הכיפורים, כשאב המשפחה נתנאל (48) ז"ל נסע עם הבן הבכור יואב (16), לטבול במעיין סמוך לנווה צוף, הגיע מחבל חמוש שקרע את המשפחה. נתנאל הספיק לזעוק לבנו שיברח, אך הוא עצמו נפצע אנושות מכדורי המחבל, ובבית החולים נאלצו הרופאים לקבוע את מותו.
נתנאל ז"ל (48), שכולם קראו לו נתי, היה הצעיר מבין אחיו ואחיותיו. "הוא הרגיש, הוא ממש הרגיש משהו", סיפר אתמול בכאב אחיו הבכור יעקב (ג'קי) שקרון. "ביום חמישי הוא עלה לקבר של ההורים. זה היה נתי, גם בחייו. תמיד כיבוד הורים. תמיד דאגה למשפחה. הקפיד על הקשר בין כולנו, האחים והאחיות. הוא היה החוט המקשר בין כולם. מה שנותר לנו עכשיו זה ללכת לאורו".
לדברי יעקב, האח הבכור, הטרור כבר הכה במשפחת שקרון. "סבא שלי, הרב יעקב שקרון ז"ל, שאני נקרא על שמו, נרצח לפני כ-70 שנה על מדרגות בית הכנסת בעיר מדיה באלג'יריה, על ידי צורר מקומי", סיפר. "בעקבות הרצח הזה ההורים שלי החליטו לעזוב את אלג'יריה ולעלות לארץ. רבים מיהודי אלג'יריה לא עלו לארץ, אלא המשיכו לצרפת, אבל אבא שלי רצה את ארץ ישראל, עם ישראל, תורת ישראל".
נתי ז"ל, שנולד בישראל, למד בישיבת ההסדר במעלות. "הוא שילב את זה עם שירות בצנחנים", סיפר האח, יעקב. "הוא היה רב-תחומי: גם תורה וגם הלכה וגם ספורט וגם גלישה וגם טיול בהודו ובדרום אמריקה וגם הייטק. הוא ידע לדבר לכל קבוצה בשפה שלה. והכי חשוב אצלו היה שלא יהיו מחלוקות. הוא תמיד ידע להרגיע מחלוקות. הכל בטונים נמוכים. זה מה שבלט אצלו – העוצמה שבשקט. השקט שלו והחיוך שלו, גרם לכל מי שהיה לידו להירגע, גם אם הוא היה מאוד עצבני. היה לו את הכוח הזה. את החיוך הגדול שלו".
עיבוד תמונת הלוויתו ומצבתו של סבו של שקרון, שנרצח על מדרגות בית כנסת באלג'יריה, לפני 70 שנה
(באדיבות המשפחה)
את יואב, בנו הבכור של נתי ז"ל, שהיה לצידו בשעת הפיגוע במעיין, עוטפים במשפחה בחום רב. הוא מספר בקצרה, במשפטים חטופים, על מה שאירע: "לא שמתי לב שהמחבל מגיע. הוא הגיע לספסל האחורי של האוטו, שאבא ישב בו, וירה וירה. אבא צעק לי, ואני ישר ברחתי וניצלתי. אחרי זה המחבל המשך לירות לעברי, והכדורים, לפי מה שאמרו לי, עברו לצידי".
יעקב, אחיו של נתי ז"ל, הוסיף גם הוא ממה ששמע: "הוא הלך לטבול כמו בכל יום כיפור. הוא לקח את הבן שלו. הם טבלו במעיין, יצאו, ונכנסו לרכב. ואז הצורר, המחבל, בא וירה, מטווח כנראה קרוב. אחי ראה כשהמחבל התקרב ואמר לבן שלו 'צא, טוס מהאוטו'. איכשהו הבן, שישב ליד הנהג, עבר מושב, יצא מהדלת, וברח. המחבל ירה באח שלי, וירה לכיוון הבן שלו, שברח לשיחים. המחבל ריכז את האש לשיחים, ולא לכיוון כל האנשים שהיו שם בטבילה, אז ככה גם ניצלו חייו של הבן וגם חייהם של האנשים מסביב. משם לקחו את יואב הביתה, הודיעו למשפחה, וכנראה שהוא היה פצוע אנוש. זה היה עניין של כמה דקות".
(באדיבות המשפחה)
מירי, אחות נוספת של נתי ז"ל, סיפרה אף היא על האח שאיבדה. "אחי, נתנאל, היה איש של הודיה" תיארה. "אדם שתמיד ידע להגיד תודה על כל דבר בחיים שלו. דברים קטנים או גדולים, דברים המשמעותיים וגם דברים הפחות משמעותיים. אז גם אני רוצה להגיד תודה רבה לעם ישראל על החיבוק
המדהים הזה שאנחנו מקבלים מהרגע שקיבלנו את הבשורה. אין לנו מילים, להגיד עד כמה החיבוק הזה משמעותי לנו ומחזק אותנו. נתנאל היה איש שכולם אהבו אותו, ואין לי שום ספק שזאת הסיבה שהסיפור שלו כל כך מחבר את עם ישראל".
האחות, מירי סיפרה שראש הממשלה, בנימין נתניהו, התקשר אתמול כדי לחזק את האלמנה, מירב, ואת הילדים. "סיפרתי לו", אמרה מירי, "שאחי נקרא נתנאל-יונתן. הוא נולד אחרי מבצע אנטבה שבו נפל יוני נתניהו ז"ל, ונתי נקרא על שם יוני נתניהו, נתנאל-יונתן".
האלמנה, מירב, דוקטור למתמטיקה באוניברסיטת אריאל, סיפרה: "נתי היה מאוד מחובר למסורת, לתפילות ולבית הכנסת, הוא מאוד רצה להעביר את זה הלאה, וזה בא לידי ביטוי גם בכיבוד הורים שלו. כי זה בעצם לחבר את הדור הקודם, להתחבר מהבסיס להמשך – לילדים ולנכדים. הוא דיבר המון על כיבוד הורים, אז אם אנשים רוצים לעשות משהו לעילוי נשמתו, כיבוד הורים יכול להיות בהחלט התחלה טובה".
לפני כמה שנים הקים נתי ז"ל, עם כמה מחבריו, בית כנסת ביישוב מגוריו, עלי זהב. "זה לא בית כנסת קבע", סיפרה מירב. "עכשיו החליטו ביישוב להקים בית כנסת גדול על שמו ולקרוא לו 'היכל נתנאל', מתוך מטרה להנציח את הדברים שהיו הכי חשובים לו".
