"כשהייתי בהריון עם הילד הראשון שלי התחלתי לקבל בשבילו מלא דברים", מספרת תמר מייבום: "לא ידעתי מה לעשות עם כל זה אז אגרתי הכל מתחת למיטה. אחרי הלידה ב-2018 גיליתי שם עומס מטורף - בגדים עם טיקטים, דברים חדשים לגמרי, מהניילונים. הסתכלתי על כל הדבר הזה בתדהמה ואמרתי שאם אפילו אני הצלחתי לאגור כל כך הרבה מתחת למיטה שלי - זה כנראה לא רק אני".
כך, התחיל המיזם החשוב של מייבום, שנמשך כבר שמונה שנים. היא מספרת כי "רציתי לחלוק את השפע עם עוד נשים כמוני. הקמתי בירושלים את הקבוצה הראשונה ומאז זה היסטוריה".
מה שהתחיל אז כקבוצת וואטסאפ ירושלמית קטנה למסירת חפצים, הפך לרשת ארצית ועולמית של 403 קבוצות. כעת מחקר חדש מנסה לכמת גם את התרומה הכלכלית שלה, וקובע כי מיזם "אמהות לא אוגרות" חוסך לכל משק בית המשתתף בו כ-3,440 שקל בממוצע כל שנה. ביחד, משקי הבית המשתתפים במיזם חוסכים כ-550 מיליון שקל בשנה, באמצעות העברת בגדים, צעצועים, ציוד לתינוקות וחפצים נוספים ללא תשלום.
המחקר נערך על ידי פרופ' תמר מקוב מהמעבדה לכלכלה מעגלית באוניברסיטת בן גוריון, ד"ר נטליה גוטקובסקי, עמיתת מחקר בחוג לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטה, ודנה וקנין גנאל, דוקטורנטית באוניברסיטה העברית בירושלים ומנהלת מחלקת המחקר של "אמהות לא אוגרות". הוא מבוסס על סקר פנימי בקרב משתתפות הרשת.
כיום פועלות ברחבי הארץ כ-403 קבוצות של "אימהות לא אוגרות", שבהן חברות כ-180 אלף אמהות. בחישוב מצטבר של כלל משקי הבית המשתתפים, מדובר בכ-550 מיליון שקל בשנה. עוד נמצא כי המיזם פועל כיום בקרב כ-5.5% ממשקי הבית בישראל, ובערים שבהן קיימת קבוצה פעילה שיעור ההשתתפות מגיע לכ-9.3% מכלל משקי הבית בישראל.
לצד החיסכון הכלכלי, במיזם מדגישים גם את צמצום הצריכה וההשפעה הסביבתית. המחקר מצא כי 40.3% מהפריטים המועברים בקבוצות מחליפים בפועל רכישה של מוצר חדש. בעמותה מבקשים כעת להרחיב את הפעילות, בין היתר באמצעות תוכניות חינוכיות בבתי ספר.
יריד החלפת הבגדים
(צילום: אמהות לא אוגרות)
את כל הפרויקט, מלבד מייבום, מובילות היום 400 מנהלות בהתנדבות מלאה: "התחלנו בקבוצת מסירה אבל בעצם מה שחשוב לי שיבינו שהיום 'אימהות לא אוגרות' זה לא רק קבוצת וואטסאפ - זאת הקהילה של המאה ה-21. אנחנו רוצות להרחיב את התנועה הזאת של ערבות הדדית וצמצום צריכה".
פורסם לראשונה: 00:00, 23.09.26
