בשעה שרבים מאזרחי ישראל, מסורתיים ודתיים כאחד, התכנסו בבתי הכנסת ברחבי המדינה וציינו את כניסת צום יום הכיפורים, היו סמ"ר י' וסמ"ר ש', לוחמים במערך האיסוף הקרבי, בפעילות מבצעית בתוך שטח סוריה.
זו הייתה כבר השנה השנייה שבה שניהם לא יכלו לצום במהלך היום בשל הפעילות המבצעית. כמו לוחמים רבים בצה"ל, במיוחד מעבר לגבולות, בסוריה, לבנון ועזה, הם היו מחויבים בפקודה – שיש לה סימוכין גם על פי ההלכה – לאכול ולשתות כרגיל.
"אני צם מאז שאני זוכר את עצמי, אפילו לפני בר המצווה", סיפר סמ"ר י', מטיס רחפנים מגדוד 505 של חיל האיסוף הקרבי, "היה לי מאוד קשה בשנה שעברה, כשפתאום הבנתי שאני לא יכול לצום, אבל כבר לקראת אמצע הפעילות המבצעית שעשינו היה לי ברור שאין ברירה. זה עניין של כשירות, היכולת לפעול נכון ובריכוז. לוחם צמא ורעב מתפקד שונה מאשר לוחם שלא נמצא בצום. אני חייב לתפעל סיטואציות מבצעיות ברמת החדות הכי גבוהה ומושלמת, ואסור שרמת הסיבולת והכוח שלי ייפגעו. אני מבין את האחריות הגדולה שיש עליי ולכן לא יכול לצום אם אני לא בחופשה בבית".
גם סמ"ר ש', המשרת בגדוד האיסוף 595, נדרש לוותר על הצום. "קיבלנו הוראה שאסור בתכלית האיסור לצום כי אנחנו חייבים להיות בריכוז מלא כאן בסוריה", סיפר, "אני מבין שזה פיקוח נפש, בטח גם בגלל שחם כאן וצריך להיזהר לא להתייבש ולא להיות חלשים כי אין לדעת מתי נתקלים באויב".
עבור ש', שצם מגיל עשר, אירועי השנים החולפות ממחישים את כובד האחריות. "אחרי מה שקרה ב-7 באוקטובר, צה"ל צריך תמיד להיות בכוננות מלאה ולא משנה אם זה שבת, כיפור או חג אחר. זה אחד הלקחים שלמדנו. אין דבר כזה לא להיות בכוננות ומוכנות. ההורים שלי לא ממש שמחו מהעובדה שלא חזרתי הביתה, ברור שהם רצו שאהיה לידם ביום כיפור, בבית הכנסת ובבית, אבל בסופו של דבר הם מבינים שמישהו היה חייב לשמור ולהגן כדי שאפשר יהיה לעבור את היום בביטחון בשטח ישראל".
ההנחיות בשטח מגובות בפסיקה ברורה של הרבנות הצבאית. רב-סרן דניאל קינד (37), ראש מדור הלכה בחיל, ניהל את הקו הפתוח לשאלות מהשטח. "נתתי מענה במהלך השבוע ל-140 שיחות", סיפר. לדבריו, ההוראות ההלכתיות-מבצעיות מחולקות למדרגות ברורות בהתאם לאופי הפעילות. "הפסיקה ההלכתית שאנחנו פרסמנו היא שחייל שנמצא בפעילות מבצעית או בשטח אויב, צריך לאכול כרגיל", אמר הרב הצבאי, והסביר כי מדרגות נוספות מתייחסות לחיילים העוסקים במשימות פחות עצימות, טכנאי מטוסים ויושבי חמ"לים למשל, אשר לגביהם נבחנה האפשרות לאכול ולשתות "לשיעורין" – בכפוף להחלטת רבני היחידות.
סמ"ר ש'. "מישהו חייב להגן" | צילום: דובר צה"ל
בסופו של יום, פסיקת הרבנות קובעת כי אכילה בפעילות מבצעית בכיפור היא ערך עליון. "מסבירים לחייל שהוא לא עושה חס וחלילה עבירה", מסביר קינד, "אם לוחם נדרש לעשות פעילות מבצעית ביום הכיפורים, זו מצווה. וגם אם הוא נאלץ לאכול ולשתות בפעילות המבצעית, זה חלק מהשליחות שלנו בשירות הצבאי, חלק מלהיות רכיב חשוב בעם ישראל ובמדינת ישראל. אנחנו חלק מדבר גדול".
"ברור שהיה מבאס לא לצום ביום הזה ולא להיות עם המשפחה, אבל בסופו של דבר מי שחשוב יותר הם אלה שנמצאים בבית וצמים", סיכם סמ"ר י', "אני בסופו של דבר מוכן ומזומן להקריב את הצום שלי בקביעות כדי שאחרים ירגישו בטוחים בכך שיש אנשים שיכולים להגן עליהם ומוודאים שיוכלו לצום בביטחון ובשקט".
