פרשיית הענק בטורקיה, הטענות נגד הישראלים והציוץ של ארדואן: הפרקליטות באיסטנבול הודיעה בסופ"ש כי פירקה רשת הונאת השקעות בינלאומית שפעלה ממדינתם והוציאה מיליארדי דולרים מקורבנות בעולם. שר המשפטים הטורקי אקין גורלק עדכן כי בראש הרשת עמדו אזרחי ישראל, המכונים בכתב האישום "ברוני הונאה ישראלים".
נשיא טורקיה, טאיפ ארדואן, מיהר אמש לצייץ ברשת X: "אנו יודעים אילו גורמים, ובראשם 'רשת הטבח הציונית', מוטרדים מתהליך 'טורקיה ללא טרור'. נגדע בזה אחר זה את צינורות ההזנה של אויבי העם והמולדת, הניזונים מתעשיית הטרור".
(Umit Bektas, REUTERS)
ממשרד החוץ הישראלי נמסר: "ביום שישי התקבלו דיווחים על מעצרם של מספר אזרחים ישראלים בטורקיה בחשד למעורבות בפעילות פלילית (ככל הנראה כחלק מגל מעצרים רחב יותר). משרד החוץ מטפל באירוע ופועל לוודא כי זכויותיהם של האזרחים הישראלים נשמרות".
בסך הכל נעצרו 201 בני אדם, מתוכם לפי הדיווחים, תשעה ישראלים, אחד מהם מחזיק גם בדרכון פורטוגלי. לטענת הטורקים, רשת ההונאה פעלה באמצעות 29 חברות ו-44 מוקדי שירות, שהציגו עצמם כעוסקים בייעוץ, תיירות ושירותי מוקד.
התזמון אינו מקרי. הפרשה מתפרסמת בעת שטורקיה עצמה מואשמת בכך שהיא מאפשרת מעבר כספים מאיראן לזרועותיה בפרוקסי - חיזבאללה, החות'ים וחמאס - דרך בנקים טורקיים. במצב הזה, יש היגיון פוליטי ברור בהסטת תשומת הלב הציבורית לעבר הפרשה הנוכחית, תחת דיון בשאלה הכאובה יותר עבור אנקרה: תפקידה של טורקיה עצמה במימון ארגוני טרור באזור.
האש מופנית לישראל
זה לא סוד שבטורקיה של היום, ברגע ששם ישראל נקשר לפרשה כלשהי, הוא הופך אוטומטית לכותרת ענק. כך ניתנה בית היתר לפרשה ההתייחסות הבאה: "כנופייה ישראלית ששודדת את טורקיה". כמו כן, באחד מהאתרים הטורקים פורסמה רשימת תשעת האזרחים הישראלים שנעצרו כביכול תחת הכותרת "הבוגדים שבינינו נחשפו".
כל גורם המחזיק תיק פוליטי משתמש במותג "ישראל" לקצור אהדת ציבור, ולעיתים גם את חיבתו של הנשיא ארדואן אישית. בטורקיה קיים חוק המחייב חברות פורקס להירשם בוועדת שוק ההון המקומית, עם מגבלות שונות ובהן תקרת מנוף. לפי הדיווחים, החברות המעורבות חצו את תקרת המנוף המותרת - מה שמהווה, לכאורה, הפרה של תקנות רגולטוריות. אך לא ברור בשלב זה האם החברות הספציפיות היו רשומות מלכתחילה, ואילו הפרות בדיוק בוצעו. ייתכן שיש כאן מעשה שאינו עומד בדרישות החוק - אך זה מרחק גדול מ"כנופייה ישראלית ששודדת את טורקיה", והחשש הוא שהפרשה מנופחת, לפחות בחלקה, משיקולים פוליטיים.
בדיווחים טורקיים נכתב כי לקוחות פוטנציאליים גויסו בפרסומות ברשתות החברתיות, במנועי חיפוש ובאתרי אינטרנט, שהבטיחו תשואות גבוהות מהשקעות במט"ח ובמטבעות קריפטוגרפיים. מי שהתעניינו בהצעות הללו, כך נכתב, הועברו לנציגים שדיברו בשפת האם שלהם ושכנעו אותם להעביר תחילה סכומים קטנים. בהמשך הם שוכנעו להעביר סכומים גדולים יותר, תוך הצגת "רווחים" פיקטיביים במערכות המסחר.
כשמשקיעים ביקשו למשוך את כספם, נכתב בדיווחים, נאמר להם כי החשבון "נחסם" וכי עליהם לשלם תשלומים נוספים כמו "מס" או "הסרת חסימה" כדי לשחרר את הכספים. בפועל, לפי החשד, הכספים כלל לא הושקעו אלא הועברו לחשבונות בנק ולארנקי קריפטו בשליטת הרשת מחוץ לטורקיה.
לפי הפרקליטות הטורקית, "ברוני ההונאה" הנחו את אנשיהם שלא לפגוע באזרחים ישראלים או אמריקאים, ומנגד, בין המדינות שאזרחיהן צוינו כקורבנות מרכזיים של הרשת היו אזרחים מאיחוד האמירויות, בריטניה, קנדה ואירלנד.
על פי ממצאי ארגון הביון הטורקי (MIT) שצוטטו בכתב האישום, הגורמים הישראלים החלו להעביר את הפעילות לטורקיה ולמדינות אחרות, לאחר שישראל אסרה בשנת 2017 על עסקי "אופציות בינאריות" בתחומה.
ניפוח פוליטי
בלט גם פרסום בעיתון "ייני שפאק", הקרוב לארדואן, שטען כי נעצרה "חוליה של המוסד". מדובר בטענה חסרת בסיס לחלוטין, שרק מגבירה את החשש שהפרשה כולה - או לפחות הדרך שבה היא מוצגת לציבור הטורקי - מנופחת משיקולים פוליטיים.
הרשויות הטורקיות לא מסרו פירוט מדויק לגבי הזהויות הלאומיות, אולם לפי הדיווחים מדובר ב-156 עצורים טורקים, 11 מפקיסטן, 9 מישראל, שניים מכל אחת מהמדינות הללו: אזרבייג'אן, סוריה, ירדן, אוקראינה, תאילנד, אינדונזיה ומרוקו; וכן עצור אחד מכל אחת מהמדינות הללו: קזחסטן, הפיליפינים, איראן, סין, לבנון, הרשות הפלסטינית, מקסיקו, מצרים, מוזמביק, ארגנטינה ובנגלדש. בסך הכל מדובר באזרחים זרים מ-20 מדינות. עם זאת, המספר מבוסס על דיווחים טורקיים בלבד, ובשלב זה לא ברור כמה בדיוק נעצרו.
