בני משפחות נפגעי טבח 7 באוקטובר כינסו אתמול מסיבת עיתונאים בתל-אביב והציגו מסמך שכותרתו "דוח 7/10". המסמך מציג, לדבריהן, את "הכישלון האסטרטגי של מדינת ישראל מול חמאס ב-15 השנים האחרונות".
המסמך שהופץ אתמול נשען על מידע גלוי שפורסם בפרק הזמן המדובר בכל הקשור ליחס המדינה לארגון הטרור חמאס. שלי משל-יוגב, ששכלה את בתה ליבי כהן-מגורי ז"ל במסיבת הנובה, אמרה כי "מוצג כאן היום מידע שלא ניתן להתכחש אליו. הקונספציה המוטעית הביאה את ליבי לקבורה באדמה".
היא הוסיפה: "במשך 15 שנה הובילו את מדינת ישראל ישירות לתוך תופת 7 באוקטובר. ראש הממשלה, אמרת שתענה על שאלות קשות בסוף המלחמה, אבל אם רק היית מקשיב ליבי שלי הייתה לידי. למה יש לי קבר לבכות עליו ולא ילדה שמחה? שום תסריטאי לא היה מסוגל לכתוב מציאות כל כך אכזרית לאמא ששומעת את הבת שלה אומרת 'אמא הם באים לירות בי שוב'. לא ידעתי שגעגוע יכול לכאוב כל כך. איך יכול להיות שהאסון הגדול ביותר בחיים שלנו לא תוחקר? האשמים ממשיכים בחייהם - ואנחנו לא".
נטליה קסרוטי, אמו של קשת ז"ל שנרצח בצומת מפלסים בזמן שנמלט מהמסיבה, חשפה את ההקלטה האחרונה שלו באותו הבוקר. בהקלטה הוא נשמע מדבר עם מוקדן מד"א: "איפה האמבולנס שהזמנתי? יש פה כמה רכבים שצריכים אמבולנס. עשו תאונה. אני פה במתקפה של החיים. אני מת מפחד, אני לא יכול לזוז. אני רואה 12-11 רכבים. כואב לי. אני רואה אנשים זזים אבל גם אנשים (נקטע). הייתי במסיבה, אני לא יודע איפה אני".
נטליה סיפרה, כי "אני רואה את קשת מתחת לגשר. שערו הבלונדיני סתור על פניו, כדור אחד בראש וכדור אחד בלב. ידעתי שאני חיה במדינה מתוקנת, מדינה עם מוסר, שדואגת לאזרחיה. טעיתי. בעוד כמה ימים יום כיפור, יום של חשבון נפש. תעשו חשבון נפש - על הכסף לחמאס, על ההחלטות, על האזהרות, על המחדל, על 1,200 נרצחים. אני קברתי את הילד שלי ומתחננת לוועדת חקירה ממלכתית".
עינב צנגאוקר אמרה: "מאז אותו יום ארור, מתנהל כאן קמפיין של בריחה מאחריות. הקמפיין המתמשך וחסר המעצורים הזה כולל שקרים, קונספירציות, פילוג, שיסוי ורעל נגד צה"ל. אבל אנחנו מסרבים ליפול לספינים. אנחנו דורשים לדבר על מה שקרה כאן במשך 15 שנים. המסמך שאנחנו מציגים היום, 'תיק 7/10', מפרט את כל ההחלטות והמדיניות שקידמו ממשלות הקונספציה בשנים שקדמו למחדל. ראש הממשלה נתניהו, אמרת שלאחר המלחמה יגיע הזמן לשאלות הקשות. הזמן הזה הגיע".






