שלשום בצהריים הודיע צה"ל כי הוא תוקף בלבנון "בתגובה להפרה בוטה" של הפסקת האש. לאורך הערב אי-אפשר היה לפרסם פרטים, כך שהציבור לא יכול לדעת שמעל המילים "הפרה בוטה", שהודהדו במהדורות, מתנוססת כוכבית: הצבא לא ידע אם המטען שהרג את רס"ן (במיל') הראל בירנשטוק ואת רס"ם (במיל') תמיר וקנין ז"ל הונח שם טרם הפסקת האש או אחריה. זהו אובדן שובר לב, אבל המשמעות של "הפרה בוטה" השלכות רציניות מאוד, ובאופן כללי רצוי לומר לציבור את האמת, מורכבת ככל שתהיה.
גרסה משתכללת. שפירא
אבל כשזה מגיע לענייני ביטחון גם בטלוויזיה נכשלים בכך שוב ושוב, בטח כשהמחיר הוא דימוי רכרוכי ורופס, כלומר חומר גלם לקמפיינים בערוץ 14. לכן אין פלא שרק רביב דרוקר (חדשות 13) התקשה לקבל את הצייתנות שבה אור הלר הציג את גרסת המערכת, ואמר: "ממשלת ישראל מתייחסת אלינו כאנשים שאין לנו שכל בקודקודינו, ואנחנו מונעים רק מאיזה אמוציות. לא הייתה הפרה בוטה של הסכם הפסקת האש על ידי חיזבאללה... התירוץ הזה הוא פשוט שקר". אמנם, בשלב זה לא היה ברור מנין דרוקר יודע בוודאות שהדברים הם "שקר", וגם לא מדוע הטענות החמורות מיוחסות רק לדרג המדיני. ולמרות זאת, הסירוב להתיישר היה מחזה נדיר, שחשיבותו בעצם קיומו.
כמובן שהמסר לא הובן וגם פרסום הפרטים לא עזר: כתבים דוגמת הלר וניצן שפירא (חדשות 12) המשיכו לציין בנחת שהצבא לא יודע מתי המטען הונח וגם שהייתה "הפרה בוטה". ממש הפסקת האש של שרדינגר: היא גם ספק הופרה, ובו-זמנית הופרה בבוטות. בהמשך הצבא אף שכלל את הטיעון דרך שפירא, שמכה שורשים בתור גרסה ענוגה של אותו ניר דבורי: "בצה"ל מזכירים שוב, למען הדיוק, שאנחנו נמצאים במזרח התיכון. ואם קורה אירוע במזרח התיכון ואתה לא מגיב עליו בעוצמה ובאופן משמעותי, אז אתה מראה חולשה... אחרי זה יבינו מה בדיוק היה באותו אירוע". במהדורה הוא כבר יספר שאחת האפשרויות היא שהפיצוץ נגרם מ"חימוש צה"לי"(!).
בקיצור, "למען הדיוק", לצה"ל וגם לשפירא לא אכפת אם אכן הטענה ל"הפרה בוטה" הייתה לכל הפחות לא מבוססת. וזה חשוב, משום שהצער העצום על מות החללים והסלידה מארגון מתועב כמו חיזבאללה לא סותרים את החובה המוסרית והמקצועית לומר דברים כהווייתם, במקום לשמש שופר של צה"ל או הממונה על סיפוק הכבוד הלאומי. למעשה, מייאש להיווכח איך אפילו ליקוי המאורות של 7 באוקטובר, שהסיקור הביטחוני הוא חלק בלתי נפרד ממנו, לא הוליד מסקנה פשוטה: צבא שצועק "הפרה בוטה" לפני שהוא יודע אם הייתה כזאת, הוא גם צבא שיספר מעשיות בנוסח "חמאס מורתע". הפחד לומר זאת – ולא חשוב מה הסיבה - הוא ההפרה הבוטה.
