עשרות מתושבי שכונת נחלת יצחק בתל-אביב הגיעו שלשום לסופר השכונתי כדי להיפרד מרינה כהן הקופאית האגדית, בת 76, שיוצאת לגמלאות לאחר יותר מ-40 שנות עבודה באותו מקום. לאורך השנים החליף הסופר בעלויות ושמות - משופרסל, דרך מגה ועד קרפור - אבל דבר אחד נשאר קבוע: רינה.
במהלך השנים עבדה רינה במחלקות שונות: הבשר, הגבינות, המעדנייה, המאפייה וגם כקופאית. אלא שמבחינת תושבי השכונה, התפקיד שלה מעולם לא הסתכם בעבודה בין המדפים. לדבריהם, היא שמרה עבורם מוצרים שאהבו, התקשרה לשאול לשלומם כשלא הגיעו כמה ימים, חילקה מתכונים, עזרה בשידוכים, סייעה במציאת דירות - ובעיקר ידעה להעניק לכל מי שנכנס לסופר חיוך, אוזן קשבת ומילה טובה.
מפגש הפרידה מרינה כהן
(ליאת לרנר)
לרגל פרישתה ארגנו התושבים אירוע הוקרה בגינה השכונתית. הם הגיעו עם פרחים, מתנה שנרכשה עבורה ושולחן עמוס בפירות, שתייה ועוגות שהכינה רינה בעצמה. בזה אחר זה ניגשו לברך אותה ולהודות לה על עשרות שנים של מסירות. "עבדתי מהלב", אמרה רינה בהתרגשות. "גידלתי פה ילדים ונכדים, אני אוהבת את כולם. אין שכונה כזאת. אחרי הסופר אני רוצה קצת לעשות חיים".
יו״ר ועד שכונת נחלת יצחק, נחמה גולדוסר, שהובילה את המחווה, אמרה: "קהילה היא הרבה יותר ממקום מגורים. יש אנשים שיוצרים תחושת שייכות, אחריות הדדית וחום אנושי, ורינה היא בדיוק כזו. במשך יותר מ-40 שנה היא קיבלה אותנו בחיוך, שמרה לנו את המוצרים שאהבנו, התעניינה כשלא ראתה אותנו כמה ימים, ותמיד הייתה שם עם עצה טובה או מילה מנחמת. יש אנשים שעובדים בסופר, ויש כאלה שבונים קהילה, ורינה בנתה קהילה. היא השאירה אחריה הרבה יותר ממדפים ומוצרים; היא השאירה זיכרונות שילוו את כולנו עוד שנים רבות".
גם אחרי שהסופר החליף שוב ושוב את פניו, עבור תושבי נחלת יצחק רינה נשארה הפנים המוכרות ביותר שלו, והפרידה ממנה הייתה, מבחינת רבים מהם, פרידה מחלק בלתי נפרד מהשכונה. אחד מתושבי השכונה אמר: "אנחנו מכירים אותך כבר עשרות שנים, אם זה קרפור, מגה, שופרסל, תמיד עם חיוך על הפנים. אכפתית ודואגת לכולנו. יש בך טוב לב, הומור ונתינה. לכן אוהבים אותך בכל השכונה.
עוד תושבת מברכת: "זה הזמן שלך לבלות וליהנות עם משפחתך. וכשיהיה לך זמן, תבואי להיפגש בסופר, לא לעבוד. הגענו להצדיע לך. איתך זאת אף פעם לא עבודה ואף פעם לא פגישה בסופר, הפכת למותג של השכונה. אנשים התחלפו, מנהלים באו והלכו, הרשתות שינו שם, אבל את נשארת רינה. אני זוכרת בשנות ה-80 כשהיית במעדנייה ובכל קנייה שלי, וגם של לקוחות אחרים, התחנה הראשונה תמיד הייתה אצלך. לא רק כדי לקנות, אלא כדי לקבל רעיון למתכון, טיפ קטן או עצה טובה. בכמה ומילים ובביטחון הצלחת להפוך מתכון פשוט לארוחת שבת שנראתה כאילו יצאה ממטבח שף, ובזכותך אני הרגשתי לפעמים אם השנה״.
