מערכת הבחירות הגורליות ביותר בתולדות המדינה? קשה להתרשם ככה כשמסתובבים ברחובות של רחובות. רגע לפני 27 באוקטובר אנחנו חורשים את העיר מדרום לצפון וממזרח למערב, מדלגים משכונה לשכונה, אבל מתקשים למצוא ולו שלט אחד של מפלגה מתנוסס בגאון. פה ושם מתקמט לו פוסטר ביישן בפינת רחוב לא ראשי, פה ושם דוהה לה שמשונית בשמש הסתווית. זה לא אומר שהרוחות לא סוערות, הרוחות תמיד סוערות. אבל לפחות כלפי חוץ, העיר מנומנמת. האמת, יש בזה משהו מרגיע. הרחוב הראשי, רחוב הרצל, חפור ופקוק וחסום, אבל איכשהו מצליח להמשיך ולהיות חמוד לאללה. על אף שאני עומד בו 45 דקות בפקק שמשתרך לאיטו, כמעט איש לא צופר.
כבר שנים שתוצאות הבחירות בקלפיות של רחובות מציגות את הדמיון הגדול ביותר לתוצאות במדינת ישראל כולה, בזכות היותה סוג של מיני־ישראל. זאת, בהסתייגות אחת חשובה: מיני־ישראל היהודית. על אף שגרים בה גם עופר כסיף וגם עידית סילמן, רחובות היא לא העתק מדויק של הדמוגרפיה היהודית בישראל, אבל בהחלט קרובה מספיק כדי להיקרא מיקרוקוסמוס. יש בה חילונים, מסורתיים, דתיים, חרדים, עולים ותיקים ועולים חדשים, כמו גם ממוצע גילי והתפלגות סוציו־אקונומית דומה לכלל האוכלוסייה היהודית. אפילו בעובדה שהיא מצליחה לנבא את תוצאות הבחירות על אף שאין בה ערבים, אפשר למצוא מקבילה עגומה ומקוממת למערכת הפוליטית כולה.
הכתבה המלאה מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
