הגשר / "כל הזמן הם בהלם", אמרה לי זוגתי שהביטה בפרומו של "הזמר במסכה". כך אפשר להגדיר את הפאנל שפניו פעורות, ידיו פרוסות באוויר בשאלה הגדולה של חיינו: מי זאת? מי זאת? מי זה? מי זה?
גם אנחנו היינו בהלם. לא מספיק שהמילים בוטות (אב שכול תוקף אב שכול), דווקא בהיותי מוזיקאי, הידהד בראשי כל השבוע השיר "גשר על מים סוערים" של סיימון וגרפונקל. אני זוכר שלפני 15 שנה, כשפגשתי את פול סיימון (פנחס זימן, בשמו היהודי) לפני הופעה בארץ ושאלתי אותו אם ישיר את השיר היפהפה הזה למחרת באצטדיון, השיב שהוא לא יוכל לשיר אותו בלי ארט. "אם בא לך תשיר איתי", הציע בנימוס. הייתי אידיוט וסירבתי.
הטור המלא של שלמה ארצי מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן