סליחה, במה אנחנו מתעסקים עכשיו – אלטלנה? הספינה אלטלנה? שהוטבעה ב־48'? או שאנחנו מתעסקים בטענה של נתניהו שלפיה האיראנים ניסו להתנקש באחד מבניו? או שאנחנו מתעסקים באמירתו של מי שהיה ראש ממשלה ב־7 באוקטובר שלפיה "כשהשמאל עלה לשלטון שילמנו באלפי נרצחים"? או שאנחנו מתעסקים בהאם צריך או לא צריך לתבוע את ההפקה של עדן בן־זקן על ביקורו בהפתעה במופע שלה – כן, היא הייתה בהלם גמור, לחלוטין לא ראתה את זה בא, לגמרי לא הבחינה שבכל רדיוס שאליו האיש מתקרב פועל, שעות קודם, צבא עצום של מאבטחים ואנשי שב"כ שהופך את כל האזור סטרילי יותר מחדרי ייצור השבבים של אינטל?
כן, בזה אנחנו מתעסקים.
שלולית.
מי אפסיים רדודים, מעופשים, שאדם אחד – אותו אחד – ממלא בהם את הבריכה, וכולנו משתכשכים מבוקר עד ערב. ערוץ הבית, ערוצי הבית־שמחוץ־לבית, רשתות, אתרים, שיחות סלון וברי יין; כולנו רודפים, ללא הרף, אחרי העצמות המלאכותיות שנתניהו זורק לנו. כולנו מתעסקים בזוטות בזמן שהחיים האמיתיים, הדורשים החייאה מיידית, עדיין מוטלים חסרי חמצן לידנו.
הטור המלא של רענן שקד מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
