ברגע האחרון ממש, מול פקידת הקבלה של בית המלון ברומא, אני נשבר. מאבד את זה. צועק. מוצא את השרה נתניהו הפנימית שבתוכי ונותן לה לקחת – כלומר לאבד – שליטה.
זה סוף החופשה, אנחנו כבר עם המזוודות בלובי, הילדים – מה ילדים, מדובר במיטב הנוער – מבואסים שנגמר, והמונית לשדה כבר מחכה בחוץ, ועכשיו רק עוד צ'ק אאוט סופי, ופתאום הפקידה הזו טוענת, בשיא האדיבות, שאני חייב להם עוד 540 יורו ושואלת אם "לחייב את הכרטיס שאצלנו?"
הטור המלא של רענן שקד מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
