מאז 7 באוקטובר 2023, המילה "בית" קיבלה במכבי ת"א - ואצל כל הקבוצות הישראליות שמשחקות באירופה - משמעות אחרת. משחקי היורוליג שהיו מאופיינים ביציעים עמוסים ביד־אליהו הועתקו לבלגרד, והקבוצה נאלצה להתרגל למציאות שבה גם משחק בית מתחיל באריזת מזוודה. אולם אלכסנדר ניקוליץ', המוכר בשם פיוניר, הפך למשכן האירופי המרכזי של הצהובים.
מה שנולד כפתרון חירום התארך לשלוש שנים, שבמהלכן בירת סרביה הייתה התחנה הקבועה של המועדון. הסרבים קיבלו אותו בזרועות פתוחות, אנשי הצוות המקומיים הפכו לחלק בלי נפרד ממערך האירוח, והמערכת כולה למדה לעבוד בצורה כמעט אוטומטית. אלא שלמרות הנוחות התפעולית, דבר אחד היה חסר: הקהל. במשחקים רבים היציעים נותרו כמעט ריקים עד שאפשר היה לשמוע את חריקות הנעליים על הפרקט, ועבור מועדון שהביתיות תמיד הייתה אחד מסימני ההיכר שלו, מדובר בחיסרון משמעותי. אלא שזה לא הסתכם בכך: הנסיעות התכופות לבלגרד, הטיסות הארוכות והחזרה לישראל בשעות הבוקר המוקדמות אחרי לילה ללא שינה גבו גם הן מחיר מהשחקנים, שנאלצו להתמודד עם עייפות מצטברת בתוך לוח משחקים עמוס ממילא. במכבי הבינו שכדי להקל על העומס הם צריכים למצוא פתרון אחר.
הערב (21.05) ייפתח פרק חדש, כשמכבי תארח את הפועל ת"א בהיכל ספירוס קיפריאנו בלימסול. התזמון לא יכול היה להיות מעניין יותר: דווקא הדרבי התל־אביבי הראשון של העונה ביורוליג יהיה זה שיחנוך את הבית החדש של הצהובים. שתי הקבוצות כבר הספיקו להיפגש פעמיים ב־12 הימים האחרונים. במשחק הראשון במסגרת ליגת העל הפועל ניצחה 87:105, ובמפגש השני מכבי החזירה לה עם זכייה בגביע ווינר אחרי שכבר הייתה בפיגור של 23 נקודות. אלא שמאחורי המעבר מבלגרד ללימסול מסתתר סיפור גדול הרבה יותר מהחלפת אולם. מדובר במהלך שהחל חודשים קודם לכן, עבר דרך מגעים מדיניים וביטחוניים, כמעט נעצר בגלל תקווה קטנה שהתעוררה לחזרת המשחקים לארץ, והסתיים במבצע לוגיסטי מורכב במיוחד.
מכבי ת"א בלבד
מכבי בחנה את האפשרות להעביר את משחקי הבית לקפריסין גם בעבר, אלא שאז הרשויות המקומיות לא איפשרו את המהלך מסיבות ביטחוניות. החשש מהסלמה אזורית, בין היתר מהאפשרות שקפריסין עצמה תהפוך ליעד תקיפה איראנית, הקשה על קבלת האישורים הנדרשים. אלא שבחודשים האחרונים השתנתה התמונה הגיאופוליטית באזור. הרגיעה היחסית במצב יצרה חלון הזדמנויות, ובמכבי החליטו לנצל אותו.
כבר בחודש יולי החלו במועדון לקיים מגעים עם בכירים בקפריסין, המשטרה המקומית וגורמי הלוגיסטיקה האחראים על האולם עצמו. במקביל, גם בתוך קפריסין התגבר הרצון לארח משחקי יורוליג, בעיקר בשל היתרונות הכלכליים והתדמיתיים הכרוכים בהגעת קבוצות אירופיות ואלפי אוהדים לאי. ליו"ר שמעון מזרחי היה תפקיד מרכזי בהשלמת המעבר. במהלך משחקי ההכנה שקיימה הקבוצה בקפריסין, מזרחי יצר קשר עם נשיא המדינה, ניקוס כריסטודולידיס, ובמסגרת המגעים הושגו הסכמות סופיות שיאפשרו את האירוח. עם זאת, האישור לא ניתן לכלל הקבוצות הישראליות. גם הפועל ת"א והפועל ירושלים ביקשו לעבור לקפריסין אך לא קיבלו אישור, בין היתר בשל מגבלות מערך האבטחה המקומי, שאינו ערוך לאירוח של יותר מקבוצה ישראלית אחת במקביל.
הבית החדש של מכבי ת"א. אולם ספירוס קיפריאנו בלימסול
(צילום: האתר הרשמי של מכבי ת"א)
מכבי ת"א מתאמנת בקפריסין לקראת הדרבי ביורוליג
(צילום: אלעד עציון, האתר הרשמי של מכבי ת"א)
ים מדר באימון באולם בלימסול
(צילום: אלעד גולדשטיין, האתר הרשמי של מכבי ת"א)
התוכנית המקורית הייתה לעבור לקפריסין כבר בסוף אוקטובר, אלא שבשלב מסוים החליטו במועדון לעצור את התהליך בגלל הניסיון להחזיר את המשחקים לישראל. במכבי הזמינו את ראשי היורוליג להגיע לארץ ולהתרשם מקרוב מהמצב הביטחוני. מנכ"ל המפעל אכן הגיע לישראל, בחן את הדברים והבטיח להעביר תשובה לאפשרות לחדש את האירוח בארץ. מבחינת הצהובים, האפשרות לשוב הביתה הייתה עדיפה על כל פתרון אפשרי ולכן הוחלט להמתין. אלא שהימים חלפו, התשובה התעכבה ובמכבי הבינו שגם אם תתקבל החלטה חיובית, היא כנראה לא תאפשר חזרה מיידית. במועדון לא רצו להישאר תלויים בכך והחליטו להוציא לפועל את המעבר לקפריסין כבר לקראת הדרבי. ההחלטה הזאת יצרה בעיה משמעותית: במקום חודש עד חודש וחצי שנדרשים בדרך כלל למעבר בסדר גודל כזה, נותרו לאנשי מכבי שבועיים בלבד כדי להכשיר את האולם ולהקים מערך אירוח חדש כמעט מאפס. את המשימה קיבלו לידיהם ניצן פררו ואופיר פרנקו, שניהלו בעבר את "פרויקט בלגרד" והיו מעורבים גם בהחזרה הזמנית של משחקי היורוליג לישראל בעונה שעברה. אלא שהפעם הם נתקלו באתגר שונה לחלוטין.
הקמת תשתית מאפס
בבלגרד, עיר שבה פועלות שתי קבוצות יורוליג, מכבי נהנתה מתשתית קיימת ומצוות מקומי מנוסה. במשך השנים נבנה מערך קבוע שכלל כרוז, סדרנים, ספקים ומפעילי מערכות. בקפריסין, לעומת זאת, נדרשו להתחיל מחדש. למרות שהאולם בלימסול אירח את יורובאסקט 2025, הוא לא שימש לאירוח משחקי יורוליג, ולכן היה צורך לבצע התאמות רבות לדרישות המפעל. העבודות כללו צביעה של הפרקט, שהיה במצב לא טוב, התאמת הסימונים במרכז המגרש, התקנת שילוט ומיתוג, שעוני משחק ומערכות שידור.
גם הסלים לא עמדו בדרישות, ולכן במכבי נאלצו לשלוח שלושה סלים מישראל לקפריסין באונייה. במקביל היה צורך להעביר את ציוד המיתוג והעידוד מבלגרד, להקים מערכת כרטיסים חדשה ולגייס צוותי תפעול. בניגוד לסרביה, שם הסתמכו על אנשי מקצוע מקומיים, בקפריסין הוחלט להפעיל מערך ישראלי. כל זאת בזמן שמכבי עדיין קיימה את משחקיה בבלגרד, והציוד נדרש לעבור בין המדינות בפרק זמן קצר. גם היורוליג הציבה שורה ארוכה של דרישות, ורק ביום שלישי האחרון, לאחר עבודה אינטנסיבית על ההתאמות הנדרשות, התקבל האישור הסופי לאולם.
סלים שונעו באונייה מישראל
(צילום: האתר הרשמי של מכבי ת"א)
לצד המורכבות, היתרונות של קפריסין ברורים. טיסה מישראל ללרנקה אורכת 40־50 דקות, והנסיעה מהשדה ללימסול מוסיפה זמן קצר יחסית. עבור השחקנים, מדובר בשינוי משמעותי לעומת הנסיעות המתישות לבלגרד. בעבר נאלצה הקבוצה להמריא בשעות אחר הצהריים, להגיע לסרביה בערב, ולאחר המשחקים לשוב בטיסות לילה ארוכות שהסתיימו לעיתים רק בשעות הבוקר.
תחושה של בית
בקפריסין התמונה שונה לחלוטין. לקראת הדרבי, למשל, מכבי המריאה אתמול ב־11 בבוקר והיא תחזור לישראל מיד לאחר המשחק. המשמעות היא שהשחקנים יוכלו לישון הלילה בבתיהם, במקום להעביר אותו במטוס. גם היצע הטיסות הרחב, מזג האוויר הנוח יותר והקרבה לישראל מאפשרים גמישות גדולה יותר בניהול לוח הזמנים העמוס של היורוליג. מבחינה כלכלית, ההערכה היא שהמעבר עשוי לחסוך למכבי כ־30 אלף דולר בכל נסיעה על טיסות ומלונות, אך חלק גדול מהחיסכון מתקזז בשל עלויות האבטחה הגבוהות יותר בקפריסין.
אחד השיקולים המרכזיים במעבר היה הרצון להחזיר את הקהל הישראלי למשחקים. בניגוד לבלגרד, שאליה פועלות טיסות ישירות בתדירות מוגבלת ובמחירים גבוהים יחסית, לקפריסין יש טיסות רבות לאורך היום. לעיתים ניתן למצוא כרטיסי הלוך ושוב בכ־100־150 דולר, לעומת יותר מ־300 דולר לבלגרד. מכבי קיבלה אישור להכניס לכל משחק עד 3,000 מאוהדיה, לצד 1,500 צופים מקומיים, הקצאה שעליה התעקשו הרשויות הקפריסאיות כדי לאפשר גם לתושבי האי ליהנות מהיורוליג. במועדון מקווים שהדרבי יהיה רק ההתחלה, ובמשחק הבא מול אולימפיאקוס מצפים גם להגעה של אוהדים יוונים רבים.
הכל מוכן למשחק "הביתי" הראשון
(צילום: האתר הרשמי של מכבי ת"א)
שער מוסף הספורט של "ידיעות אחרונות", הבוקר
עם זאת, לצד הרצון למלא את היציעים, נדרשה מכבי להתמודד עם סוגיית האבטחה. בניגוד לבלגרד, שבה מערך השיטור המקומי היה חלק קבוע מהאירוח, בקפריסין נדרש המועדון להסדיר מערך אבטחה ייעודי. הקרבה למזרח התיכון, לצד חשדות שנחשפו בעבר לפעילות של גורמים הקשורים לחמאס ולאיראן באי, מוסיפים לרגישות סביב אירוח אלפי ישראלים. בהתאם לכך, נקבעו נהלי כניסה מחמירים, הכוללים איסור הכנסת תיקי גב, מטבעות וחפצים קהים ובידוק קפדני בתוך האולם וגם אבטחה מתוגברת סביב הקבוצה לאורך כל השהות.
אז אחרי כמעט שלוש שנים שבהן בלגרד העניקה למכבי ת"א בית זמני בתקופה מורכבת, הצהובים יוצאים לדרך חדשה. קפריסין אמנם לא תחליף את היכל מנורה מבטחים, אבל היא עשויה להחזיר למכבי משהו שהיה חסר לה מאוד בתקופה האחרונה: תחושה של בית, גם כשהוא נמצא מעבר לים. במועדון מקווים שהקרבה לישראל, האפשרות לראות שוב אלפי אוהדים ביציעים וההקלה בעומס הנסיעות יהפכו את לימסול להרבה יותר מתחנת ביניים, לפחות עד שהיורוליג תאפשר לחזור לארח בישראל.
אלא שלצד כל ההתרגשות מהמעבר, יש גם משחק כדורסל על הפרק, ולא סתם משחק. דווקא הפועל ת"א, היריבה העירונית שמגיעה אחרי ההפסד המאכזב בגמר גביע ווינר ואחרי שני הפסדים רצופים ביורוליג, תהיה זו שתנסה לקלקל את חגיגת חנוכת הבית. במכבי מקווים שהערב ההיסטורי הזה יסתיים לא רק עם בית חדש, אלא גם עם ניצחון שיוציא את הקבוצה לדרך חדשה ביורוליג אחרי ארבעה הפסדים רצופים.
פורסם לראשונה: 01:30, 12.11.26
