מספרם של מוגבלי הניידות בישראל הולך וגדל מדי שנה, ושלוש שנות המלחמה רק הרחיבו את שיעורם עוד יותר. אך למרות זאת, רק מחצית מהקלפיות בישראל בבחירות הקרובות תהיינה במבנים מונגשים. לחלק מבוחרים אלו תהיה גם בעיה להגיע למקומות ההצבעה, אך במקום שהמדינה תידרש לנושא, אלפי מתנדבים הם שידאגו להסעות.
לאבי פרבר מהוד השרון יש כבר תוכניות ליום הבחירות. מלבד מימוש זכותו הדמוקרטית להצביע, פרבר כבר יודע שככל הנראה יקדיש את זמנו להסעה של אדם אחד לפחות המתקשה להגיע בכוחות עצמו אל הקלפי הקרובה לביתו. הוא עדיין לא יודע מי זה יהיה, ובוודאי שאין לו מושג למי אותו אדם מתכוון להצביע. מבחינתו, זה לא משנה. "יש אנשים שיש להם קושי להגיע, אז התנדבתי", הוא אמר. אולי מה שדיבר היא ההיכרות האישית שלו עם עולם הנגישות והצרכים המיוחדים - פרבר הוא מייסדה של עמותה המעניקה שירות לילדים עם מוגבלות שכלית - שדירבנה אותו להירשם למאגר המתנדבים.
"צונאמי של מתנדבים"
אבל היה עוד משהו שדרבן את פרבר להתנדב לפני שבועות אחדים: באותו הזמן, נראה היה שקשישים רבים לא יצליחו להגיע להצביע משום שוועדת החוקה של הכנסת החליטה שלא לחדש את הוראת השעה שאפשרה הצבה של קלפיות ייעודיות בבתי אבות. מדובר בהסדר שנקבע בתקופת הקורונה, והקל מאוד על כ-30 אלף קשישים בבתי אבות ובדיור מוגן. במקביל לעתירות לבג"ץ ולניסיון לפעול מול ועדת הבחירות המרכזית נולדה מתוך השטח יוזמה אזרחית מרשימה: "מלווי הבחירות" קוראים למיזם, המחבר בין מתנדבים לבין קשישים ואנשים אחרים המתקשים בתנועה על מנת שיסייעו להם להגיע אל הקלפי הקרובה לביתם.
היוזמה החלה כקבוצת ווטסאפ שהקימה עדי ישראלי, סטודנטית באוניברסיטת תל אביב, פעילה חברתית ו"בעיקר אזרחית מודאגת", כלשונה. בהמשך הצטרפה יהל בן-נר, גם היא פעילה חברתית ואישה שבעצמה מתמודדת עם מוגבלות. הקבוצה התמלאה במהירות, וכך גם הקבוצה הבאה וזאת שאחריה. "צונאמי של מתנדבים", אומרת בן-נר. בהמשך הוקמה גם מערכת אינטרנטית המאפשרת רישום מאובטח של המתנדבים. עד כה נרשמו כ-5,200 מהם, רובם המוחלט עם רכב ומקצתם עם רכב מונגש לכיסא גלגלים.
משבר הקלפיות בבתי האבות נפתר בינתיים, לפחות באופן חלקי: על רקע עתירה שהוגשה לבג"ץ, הודיעה ועדת הבחירות המרכזית כי פעלה מול בתי האבות השונים ברחבי הארץ על מנת לאפשר להם להציב קלפיות בתחומם. 186 בתי אבות נענו לקריאה. אמנם, לא מדובר בפתרון גורף, שכן בעת שהנוהל היה בתוקף הוצבו קלפיות במספר גבוה יותר של בתי אבות, אך נראה שהוא נותן מענה לחלק ניכר מהקשישים הללו.
(shutterstock)
עקב כך, מתמקדות היזמיות מאחורי "מלווי הבחירות" בקשישים ובאנשים עם מוגבלות בתנועה שאינם נמצאים בבתי אבות ובמוסדות ייעודיים. לעומת אלפי המתנדבים שכבר נרשמו, בשלב הזה נרשמו רק מעט מאוד אנשים הזקוקים לליווי. בן-נר משוכנעת שהצורך בשטח קיים, ושהסיבה למיעוט הנרשמים היא מודעות נמוכה למיזם. היא מזמינה כל מי שמעוניין בכך להירשם ליוזמה דרך האתר "מלווי הבחירות".
המלחמה - והזכויות למצביעים עם מוגבלויות
סוגיית הנגישות לקלפי נוגעת לא רק לעשרות אלפי הקשישים המתגוררים בדיור מוגן ובבתי האבות, אלא לעוד מאות אלפי ישראלים שמתמודדים עם מוגבלות בניידות. כיום, רק כמחצית מהקלפיות מוצבות במבנים נגישים. מי שמתמודד עם מוגבלות פיזית ואיתרע מזלו להתגורר בסמוך לקלפי בלתי נגישה, ייאלץ לחפש את ה"קלפי הנגישה המיוחדת" הסמוכה לביתו.
"אנחנו מתבססים על מבנים קיימים", מסביר יוסי חדד, ממונה הנגישות בוועדת הבחירות המרכזית. לדבריו, היכן שקיימים מבני ציבור חדשים שנבנו על פי דרישות הנגישות של העשורים האחרונים, הקלפיות מונגשות. היכן שאין כאלה - נאלצים אלו הזקוקים לכך לחפש אחר הקלפי הנגישה הקרובה ביותר לביתם.
בוועדת הבחירות המרכזית מתגאים בכך שמאז מערכת הבחירות הקודמת עלה מספר ושיעור הקלפיות המוצבות במבנים מונגשים, וכיום הוא עומד על כמחצית מכלל הקלפיות. "צוות קבוע שעובד בשגרה מאתר מיקומים לקלפיות ובודק את הנגישות", אומר חדד, "פעמים רבות נעשית עבודה מול הרשויות המקומיות, כדי שיבחנו מה צריך לעשות על מנת להפוך את המבנה לנגיש".
עם זאת, אומר חדד, "היו אתגרים מהותיים בגלל המלחמה, כי מבני ציבור (שבהם תוכננו להציב קלפיות, ש"ק) נפגעו, וזה שינה את הנתונים. בכל זאת להנגיש עוד קלפיות, הרבה יותר ממה שהיה בבחירות לכנסת ה-25".
על אף העלייה במספרים, בעמותת "נגישות ישראל" סבורים שצריך לעשות הרבה יותר. "החובה להנגיש מבנה ציבור קיימת בחוק כבר 20 שנה", אומר יו"ר העמותה יובל וגנר, "הנגשה של 50% מהקלפיות זה פשוט לא מספיק". וגנר מצביע על כך שגם מידע הנוגע להנגשת הקלפיות ולקלפי הנגישה המיוחדת הקרובה ביותר לביתו של האדם, אינו מספיק נגיש.
בחירות
(צילום: RONALDO SCHEMIDT / AFP)
"הבוחר צריך להבין שהקלפי שלו לא נגישה, ואז להתחיל לברר דרך האתר הלא נגיש היכן נמצאת הקלפי הכי קרובה. אתר האינטרנט הנוכחי (של ועדת הבחירות, ש"ק) דורש מהאדם התעסקות בלתי סבירה, שלא מספיק נגישה לכולם".
סוגיית כלבי השירות
בחודש שעבר שלח וגנר מכתב לוועדת הבחירות בשם העמותה, ובו פירוט של פערי ההנגשה שלא טופלו עדיין. "אנו קוראים לוועדת הבחירות לתקן, לשדרג ולהנגיש בדחיפות על מנת לאפשר בחירות נגישות", נכתב שם. בוועדת הבחירות המרכזית מסכימים שהמידע יכול להיות נגיש יותר. "אנחנו עובדים על פתרונות טכנולוגיים כדי להנגיש את המידע בצורה יותר טובה, מעבר למה שהתקנות הרשמיות דורשות", אומר חדד.
לצד מי שהמוגבלות שלהם ניכרת לעין, המלחמה העלתה למודעות גם את מי שמתמודדים עם פגיעה נפשית. "סוגיית הפוסט-טראומה קיבלה לצערנו יותר הדהוד בשנים האחרונות, וחשוב לנו להתייחס גם אליה", אומר חדד. ביטוי לכך ניתן בתדריך שהועבר למזכירי הקלפי ולסדרנים בנוגע לכלבי השירות, שמלווים כיום גם אנשים המתמודדים עם פוסט-טראומה, כמו גם בתדריך בנוגע לכרטיסי ה״פטור מתור״ השונים, שבהם נכללים גם מתמודדים עם פוסט-טראומה כתוצאה משירותם הקרבי. ״נקווה שלא תיפול תקלה תחת ידינו״, מסכם חדד.
