במרוקו נפתחו הבוקר (יום רביעי) הקלפיות בבחירות לפרלמנט, שנערכות בצל תסכול רב של מיליוני צעירים במדינה שכלכלתה אמנם צומחת, אבל סובלת מאי-שוויון שהולך ומתרחב. התסכול הזה התבטא במחאות "דור ה-Z" החריגות אשתקד, שהובילו למבצע דיכוי נרחב של השלטונות, ולפני חודשיים גם בהתפרצות ההמונית של רבבות צעירים אל המובלעת הספרדית סאוטה, בתקווה למצוא חיים טובים יותר באירופה.
מרוקו, נזכיר, היא מונרכיה חוקתית שבראשה עומד המלך מוחמד השישי – המחזיק בסמכויות נרחבות בכל הנוגע להתוויית מדיניות הממשלה, במיוחד בסוגיות ביטחון וחוץ. לתוצאות הבחירות היום לא תהיה לפיכך השפעה דרמטית על מאזן הכוחות ברבאט, אבל כן תיקבע בהן הממשלה שתנהל את ענייני היום-יום של המדינה בת 39 מיליון התושבים בחמש השנים הקרובות. היא תהיה זו שתוביל מבצע פיתוח נרחב של תשתיות, בהיקף מוערך של 20 מיליארד דולר, לקראת גביע העולם בכדורגל בשנת 2030, שאותו תארח מרוקו יחד עם ספרד ופורטוגל – ולפיכך יש שמכנים את הממשלה הבאה כ"ממשלת המונדיאל".
המלך מוחמד השישי. מחזיק בכוח האמיתי
(צילום: AP)
על פי החוקה שמרוקו אימצה ב-2011, אחרי גל מחאות "האביב הערבי", המלך נדרש למנות את ראש הממשלה מהמפלגה שזוכה במירב הקולות בבחירות לפרלמנט, שבו 395 מושבים. ראש הממשלה נדרש לאחר מכן להקים קואליציה, ולמרות שהוא זה שבוחר את השרים – גם הם נדרשים לקבל את אישור המלך, שעומד במקביל בראש גוף נפרד המכונה "מועצת השרים", ואחראי על ההחלטות האסטרטגיות של מרוקו, כך שלראש הממשלה סמכויות מוגבלות מאוד בכל הנוגע לסוגיות חוץ וביטחון.
הקלפיות נפתחו הבוקר בשעה 8 בבוקר (שעון מקומי) וייסגרו ב-7 בערב, אבל התוצאות יוכרזו רק למחרת. שיעור ההצבעה, בפרט בקרב הצעירים, נחשב על ידי הפרשנים הפוליטיים למדד חשוב ביותר בכל הנוגע לרמת האמון במוסדות הציבוריים של מרוקו, ועוד לפני תחילת ההצבעה הנתונים היו מדאיגים מהבחינה הזו: אף של-27 מיליון יש זכות הצבעה, רק 15.8 מיליון מהם נרשמו לפני כן כדי שיוכלו לממש אותה, צניחה של 12% ביחס לבחירות הקודמות ב-2021.
תומכי מפלגת השלטון RNI במרוקו, שמבטיחה: "ניצור עוד מיליון מקומות עבודה"
(צילום: Abdel Majid BZIOUAT / AFP)
(צילום: Abdel Majid BZIOUAT / AFP)
ברקע כאמור עומדת המצוקה הכלכלית של צעירי מרוקו, שכלכלתה אמנם נהנית מצמיחה והיא היעד התיירותי הפופולרי ביותר באפריקה, אבל הפיתוח עצמו לא נעשה בצורה שוויונית, וצעירים סובלים מהיעדר הזדמנויות כלכליות: שיעור האבטלה הכללי שם עומד על 12.7%, אבל בקרב הצעירים בני 15 עד 24 הוא עומד על 37%. התסכול מכך התפרץ בגל מחאות דור ה-Z החריג בספטמבר אשתקד, שבו בין היתר דרשו המפגינים הצעירים את הדחתו של ראש הממשלה המכהן עזיז אחנוש, איש עסקים מיליארדר, וקראו סיסמאות כמו "חירות, כבוד וצדק חברתי". יותר מ-3,000 נעצרו בגל המחאות הזה, ורבים הועמדו לאחר מכן לדין.
אבל הדיכוי לא העלים את התסכול הרב – והוא הגיע לידי ביטוי בפריצה ההמונית בסוף יולי, של לפחות 70,000 מסתננים, אל המובלעת הספרדית סאוטה – כשלפחות 100 טבעו למוות בחצייה המסוכנת. איוב לאסלי, מציל במקצועו מקזבלנקה, היה בין הצעירים ששחו לחופי סאוטה, ושרובם גורשו מאז בחזרה למרוקו. בשיחה עם סוכנות הידיעות AP הוא אמר שאין בכוונתו להצביע: "לא אכפת לי מפוליטיקה ומבחירות, ואני לא רוצה שיהיה לי אכפת". גם סיהאם אזרוואל, פעילה סביבתית בת 32 מאזור הרי האטלס, אמרה לרשת BBC כי היא לא רואה טעם בהצבעה: "אין לי שום תקווה מהבחירות האלה. אני מתביישת מהמערכת הפוליטית שלנו. זה קרקס מוחלט". מנגד, איוב בלאידי, בן 23 שניסה גם הוא להסתנן לסאוטה, אמר כי לבחירות עשויה להיות השפעה לטובה על חייהם של צעירי מרוקו: "בעקבות תנועת דור ה-Z, אם הקול של הצעירים אכן יישמע – השינוי יגיע".
אחד המועמדים לראשות הממשלה: נשיא התאחדות הכדורגל פוזי לקג'ע, שזכה להערצה אחרי ההישג ההיסטורי במונדיאל 2022
(צילום: Abdel Majid BZIOUAT / AFP)
תומכי מפלגת PAM שאליה חבר לקג'ע
(צילום: AP Photo/Mosa'ab Elshamy)
במוקד הבחירות אכן עומדות ההבטחות לשיפור המצב הכלכלי, ושתי המפלגות הגדולות בקואליציה היוצאת – מפלגת השלטון "האספה הלאומית של העצמאים" (RNI) ו"מפלגת האותנטיות והמודרניות" (PAM) הבטיחו שתיהן ליצור מיליון מקומות עבודה חדשים לאורך חמש השנים הבאות, כמו גם לשפר את שוק הדיור ולהוביל העלאות שכר. במהלך הקמפיין שתי המפלגות הטיחו זו בזו האשמות שונות, בין היתר סביב עליית מחירי המזון, וכעת מצהירים מנהיגי PAM כי לא יסכימו להצטרף לקואליציה בהובלת RNI אם זו תגיע למקום הראשון.
ראש הממשלה אחנוש פרש מוקדם יותר השנה מהנהגת ה-RNI, ולפי שעה לא ברור מי יחליף אותו כראש הממשלה הבא. אחד המועמדים האפשריים לתפקיד הוא פוזי לקג'ע, נשיא ההתאחדות המרוקנית לכדורגל ושר בממשלה האחראי על התקציב, שזכה להערצה גדולה אחרי ההישג ההיסטורי של מרוקו במונדיאל 2022, שבו הפכה הנבחרת שלה לראשונה מהעולם הערבי ומאפריקה שהעפילה לחצי הגמר. לקג'ע הצטרף לאחרונה למפלגת PAM, ואף שהוא לא עומד בראשה – אם זו תגיע למקום הראשון בבחירות, המלך אינו נדרש לבחור דווקא את מנהיג המפלגה כראש הממשלה, ויכול למנות מועמד אחר מטעמה לתפקיד.
"הנורמליזציה הייתה טעות". מנהיג מפלגת PJD האיסלאמיסטית וראש הממשלה לשעבר עבד אל-אלה בן כיראן
(צילום: AP Photo/Mosa'ab Elshamy)
(צילום: AP Photo/Mosa'ab Elshamy)
אבל בעצרת בחירות בשבוע שעבר תומכי PAM קראו להעמיד דווקא אדם אחר לתפקיד. "אנחנו רוצים אישה כראש ממשלה", קראו שם רבים, בהתייחסות לפאטימה א-זהרא אל-מנסורי, בת 50 שמכהנת כראש עיריית מרקש וכשרת התכנון העירוני. אם PAM תנצח בבחירות והיא אכן תתמנה לתפקיד, היא תהיה ראש הממשלה הראשונה בתולדות מרוקו. מועמד אפשרי נוסף הוא ניזאר בראכה, יו"ר מפלגת איסתיקלאל השמרנית, המכהן כשר המים בממשלה. בראכה, נכדו של אחד ממנהיגי תנועת העצמאות המרוקנית בתקופת השלטון הקולוניאלי, זוכה לתמיכת אלו שרואים במפלגתו ככזו המגינה על הערכים המרוקניים.
גם ראש הממשלה לשעבר עבד אל-אלה בן כיראן, המנהיג הפופוליסטי של מפלגת הצדק והפיתוח (PJD) האיסלאמיסטית, מקווה לקאמבק אחרי התבוסה הקשה שספגה מפלגתו בבחירות 2021, אז צנחה מ-125 מושבים ל-13 בלבד. הקמפיין של המפלגה התבסס במידה רבה על טינה לישראל, שעמה מרוקו נרמלה את היחסים ב-2020 – כשה-PJD הובילה את הממשלה. כשברקע שלל הפגנות שנערכו בבירה רבאט נגד ישראל בעיצומה של המלחמה בעזה – הפגנות שלא מנעו בסופו של דבר את ההחלטה מוקדם יותר החודש לשדרג את היחסים בין המדינות עם פתיחת שגרירויות הדדית – בן כיראן טען במהלך הקמפיין כי הנורמליזציה הייתה "טעות" מצד מפלגתו.
פעילי מפלגות במרוקו מחלקים עלונים. רבים מחרימים: "זה קרקס, אין תקווה"
(צילום: Abdel Majid BZIOUAT / AFP)
(צילום: Abdel Majid BZIOUAT / AFP)
בעצרת שנערכה במרקש הוא הזהיר מפני "הסכנות של ישראל ושל הציונות במרוקו", והוסיף: "אנחנו חייבים להשמיע את קולנו". הוא הוסיף כי "אם נעבוד קשה, המלך יסגור את השגרירות הישראלית. המלך לא אוהב לפעול בניגוד לעמו". בכך הודה בפועל שההחלטה לא תהיה בידיו גם אם ינצח – ניצחון שלפי ההערכות במדינה לא צפוי למפלגה, אם כי במרוקו אסור לערוך סקרי בחירות.
בסך הכול מתמודדות בבחירות 26 מפלגות, אבל בשל הסמכויות המוגבלות של הפרלמנט – היו גם כאלו שקראו להחרים את ההצבעה. מפלגת "הדרך הדמוקרטית" מהשמאל הרדיקלי האשימה למשל כי הבחירות לא עומדות ב"תנאים המינימליים של דמוקרטיה והוגנות". מנהיגה ג'מאל ברראג'ה אמר כי יותר מ-30 מחברי המפלגה נעצרו אחרי שקראו לחרם: "הבחירות לא יעניקו לנו פרלמנט שמבטא את רצון העם, ולממשלה לא תהיה כל יכולת לקבל החלטות", הוא אמר. גם "אל-עדל וואל-איחסאן", ארגון איסלאמיסטי שהוצא מחוץ לחוק אך ממשיך לפעול בידיעת השלטונות, קרא לחרם. "הבחירות במרוקו משמשות ליצירת מוסדות למראית עין, שאינם מסוגלים למלא את תפקידיהם", אמר עבדלוואחד מוטוואכיל, ראש המחלקה המדינית של הארגון.
