נשיא סוריה אחמד א-שרע מתח הלילה (בין שלישי לרביעי) ביקורת חריפה על מדיניות ישראל כלפי ארצו, וטען כי ירושלים מנסה להשיג ביטחון באמצעות יצירת בעיות ואיומים במדינות שסביבה. "אני מאמין שהבעיה היא בישראל, לא בסוריה", אמר א-שרע בשיחה שקיים במועצה האטלנטית (Atlantic Council) בניו יורק, בשולי כינוס העצרת הכללית של האו"ם. האירוע עסק בעתידה של סוריה, בשיקומה ובמעמדה באזור.
נשיא סוריה אחמד א-שרע בכינוס העצרת הכללית של האו"ם
נשיא סוריה אחמד א-שרע בכינוס העצרת הכללית של האו"ם
א-שרע בכינוס העצרת הכללית
(AFP)
"לא ראוי שמה שקרה ב-7 באוקטובר יקבע את המדיניות הישראלית כלפי סוריה. זה לא הגיוני", אמר א-שרע. לדבריו, מדיניות זו "מביאה איתה איומים ביטחוניים נוספים". הוא פנה לישראל ואמר: "אם אתם רוצים להגן על הביטחון שלכם, עליכם לכבד את ביטחונם של אחרים". א-שרע הוסיף כי לדעתו ישראל צריכה לשנות את גישתה כלפי שכנותיה: "ישראל צריכה לשנות את המדיניות שלה, משום שהיא יוצרת בעיות סביבה כדי לשמור על הביטחון שלה. זה לא עובד עבורה".
בהמשך התייחס הנשיא הסורי ישירות לתקיפות הישראליות בשטח ארצו. "אפילו ארמון הנשיאות הופצץ פעמיים על ידי ישראל. שדות התעופה שלנו מופצצים על ידי ישראל", אמר, ותהה: "האם זה יביא ביטחון לאזרחי ישראל?". לדבריו, ההתנהלות מול מדינות אחרות מוכיחה כי דמשק מסוגלת לקיים יחסים תקינים עם שכנות ועם מדינות מערביות. "תסתכלו על היחסים שיש לנו עם ארצות הברית, בריטניה ולבנון. הם מוצלחים. אני מאמין שהבעיה היא בישראל, לא בסוריה", אמר.
התקיפה הישראלית המשמעותית האחרונה בסוריה, נזכיר, הייתה בחודש שעבר, אז תקף חיל האוויר את בסיס אבו א-דוהור בצפון-מערב המדינה. בישראל טענו כי דמשק עמדה לאפשר לכוחות טורקיים להתפרס בבסיס, בעוד סוריה וטורקיה הכחישו שתוכננה בו נוכחות צבאית טורקית קבועה. התקיפה החריפה את המתיחות בין ירושלים לאנקרה ואף זכתה לביקורת מצד השליח האמריקני לסוריה טום ברק, שכינה אותה "הסלמה מיותרת".
דונלד טראמפ אחמד א-שרע סוריה אמיר קטאר תמים בן חמד אל-ת'אני
דונלד טראמפ אחמד א-שרע סוריה אמיר קטאר תמים בן חמד אל-ת'אני
א-שרע לצד טראמפ ואמיר קטאר באו"ם. "למה שלא תתן להם את ניו ג'רזי?"
(AFP)
כמו כן, א-שרע חשף בשיחה שקיים הלילה כי ארצו וישראל היו קרובות מאוד להסכם ביטחוני, וטען כי הצדדים הגיעו בשלב מסוים לכמעט 90% מהסכמות - לפני שישראל נסוגה לדבריו מהמתווה. לדבריו, ישראל וסוריה "כמעט הגיעו ל-90% מהסכם", אך לאחר מכן, לטענתו, ישראל חזרה בה "מסיבות שונות" והעלתה דרישות נוספות. למרות זאת הוא הבהיר כי הערוץ בין הצדדים לא נסגר, וכי דמשק ממשיכה לחתור להסדר ביטחוני שיקדים כל דיון אפשרי על שלום מלא.
א-שרע הסביר כי מבחינתו השלב הראשון צריך להיות הסדרת המצב הביטחוני והשבת היציבות לגבול, ורק בהמשך ניתן יהיה לדון ביחסים רחבים יותר. הוא הדגיש כי סוריה אינה מדברת בשלב זה על שלום מיידי עם ישראל, וכי לפני כן עליה להבטיח את ביטחונה, את ריבונותה ואת זכויות הסורים.
דבריו של א-שרע מגיעים בתקופה של מתיחות לצד ערוצי הידברות בין ירושלים לדמשק. מאז נפילת משטרו של בשאר אסד בדצמבר 2024 הרחיבה ישראל את פעילותה בשטח סוריה, תקפה יעדים במדינה ונכנסה לאזורים מעבר לקו הגבול, בין היתר לשטח המפורז ולצד הסורי של החרמון. ישראל טוענת כי פעילותה נועדה להגן על ביטחונה ולמנוע התבססות של איומים סמוך לגבול. המגעים בין המדינות מתקיימים זה חודשים בתיווך אמריקני, כשבחודש שעבר נפגשו בירדן נציגים בכירים של ישראל וסוריה בשיחות שנועדו להפסיק את ההסלמה ולהחיות את המשא ומתן להסכם ביטחוני. דמשק דרשה בין היתר נסיגה ישראלית לעמדות שבהן החזיקה לפני נפילת משטר אסד בדצמבר 2024 וחזרה למסגרת הסכם הפרדת הכוחות מ-1974.
נתניהו בכתר החרמון בסוריה, לפני שבועיים
(צילום: עומר מירון/ לע״מ)

אחד הרגעים החריגים בשיחה הלילה הגיע כשא-שרע התייחס להכרה האמריקנית בריבונות ישראל ברמת הגולן, שעליה הכריז דונלד טראמפ בכהונתו הראשונה. א-שרע סיפר כי בשיחה שקיים בעבר עם טראמפ התבדח ושאל אותו מדוע שלא ייתן לישראל דווקא את ניו ג'רזי, שטח שנמצא בארה"ב, במקום להכיר בהעברת שטח שלדבריו אינו שייך לאמריקנים. מאחורי הבדיחה חזר א-שרע על העמדה הסורית שלפיה דמשק אינה מוכנה לוותר על רמת הגולן. כבר באפריל אמר כי השלב הראשון במגעים עם ישראל צריך להיות חזרה להסכם הפרדת הכוחות מ-1974, וכי רק לאחר מכן ניתן יהיה לנהל משא ומתן ארוך טווח על סוגיית הגולן.
א-שרע עצמו אמר ביולי כי ארצו מעוניינת להגיע להסכם ביטחוני עם ישראל, שלדבריו עשוי בעתיד לסלול את הדרך לשלום רחב יותר - אך מבלי שסוריה תוותר על תביעתה לרמת הגולן. באותה הזדמנות אמר כי דמשק מבקשת להימנע מעימות ישיר ופועלת באמצעות מדינות אחרות כדי להביא את ישראל, כלשונו, למדיניות "מאוזנת יותר" כלפי סוריה.
ביקורו של א-שרע בניו יורק הוא השני ברציפות שלו בעצרת הכללית. בשנה שעברה הוא הפך לנשיא הסורי הראשון שהשתתף בכינוס מאז 1967. עוד לפני נאומו המתוכנן בעצרת הוא נפגש השבוע עם חברי קונגרס אמריקנים ועם נציגי הקהילה הסורית בארה"ב, כחלק מהמאמץ של דמשק להעמיק את יחסיה עם וושינגטון ולהשיג תמיכה בשיקום המדינה.