"אינני מכירה תשתית שיש בה, ולו בקירוב, כדי להשפיע על תוצאת הבחירות או לבסס טענה להשפעה שיכולה להביא לשינוי בתוצאות הבחירות. אם יוצג בפנינו מידע נוסף ומחדש שטרם הוצג הוא ייבחן ויטופל כדין". כך אמרה אחר הצהריים (ראשון) היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה.
היא נאמה בהשתלמות השנתית של משרד המשפטים באילת, ימים ספורים לאחר העימות החריף והפומבי בינה לבין ראש השב"כ דוד זיני, סביב חקירת החשד להשפעה זרה בבחירות.
"כאשר יש תשתית ראייתית - מי שצריך להיחקר ייחקר. זה לא עניין של ימין או שמאל. זה לא עניין של יהודי או ערבי. ההחלטה אם לחקור אדם היא החלטה מקצועית, עניינית ושוויונית. כך היה וכך יהיה", הוסיפה. "יו"ר ועדת הבחירות מלווה את הנושא במקצועיות, בממלכתיות ובאחריות, מתוך הבנה עמוקה של חשיבות טוהר הבחירות ואמון הציבור בהן. אנו נעדכן אותו בהתפתחויות".
בהרב-מיארה למעשה רמזה כי נכון להיום אין התפתחות משמעותית בחקירה המשותפת לשב"כ ולמשטרה בעניין החשד להשפעה זרה על הבחירות.
היא אמרה שבחודשים האחרונים עסקה מערכת אכיפת החוק בנושא החשוב של טוהר הבחירות. "צוות גדול של הפרקליטות וייעוץ וחקיקה התמקד בכך, בשיתוף פעולה מלא עם ועדת הבחירות המרכזית, אגף החקירות והמודיעין במשטרה ושב"כ. העמדנו את כל יכולתנו לשירות ועדת הבחירות והציבור. זו הייתה מערכת בחירות ה-AI הראשונה. הדבר דרש מחשבה רבה והתאמות".
היא הדגישה שעבירות פליליות הנוגעות לטוהר הבחירות הן עבירות חמורות. "הן אנטי-דמוקרטיות. התפיסה של פרקליט המדינה ושלי בעניין זה היא שבכל מקום שבו יתגבש חשד סביר לביצוע עבירה פלילית - חקירה תיפתח. כבר אישרנו פעולות חקירה משמעותיות".
היא אמרה כי היא סומכת על הצוות המשותף. "גם הטיפול באירועים העכשוויים יתקדם כמקובל, בהתאם להמלצות המקצועיות של הצוות. עד כה הוצגה בפניי תשתית ראייתית ראשונית הנוגעת לאירועים בודדים ומתוחמים בלבד". היא סיימה את דבריה בעקיצה לשר המשפטים יריב לוין, שנעל בעבר את הלשכה המשותפת של השניים בתל אביב: "בינתיים הכול התחיל ברגל ימין, אפילו החדר שלי לא נעול. זה מרענן".
"איום מיידי וחמור"
בהמשך, התייחסה גם למהלכים שקידמה הממשלה היוצאת בארבע השנים האחרונות. לדבריה, מנגנוני ההגנה על זכויות האדם בישראל והמגבלות על שימוש פסול בכוח של הרשות המבצעת חלשים. "דווקא במצב הזה ישנה חשיבות מיוחדת לעצמאותה המקצועית של מערכת אכיפת החוק".
היא מתחה ביקורת חריפה על חוקי המהפכה המשפטית, ואמרה: "התחדדו אצלי ואצל פרקליט המדינה והמשנים שתי תובנות יסודיות: המהלך לא נועד לטייב. הוא נועד לשנות את עקרונות ההפעלה של אכיפת החוק בישראל - מנאמנות לציבור לנאמנות לשלטון. תובנה שנייה, זוהי מכה קטלנית לשלטון החוק ולזכויות האדם. השמירה על הייעוץ המשפטי הציבורי והתביעה הכללית כמוסדות מקצועיים, ממלכתיים וא-פוליטיים אינה מובנת מאליה".
משרדי מח"ש
(צילום: עמית שאבי)
היא מנתה שני חוקים המהווים לשיטתה "איום חמור, ברור ומיידי על יכולתה של מערכת אכיפת החוק לפעול מתוך נאמנות לציבור", והתייחסה לחוק מח"ש שאושר בחודש יוני האחרון, ולחוק להחלשת מוסד היועץ המשפטי לממשלה, שאושר ביולי.
לדבריה, חוק מח"ש מוצג לעיתים "כמעין שינוי ארגוני, כמעט תמים. בפועל, הוא כמוסת רעל המוחדרת אל מערכת אכיפת החוק ומפרקת מבפנים את עקרון הא-פוליטיות והשוויון בפני החוק. חוק מח"ש יצא לדרך על בסיס הטענה שכדי שמח"ש תהיה עצמאית נדרש להפריד אותה מהפרקליטות. אבל החוק עושה משהו אחר לגמרי. הוא מכפיף את מח"ש לדרג הפוליטי, בניגוד להמלצת הוועדה המקצועית שבחנה את הנושא".
היא ציינה כי "החוק יוצר לדרג הפוליטי מנופי לחץ משמעותיים כדי לכפות פתיחה בחקירה פלילית נגד שוטרים, פרקליטים, יועצים משפטיים ועיתונאים. הדרג הפוליטי גם יוכל לעצור ולסכל חקירות שחיתות שלטונית או חקירות של מקורבים לשלטון. הדרג הפוליטי ימנה את בכירי מח"ש וגם יסיים את כהונתם בקלות. זו אינה עצמאות. זה אינו שיפור של המצב. זוהי פוליטיזציה של מערכת אכיפת חוק. כלפי חוץ מח"ש תוצג כיחידה מקצועית, אך מבפנים יפורקו מנגנוני פעולתה התקינים. אין לאפשר זאת".
היועמ"שית שיבחה את פרקליט המדינה עמית איסמן. לדבריה, "זו ללא ספק אחת התקופות המורכבות ביותר שידעה הפרקליטות, אם לא המורכבת שבהן. אני רואה ומעריכה מאוד את דרכו הישרה של פרקליט המדינה עמית איסמן. את המקצועיות שבה הוא מנתח כל סוגיה משפטית. אני מעריכה מאוד את האופן השקט, הענייני והבוטח שבו הוא מנווט את הפרקליטות בתקופה הסוערת. כשאדם נכנס לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה הוא רואה לנגד עיניו קדנציה ברוח הסדרה 'חוק וסדר', אני ופרקליט המדינה קיבלנו 'הישרדות'".
איסמן אמר באירוע כי "פרקליטות המדינה אינה משרד עורכי הדין הפרטי של הממשלה. חובתנו היא לייצג את המדינה ואת האינטרס הציבורי במסגרת הדין. אני מכבד את סמכותו של הדרג הנבחר לקבוע מדיניות ולקדם שינויים שבהם הוא מאמין. זו סמכותו. אבל האחריות המקצועית שלנו אינה מסתיימת במקום שבו מתחילה מחלוקת".
העימות עם זיני
במרכז המחלוקת בין היועמ"שית לבין ראש השב"כ עמדה דרישתו של זיני שנחשפה ב-ynet לסווג באופן גורף את הפרשה תחת חשד לעבירות ביטחוניות, באופן שיאפשר לשב"כ להפעיל כלי חקירה מורחבים, וכן הבקשה של זיני לחקור באזהרה בכירים במפלגות הערביות מבלי להציג ראיות. בהרב-מיארה התנגדה לדרישות והבהירה כי לא ניתן לחקור אזרחים ונבחרי ציבור ללא תשתית ראייתית מתאימה, והזהירה כי הדרישה אינה חוקית.
לצד זאת, הסבירה היועמ"שית, לא ניתן לסווג מראש את כל הפרשה תחת עבירות ביטחוניות, שכן חשדות על קבלת שוחד בחירות יכולים להישאר במישור הפלילי בלבד.
בהרב-מיארה וזיני, עם סולברג
המשבר הגיע לשיאו לאחר שבהרב-מיארה פרסמה הודעה חריגה שבה האשימה את שב"כ בעיכוב העברת חומרי החקירה לצוות המשותף עם המשטרה, והבהירה כי "כל מי שצריך להיחקר - ייחקר", אך לא ללא בסיס ראייתי. העימות גלש גם לחילופי דברים קשים בין השניים, שעל פי הדיווחים כללו הרמת קול והאשמות הדדיות.
בעקבות הדברים התערב נשיא המדינה יצחק הרצוג, ששוחח עם השניים, ובהמשך נפגשו בהרב-מיארה וזיני במטה שב"כ והסכימו להנמיך את גובה הלהבות ולעשות מאמץ לקיים יחסי עבודה תקינים. למחרת החל שב"כ להעביר למשטרה, בפעימות, חומרים הנוגעים לחשדות בפרשה. עם זאת, ההסכמה על רגיעה לא ביטלה את המחלוקת העקרונית בין השניים בנוגע לאופן ניהול החקירה ולגבולות הסמכות של שב"כ.
