שר האוצר האמריקני סקוט בסנט נאלץ לעזוב את ביתו ולעבור להתגורר בבסיס צבאי בתקופה האחרונה, בעקבות איומים מצד איראן על חייו. כך דיווח הלילה (בין שלישי לרביעי) ה"ניו יורק טיימס". בסנט הוא אחד ממובילי קמפיין הלחץ הכלכלי על איראן, ולפי העיתון האמריקני שציטט כמה גורמים שמעורים בנושא, זה הפך אותו לאחד מבכירי הממשל הכי מאוימים מצד איראן.
ב"ניו יורק טיימס" ציינו כי חומרת האיומים כלפיו אינה ברורה, וכי יכולתה של איראן להוציא לפועל פיגועים בקנה מידה רחב בארה"ב ובחו"ל מוגבלת. במשרד האוצר האמריקני אמרו כי בסנט "לא יירתע מאיומי המשטר", ולא הכחישו את הדיווח.
איראן כבר שמה לעצמה למטרה לפגוע בשורת בכירים אמריקניים מאז חידוש המלחמה, וגם לפני כן. בין השאר, מאז חיסולו של קאסם סולימאני, בטהרן סימנו את הנשיא דונלד טראמפ וניסו להוציא לפועל כמה מזימות התנקשות נגדו.
בסנט אינו הבכיר הראשון בממשל טראמפ שעוזב את ביתו הפרטי ועובר להתגורר בדיור צבאי או במגורים מאובטחים אחרים, על רקע חששות ביטחוניים. מזכיר המדינה מרקו רוביו ושר ההגנה פיט הגסת' מתגוררים בבסיס הצבאי פורט מקנייר בוושינגטון, מתחם המשמש באופן מסורתי למגורי קצינים בכירים בצבא. על מעברם למקום דווח בשנה שעברה, לאחר שכמה מבכירי הממשל ביקשו למצוא לעצמם מגורים מאובטחים יותר.
גם ראש הסגל של הבית הלבן סטיבן מילר עבר להתגורר בדיור צבאי עם משפחתו, לאחר שניצבו בפני הפגנות וחששות ביטחוניים מחוץ לביתם בארלינגטון, וירג'יניה. המעבר של מילר לא דווח ככזה שנבע מאיומים איראניים. ה
בינתיים, ברשת בלומברג פורסם אמש דיווח לפיו במערב מעריכים שאיראן יכולה לייצר כ-50 טילים בליסטיים מדי חודש. לפי ההערכות, בידי האיראנים נותרו לפחות 1,700 טילים בליסטיים - והם פועלים לייצר עוד, בקצב נמוך יותר מזה שהיה להם לפני המלחמה - כזה שמוערך בחצי. לפי גורמי מודיעין מערביים, רוסיה מסייעת לאיראן בנשק התקפי - אבל לא ברור באיזו כמות, ובאילו מספרים.
ואנס מתנגד לחידוש המלחמה, טראמפ משנה את דעתו ובסנט קורא "לחנוק אותה" כלכלית
(צילום: Alex WROBLEWSKI / AFP)
אחת השאלות שנותרו פתוחות אחרי מבצע "שאגת הארי" נוגעת לתוצאותיו בתחום הגרעין האיראני. המבצע נמשך זמן רב מעבר להערכות המוקדמות, ובמהלכו נשמעה ביקורת על כך שהעיסוק במטרות הגרעין לא עמד במרכז הפעילות כפי שציפו חלק מהגורמים. בפועל, מרבית התקיפות התמקדו בתשתיות צבאיות, בתשתיות אנרגיה ובמטרות הקשורות למשטר ולסמלי השלטון.
לפי ההערכות בישראל, לצד גופי מודיעין נוספים במערב, מיקומו של החומר המועשר לרמה גבוהה ידוע - והיקפו מוערך בכ-450 קילוגרם אורניום. המעקב אחריו נמשך ובישראל מעריכים כי בסופו של דבר יהיה צורך לטפל בכך, בין אם במסגרת הסכם ובין אם באמצעות מהלך אחר. מבחינת ישראל, שאלת החומר המועשר נותרה אחת הסוגיות המרכזיות שיידרשו לפתרון, גם לאחר סיום המערכה הצבאית. כל עוד החומר נמצא בידי איראן, פרויקט הגרעין אינו יכול להיחשב ככזה שהוסר מסדר היום הביטחוני.
המאבק בבית הלבן
בכיר ישראלי שנחשף לדילמה האמריקנית על חידוש הלחימה באיראן סיפר על ויכוחים סוערים בין יועציו השונים של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, ואמר כי "אי אפשר לדעת מה בסוף יחליט הנשיא". מצד אחד, מפקד פיקוד המרכז של ארה"ב (סנטקום) בראדלי קופר ושר ההגנה פיט הגסת' לוחצים לחדש את המלחמה בניסיון לחסל באופן סופי את האיום האיראני, אך מאידך ראש המטות המשולבים דן קיין מציג עמדה הססנית הרבה יותר. הסגן ג'יי די ואנס והיועצים סטיב וויטקוף וג'ארד קושנר מתנגדים בתוקף לחידוש הלחימה ומעדיפים להמשיך את המגעים בערוץ הדיפלומטי.
מזכיר המדינה מרקו רוביו מציג לנשיא את האפשרויות השונות העומדות בפניו, אך לפי הבכיר הישראלי הוא נמנע מבחירת האפשרות המועדפת עליו, ככל הנראה כדי לא להתנגח עם ואנס שלוחץ כאמור להימנע מחידוש הלחימה - והאשים את המלחמה בהפסד הרפובליקני בבחירות האמצע. בינתיים, שר האוצר בסנט דווקא טוען כי אפשר להחריף את המצור הכלכלי על איראן ו"לחנוק אותה", והנשיא טראמפ משנה את דעתו שוב ושוב.
