שלוש שנים אחרי מתקפת 7 באוקטובר, ולאחר תקופה ארוכה שבה פרטי הכישלון המודיעיני נחשפו בהדרגה, מתירה כעת הצנזורה הצבאית לפרסם פרטים נוספים על הסימנים המקדימים שהיו בידי מערכת הביטחון בלילה שקדם לפלישת חמאס. התמונה שעולה מהפרטים הללו ממחישה כיצד הצטברו במהלך שעות הלילה אינדיקציות חריגות מכמה זירות ומערכים ברצועת עזה, אך במקום לחבר אותן לכדי תמונה אחת ולהבין שמדובר באירוע בעל משמעות מיידית - נמצאו להן הסברים מרגיעים.
לפי התחקיר, הלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר הפך למעין מיקרוקוסמוס של הקונספציה שקדמה למתקפה כולה. לא פחות מחמישה סימנים מעידים הגיעו לידיעת אמ"ן ופיקוד הדרום: עשרות כרטיסי סים שנדלקו בשטח הרצועה, תנועות חריגות במערך הרקטי, אינדיקציות לפעילות במערך הנ"ט, תזוזות סביב בכירים בחמאס - ופעילות חריגה באזור אחד הבונקרים של מוחמד דף.
אותה פעילות, ניתן לכתוב היום, היא אינדיקציה להשמשת "נכס החירום" של דף - מנהרה שהכין עבורו חמאס מראש והוגדרה כ"נכס חירום". עם זאת, לא היה זיהוי ודאי לכך שדף עצמו הוא שירד למנהרה. דבר נוסף שהותר לפרסם היום הוא שבאותו הלילה זוהו גם שינויים במערך הנ"ט של חמאס.
האינדקציות - וההסברים השגויים
אחד הפרטים הבולטים שנחשפים כעת הוא האופן שבו הועבר המידע הראשוני. בסביבות השעה 21:30 העביר שב"כ לאמ"ן הודעת וואטסאפ ובה עדכון על הפעלת עשרות כרטיסי סים ברצועת עזה, חלקם ישראליים. בשב"כ זיהו את הפעילות והעבירו את המידע לאמ"ן, ומשם הוא הגיע גם לפיקוד הדרום. אלא שגם הפעם, כמו במקרים קודמים, נמצאו הסברים שהפחיתו מחומרת האירוע. בין היתר הוזכרו הפעלות דומות שהתרחשו בשבועות ובחודשים שקדמו למתקפה.
בהמשך הלילה התקבלו אינדיקציות נוספות לתנועות חריגות סביב בכירי חמאס ובסביבת אחד הבונקרים של דף. ההסבר שניתן היה כי בכירי הארגון "חוששים מפעולה ישראלית נגדם", בין היתר בעקבות דיווחים והדלפות מדיון קבינט שהתקיים באותו שבוע, ולפיהם ישראל שוקלת לחסל בכירים בחמאס בתגובה לניסיונות לקדם פיגועים מהרצועה לעבר יהודה ושומרון, על רקע גל הפיגועים באזור באותה תקופה.
7 באוקטובר. כל אינדקציה קיבלה "הסבר"
גם הסימנים הנוספים לא שינו את תמונת ההערכה. אינדיקציות לתנועה במערך הנ"ט, ובהן פעולות שנראו בשטח כמו הרמת ברזנט מעל משגר, הוגדרו כבדיקות שגרתיות. בהמשך זוהתה חריגה מקומית במערך הרקטי, אך גם היא לא הובילה להכרה בכך שהמערכת ניצבת בפני מתקפה מיידית.
בפיקוד הדרום העדיפו לנצל את המידע כדי להעמיק את המעקב האווירי אחר בכירי חמאס, ובראשם מוחמד דף. בהתאם, ביקשו להיערך להטסת כלי טיס בלתי מאוישים לצורכי איסוף בבוקר שלמחרת. אלא שההחלטות שהתקבלו באותו לילה לא כללו העלאת כוננות משמעותית בגזרת עזה. חלק מהמפקדים הקרביים הוחזרו לבסיסיהם, כוננות מערך ההגנה האווירית בדרום תוגברה, אך מפקדי הגדודים שיצאו לחופשת סוף השבוע לא הוחזרו לגזרה.
השקט שלפני הסערה
ברקע לכך עמד גם השקט החריג בגבול. בשבועות שקדמו למתקפה התקיימו הפרות סדר אלימות לאורך הגדר בימי שישי, אולם באותו יום שישי שרר שקט כמעט מוחלט. השקט הזה תרם לתחושת הביטחון בקרב הכוחות. קצינת מודיעין תורנית סיפרה למתחקרים כי אותו יום היה כה שקט, עד שלא היה לה כמעט מה לכתוב בדוח היומי. גם מפקדים ניצלו את הרגיעה כדי לצאת לחופשת סוף שבוע, לאחר תקופה ממושכת של מתיחות בגזרה.
אחד הכשלים המרכזיים שנחשפו בתחקיר נוגע לפער בין המידע שהיה בידי גורמי המודיעין לבין המידע שהועבר לכוחות בשטח. החשש מחשיפת מקורות ושיטות איסוף, הוביל לכך שלא כל הסימנים המקדימים הובאו לידיעת מפקדי הכוחות. החשש היה שחמאס, שמפעיל מערך תצפית ומעקב אחר הפעילות הישראלית, יזהה שינוי בהתנהלות צה"ל ויבין כי פעילותו החשאית נחשפה.
אלא שבפועל, שיקולי שמירת המקורות קיבלו משקל רב מדי ביחס לצורך להעלות את דריכות הכוחות. לפי התחקיר, ניתן היה לבצע פעולות היערכות מוגברת מבלי לסכן את המקורות המודיעיניים.
הרצי הלוי. לא כל הבכירים עודכנו
(צילום: דובר צה"ל)
כשל נוסף נגע לתמונת המידע החלקית שהייתה בידי הגורמים השונים. לא כל הבכירים באמ"ן, בפיקוד הדרום ובחיל האוויר נחשפו לכלל האינדיקציות. הרמטכ"ל דאז, רב-אלוף הרצי הלוי, מפקד פיקוד הדרום אלוף ירון פינקלמן וראש אגף המבצעים אלוף עודד בסיוק, היו שותפים להתייעצויות המרכזיות. מפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר, לא עודכן, ואילו ראש אמ"ן, אלוף אהרון חליוה, עודכן אך לא היה שותף להערכת המצב הלילית.
העיוורון של 8200
התחקיר הצביע גם על כשל איסופי משמעותי ביחידה 8200. האזנה ומעקב אחר פעילים זוטרים ומפקדים בשטח לא התקיימו בהיקף הנדרש. כתוצאה מכך, גם כאשר אלפי מחבלים ומכשירי קשר החלו לפעול ולהתארגן לקראת המתקפה, לא הייתה בידי צה"ל תמונת איכונים שתאפשר להבין את היקף ההיערכות.
העיוורון לא הסתכם בהאזנות. גם מערך האיסוף החזותי היה מוגבל: כטב"ם אחד בלבד פעל מעל הרצועה באופן קבוע, וגם המצלמה שלו לא הייתה פעילה במשך חלקים משמעותיים מהלילה. היא הופעלה בסביבות השעה 4:00, בעקבות הבקשה לעקוב אחר התנועה באזור הבונקר של דף. מערך התצפיות הקרקעי התמקד בעיקר באזור הגבול ולא בעומק הרצועה, ואמצעי תצפית נוספים, ובהם בלוני התצפית, לא סיפקו מענה מבצעי.
גם היעדרו של מקור אנושי שיכול היה לדווח על ההתרחשות בשטח היה חלק מהתמונה. למעשה, צה"ל התקשה לחבר בין האינדיקציות השונות ולזהות את ההיערכות הרחבה שהחלה כבר בשעות הערב והלילה.
במהלך הערכת המצב שהתקיימה בסביבות השעה 3:00, שוחח מפקד פיקוד הדרום עם ארבעה גורמי מודיעין קמ"ן האוגדה, קמ"ן הפיקוד ושני בכירים מקבילים בשב"כ. עמדת הגורמים הייתה דומה: מדובר לכל היותר בתרגיל שגרתי או בחשש של בכירי חמאס מפעולה ישראלית נגדם בימים הקרובים. בהתאם לכך הוחלט בשב"כ להוריד לעוטף שני צוותי טקילה, בעיקר בשל יכולות האיסוף והמעקב המתקדמות שברשותם.
בשעה 4:30 התקיימה שיחה נוספת בין הרמטכ"ל למפקד פיקוד הדרום. לפי התחקיר, הלוי התייחס לכך שאין ודאות באשר למשמעות הסימנים והעלה תרחישים אפשריים, ובהם גם פשיטה מהים. הוא הנחה להכין מדרגות תגובה מהירה, לרבות אפשרות לפגיעה בבכירים. אולם גם בשלב הזה לא התקבלה החלטה להעלות התרעה שתדרוך את הכוחות בגזרה.
בצה"ל קבעו בתחקיר כי באותו לילה לא נערכה הערכת מודיעין סדורה, אלא שהגורמים השונים נשענו על הנחות מוצא קיימות כדי להסביר מדוע אין מדובר באירועים חריגים. עוד נקבע כי החשש מחשיפת מקורות מודיעיניים גבר על הצורך להעלות את דריכות הלוחמים.
"לא הייתה רשלנות באותו הלילה, אבל כן היה אותו קיבעון תפיסתי", נכתב במסקנות התחקיר. "אף אחד לא אמר או הבין שמדובר באירוע טווח זמן מיידי, והיחס היה בהתאם". עוד נקבע כי אילו תמונת המידע המלאה הייתה מוצגת בפני גורם אחד באותו הלילה, ייתכן שהיה בכך כדי לייצר התרעה ולהעלות את דריכות המערכת.
