היורופול הוביל השבוע יום בינלאומי למעצרים ותפיסת ראיות נגד רשת שהפעילה הונאות בהשקעות באינטרנט. במבצע נעצרו 7 חשודים, בהם 3 ישראלים, שצפויים להיות מוסגרים לגרמניה, שם מתנהלת החקירה המרכזית. בפרשה מעורבת גם יחידה להב 433, ועל פי החשד, הרשת מתבססת על חברה שממוקמת בקפריסין ובישראל. על פי ההערכות, הרשת הונתה לקוחות אירופים בלבד ביותר מ-4 מיליון אירו.
הפרשה נחקרה במדינות רבות. ביורופול אמרו כי נתפסו יותר מ-100 שרתים, לצד ראיות נוספות. המדינות המעורבות הן גרמניה, אלבניה, קוסובו, צפון מקדוניה, פינלנד - וכאמור גם ישראל וקפריסין. לפי החשד, החברה הציעה "פשיעה כשירות": היא סיפקה לקבוצות פשיעה שונות אתרים מזויפים ששימשו להונאות.
חקירת הפרשה החלה ב-2022, כשזוג גרמני התלונן שהשקיע את חסכונותיו בפלטפורמת מסחר מקוונת ולא הצליח למשוך את הרווחים. החקירה שנפתחה בעקבות התלונה חשפה מערך שפגע לכאורה בקורבנות ברחבי העולם.
הקורבנות פותו להשקיע בפלטפורמות של הרשת שהבטיחה רווחי ענק בטווח זמן קצר באמצעות מסחר במטבעות קריפטוגרפיים, במט"ח ובמניות. לאחר שהקורבנות העבירו סכום קטן, הוצגו להם רווחים מנופחים, כך שהפלטפורמה נראתה לגיטימית. ברשת הפעילו לכאורה לחץ על הקורבנות להשקיע סכומי כסף גדולים נוספים, אבל כשהקורבנות ביקשו למשוך את הרווחים, הם נתקלו בתחבולות ובסחבת. העומדים מאחורי הרשת נעלמו - והקורבנות איבדו את הכסף.
אחרי יותר מארבע שנות חקירה נערך יום פעולה בינלאומי ראשון, שהוביל למעצרים ולתפיסת ראיות רבות. ניתוח החומר זיהה את החשודים הנוספים, ובהם מנהלי מוקדי השיחות ששימשו לשכנוע הקורבנות להשקיע כאמור עוד כסף. לפי היורופול, בעקבות זאת נערך יום פעולה שני, שבו נעצרו חשודים נוספים ונתפסו ראיות וכסף. הראיות שנאספו בו חשפו את החברה הקפריסאית-ישראלית ואת אנשיה באלבניה, בקוסובו ובצפון מקדוניה, שלפי החשד הפעילו מוקדי שיחות להונאה.
מכאן על פי החשד פעלו המוקדים
(צילום: יורופול)
ביום שלישי, בדיוק בשעה 13:00, יצא לדרכו מבצע המעצרים שהובילו רשויות החקירה בגרמניה בשיתוף הדוק עם יחידת הסייבר בלהב 433. לפי החשד, המעורבים ניהלו רשת הונאת משקיעי "פורקס" ופיתו אירופים להשקיע כספים. לפי מפקד יחידת הסייבר בלהב 433 רב-פקד אריאל רוה והחוקר רב-סמל בכיר רביב נוימן, שלושה ישראלים נעצרו במהלך מתואם. גבר ואישה שיצאו יום קודם לכן לכנס השקעות "פורקס" נעצרו באיטליה, ובמקביל נעצר אדם נוסף בקפריסין. שניים מהעצורים נלקחו לחקירה ביחידת הסייבר בלהב 433 ושוחררו בסיומה. החקירה בחשד להונאה דומה החלה לפני כמה שנים, והיו לה כמה גלים של מעצרים שחלקם אף הובילו למאסרים. למרות זאת, רשת ההונאות המשיכה לעבוד.
עוד התברר כי הישראלים שנעצרו פעלו מהארץ באמצעות חברות שונות שהקימו. במשטרה חושדים כי הישראלים היוו את "המוח" בהונאה, ייצרו את התשתית ואת תוכנת המרמה ובניית אתרי ההשקעות המקוונים, וביצעו מניפולציה לביצוע השקעות ואף קידמו מכירות של האתרים ברשת, וכך אספו פרטים של משקיעים פוטנציאליים שגילו עניין והשאירו פרטים. אותם פרטים הועברו למוקדנים שיצרו קשר עם משקיעים תמימים, ושכנעו אותם להשקיע כספים שינפיקו להם רווחים כספיים.
רפ"ק אריאל רוה ורס"ב רביב נוימן
(צילום: מיקי שמידט)
בשלב הבא המוקדנים היו משכנעים כאמור את הקורבנות שהשקעותיהם השתלמו, ועשו הכול כדי לגרום להם להגדיל את הסכומים. המשקיעים האמינו לנאמר להם, ובסופו של דבר אכן הגדילו את ההשקעה וזאת אף על פי שאת הרווחים הם ראו על הנייר בלבד. החשודים טוענים כי מדובר בחברות לגיטימיות שמספקות מאגרי לקוחות ועיצוב גרפי של אתרים, ולא היה להם כל קשר לפעולות ההונאה. לדברי רפ"ק רוה, "זאת דרכם לנסות להרחיק את עצמם מרשת ההונאות".
מפקד יחידת הסייבר אמר עוד: "במונח המקצועי הישראלים סיפקו 'לידים' לאנשי ה'קול סנטר', משקיעים ראו תשואות חיוביות על ההשקעה וכמובן שהיו רק על הנייר, עד שיום אחד פשוט האתר נעלם ואז המשקיע גילה שנפל קורבן לנוכלים". רפ"ק רוה ציין עוד כי הרשת הצליחה להגיע לכשלושה מיליון משתמשי קצה, כלומר משקיעים אזרחים ממדינות אירופה.
"חוקרי הסייבר של היחידה הצליחו לחדור לאמצעים הדיגיטליים כמו מחשבים וטלפונים שנתפסו, ולהפיק מהם ראיות לכאורה שקושרות את החשודים הישראלים לפעילות ההונאה", אמר רפ"ק רוה. באתר של היורופול והיורוג'אסט, הסוכנויות שהיו מעורבות במבצע המעצרים, צוין כי הן "פגעו בתשתית של רשת הונאות השקעה שפעלה מול קורבנות פוטנציאליים ביותר מ-50 מדינות". תכלול המבצע נעשה על-ידי רב-פקד רועי צור, נציג חטיבת המודיעין של המשטרה ביורופול שטיפל בין היתר בהיעלמות מלי וליאל יהלומי.
