ארה"ב מציעה פרס של עד 10 מיליון דולרים עבור מידע על בכירי ההנהגה של משמרות המהפכה, ומכניסה לתוך רשימת המבוקשים גם את המנהיג העליון של איראן, מוג'תבא חמינאי.
זמן קצר לאחר מכן, הנשיא דונלד טראמפ צייץ ברשת החברתית שלו Truth Social כי "הרפובליקה האיסלאמית הכושלת של איראן אינה משלמת לחלקים גדולים מהצבא שלה, ובמקביל הורגת מפגינים, גם כשהם לא מפגינים, ברמות שלא נראו כמותן. זהו משבר הומניטרי בעל פרופורציות אפיות, וחייבים לעצור אותו, עכשיו".
ברשימה שפורסמה בהודעה האמריקנית הרשמית מופיעים חמינאי המנהיג העליון, סגן ראש לשכתו עלי אסגר חיג'אזי, יחיא רחים ספווי שמייעץ למנהיג העליון בענייני צבא וביטחון, שר הפנים איסקנדר מומני, מפקד משמרות המהפכה אחמד וחידי, עלי עבדוללהאי - מפקד "חאתם אל אנביאא" - ובכירים נוספים. ברשימה מופיע גם מג'יד חאדמי - ראש ארגון המודיעין של משמרות המהפכה. לפי ההודעות בישראל ובאיראן, הוא בכלל חוסל במלחמה.
בציוץ שפורסם עם תמונותיהם של חלק מבכירי ההנהגה נכתב: "אם יש לכם מידע עליהם, או על בכירים במשמרות המהפכה ומרכיביהם - שלחו אותו אלינו. המידע יכול לזכות אתכם ברילוקיישן ובפרס".
ההודעה נמסרה מטעם תוכנית Rewards for Justice של מחלקת המדינה של ארה"ב. באתר התוכנית נכתב כי "משמרות המהפכה, חלק מהצבא הרשמי של איראן, ממלאים תפקיד מרכזי בשימוש האיראני בטרור ככלי מרכזי של המדינאות האיראנית. משמרות המהפכה הקימו, תמכו וניהלו קבוצות טרור אחרות. משמרות המהפכה אחראים לפיגועים רבים המכוונים נגד אמריקנים ומתקנים של ארה"ב, כולל כאלה שהרגו אזרחים אמריקנים. מאז הקמתן בשנת 1979, משמרות המהפכה קיבלו תפקיד משמעותי בביצוע מדיניות החוץ של איראן. הקבוצה שולטת כיום על חלקים נרחבים בכלכלת איראן ומשפיעה על הפוליטיקה הפנימית האיראנית".
עוד נמסר כי "ב-15 באפריל 2019, משרד החוץ האמריקני הגדיר את משמרות המהפכה, כולל את כוח קודס, כארגון טרור זר. ב-2017, משרד האוצר האמריקני הגדיר את משמרות המהפכה כארגון טרור עולמי בעל ייעוד מיוחד, בשל פעילותם. כתוצאה מכך, כל רכושם של משמרות המהפכה והאינטרסים שלהם, הכפופים לסמכות השיפוט של ארה"ב, חסומים, ולאזרחים אמריקנים אסור באופן כללי לעסוק בעסקאות כלשהן עם משמרות המהפכה. זוהי עבירה פלילית לספק ביודעין תמיכה או משאבים למשמרות המהפכה, או לנסות או לקשור קשר לספק אותם".
בינתיים בישראל מברכים על ההחלטה האמריקנית להחריף את הלחץ הכלכלי על איראן. "אם זה יהיה רציני, האמריקנים לא יסתפקו בהצהרות ויפעילו המנופים שלהם על כל מי שמשתף פעולה עם האיראנים - זה יכול להיות כלי מאוד אפקטיבי שיכול לפגוע חזק, ללא ספק", הסביר בכיר ישראלי.
הוא ציין כי "צריך לראות תוך כמה שבועות איך זה מתורגם בפועל, ואז זה יביא לאחד משניים - או שתהיה התגמשות איראנית מול עומאן, הסכם על הורמוז והכול ייפסק או לחילופין יכול להיות שהאיראנים ינסו להפעיל מנופים קינטיים על כל מיני מקורות אנרגיה במפרץ כדי ללחוץ על האמריקנים, כולל שיגור טילים למטרות אנרגיה".
הבכיר הישראלי הוסיף כי "אם המנוף הכלכלי יפעל באמת, הסטטוס-קוו יהיה מאוד בעייתי לאיראנים. המנוף האיראני הקשה הוא פגיעה בתעשיית האנרגיה במפרץ. האמריקנים יכולים או לחדש את ההפצצות או לחזור לשולחן המו"מ ולהתגמש. פקיסטן מנסה בינתיים להרגיע את האווירה, להסדיר מו"מ ולהגיע לסיכום עומאני-איראני-אמריקני על הורמוז ומשם לחזור למציאות שהייתה לפני הצעדים האחרונים".
על האפשרות שישראל תעורב בעימות, אמר הבכיר כי "לאיראנים אין אינטרס להכניס את ישראל למשוואה. האמריקנים מתכתבים עם האיראנים ולא רוצים פיצוץ אמיתי לפני בחירות האמצע. מבחינת ישראל זה שונה, ולכן לאיראנים לא יהיה אינטרס להכניס אותה למעגל". לצד זאת ציין הבכיר כי האפשרות הזו תמיד קיימת: "אנחנו חייבים להיות מוכנים לתרחיש כזה".
דיווח: ארה"ב מחזירה נציגי שגרירויות למזרח התיכון
בתוך כך, מחלקת המדינה האמריקנית מתכוננת לשלוח דיפלומטים בחזרה לשגרירויות במזרח התיכון, שפונו לפני ובמהלך המלחמה עם איראן. כך דיווח היום "ניו יורק טיימס", תוך ציטוט מסמך פנימי של המחלקה. לפי הדיווח, חזרת נציגי שירותי החוץ וצמצום אמצעי החירום בנציגויות ארה"ב באזור עשויים להתחיל כבר השבוע.
לפי גורמים רשמיים ששוחחו עם העיתון, פריסת הצוות מחדש מסמנת הפחתה במתיחות, ועשויה להצביע על כך שממשל טראמפ אינו צופה חזרה למלחמה עם איראן. המסמך מציין כי בין השגרירויות שאמורות להחזיר את רמות כוח האדם לשגרה נכללות אלו בישראל, לבנון, סעודיה, קטאר, ירדן, עומאן, עיראק וכוויית.
לפי המסמך, הדיפלומטים הראשונים שיחזרו יהיו בשגרירות ארה"ב בלבנון, אם כי במסגרת התוכנית היא לא תגיע למצב של איוש מלא. בסופו של דבר, כך נכתב במסמכים, הצוות יחזור לחלוטין לשלוש שגרירויות - בישראל, ירדן ועומאן. באיחוד האמירויות, סעודיה, קטאר ולבנון יוגבל תחילה שיעור האיוש ל-85%, ובעיראק, כוויית ובחריין ל-75%. בשש מדינות המפרץ ובלבנון, משרד החוץ יאכוף הגבלות על הבאת בני משפחה, צוין במסמך.
כמה דיפלומטים שפונו בגלל המלחמה לחצו להבהרה לגבי היכן יוצבו, כך אמרו שניים מהגורמים האמריקנים, שציינו כי מדובר במיוחד באלו עם ילדים שצריכים לקבל החלטות שיבוץ לפני שנת הלימודים. לא ברור עד כמה לחץ זה השפיע על ההחלטה, אם בכלל.
בינתיים, וברקע האיומים החדשים של ארה"ב במלחמה כלכלית נגד איראן, דובר משרד החוץ הקטארי מאג'ד אל-אנסארי אמר כי "מאמצינו נמשכים כדי להבטיח את החזרה למשא ומתן בנוגע לאיראן, אך לפי שעה אין חדש בנושא. הצעדים הכלכליים שאנחנו נוקטים הם נסיבתיים, ואינם מבניים במערכת הכלכלה הקטארית. האזור והעולם יהיו קורבנות של כל הסלמה אפשרית לאור הנסיבות הכלכליות הנוכחיות".
לדבריו, "מה שחשוב מבחינת קטאר הוא פתיחת מצר הורמוז והבטחת שרשראות האספקה באמצעות פתרונות דיפלומטיים. אין בידינו החלטה בנוגע לתמיכה בסנקציות על איראן ואנחנו מקווים שכל הצדדים יהיו מעורבים בשיחות. איראן, בסגירת מצר הורמוז, הפרה את החוקים הבינלאומיים, ועליו לחזור למצבו הקודם". על ישראל ועתיד עזה אמר כי "היא רוצה להיות חלק מהאזור, אך בפועל היא פועלת בצורה הפוכה. עמדתנו ברורה ולפיה יש להפעיל לחץ על ישראל לקבל את תוכנית טראמפ בנוגע לעזה".
כמו כן ציין: "אנחנו דוחים את ניסיונה של איראן לגרור את מדינות האזור בכל פעם שהיא מותקפת על ידי צד שלישי. מתקיים תיאום מלא בין מדינות המפרץ להתמודדות עם תרחישי ההסלמה השונים. הכוחות החמושים של קטאר מוכנים להתעמת עם כל מתקפה. הסנקציות האמריקניות על איראן הן חד צדדיות ואנחנו תומכים במאמצי התיווך לפתרון המשבר".
