ראש הממשלה בנימין נתניהו חשף בצהריים (חמישי) בכנס בחירות עם העדה הדרוזית בירכא כי שוחח עם נשיא סוריה אחמד א-שרע. "הייתה שיחה מאוד קצרה, מאוד חדה, והטבח (בדרוזים, א"א) נפסק", אמר, נתניהו, וטען כי "אעשה כל מה שצריך להגן על אחינו הדרוזים, יש עוד עבודה לעשות - אני לא יכול לספר הכול".
דברי נתניהו בכנס
נתניהו היה זה שהתקשר לא-שרע, אם כי לא צוין המועד שבו התקיימה השיחה. המסר שהעביר לו היה שאם הטבח בדרוזים לא ייפסק - ישראל תחריף את התקיפות נגד המשטר הסורי. השיחה התקיימה באנגלית ונמשכה דקות בודדות. לבסוף ההרג עצר, על רקע תקיפות.
הכנס הפוליטי של נתניהו בירכא הוא חלק ממאמץ של הליכוד לגייס תמיכה בקרב הציבור הדרוזי לקראת הבחירות, זאת למרות שהמועמד הדרוזי ברשימת הליכוד - מולא מולא - הוצב רק במקום ה-41 והלא-ריאלי ברשימה. למפגש הגיעו אנשי דת דרוזים, אנשי ציבור וראשי רשויות.
את הקמפיין לעידוד ההצבעה לליכוד בקרב הדרוזים, מוביל בין היתר אמג'ד ביראני, חבר מרכז הליכוד וסגן ראש מועצת דליית אל-כרמל. אלא שהמפלגה הציבה את מולא מולא במקום ה־41 ברשימה, ולא במקום ריאלי. לדברי ד"ר סאמר סוויד, מרצה למדעי המדינה באוניברסיטת תל חי ותושב פקיעין, הצבת מועמד דרוזי במקום ריאלי הייתה עשויה להגדיל את התמיכה במפלגה. הוא מסביר כי דפוסי ההצבעה בקרב בני העדה מושפעים גם משיקולים אישיים ומקומיים, ולא בהכרח מהזדהות אידיאולוגית עם מפלגה מסוימת.
נתניהו בכנס בירכא
(צילום: אלעד גרשגורן)
תיעודים קשים מהתעללות בדרוזים בא-סווידא. אף גורם לא הועמד לדין
ביולי אשתקד, בין 13 ל-21 באותו החודש, לחימה בין חמושים בדואים בסוריה לכוחות המשטר הותירה יותר מ-3,572 הרוגים. מאות בני אדם הוצאו להורג בשטח על ידי כוחות הביטחון הסוריים וכ-225 אלף נעקרו מבתיהם. ארגוני זכויות אדם תיעדו חטיפת יותר מ-100 נשים ונערות דרוזיות על ידי קבוצות חמושות הקשורות לשלטון הסורי, ודיווחו על אונס ואלימות מינית שיטתית - לפחות בשלושה מקרים מתועדים נשים נאנסו לפני שהוצאו להורג.
הפסקת אש בתיווך אמריקני הושגה ב-19 ביולי אחרי מאמץ קודם שקרס, אך היא התבררה כשברירית: עימותים חוזרים פרצו גם בחודשים שלאחר מכן, ובפברואר 2026 המשטר הסורי הפעיל מצור על א-סווידא, בירתם של הדרוזים במדינה, וחסם אספקת מזון ותרופות למחוז כולו. עיירות רבות נותרו ריקות מתושביהן, עשרות חטופות וחטופים עדיין לא אותרו, ואף גורם לא הועמד לדין.
בשיאם של העימותים התערבה גם ישראל והפציצה מטרות של המשטר בא-סווידא ובדמשק כדי להגן על הדרוזים. תיעודים קשים מימי הלחימה המשיכו לצוף ברשתות החברתיות במשך חודשים - סרטונים של הוצאות להורג, השפלות ורצח על רקע דתי.
פומבית, א-שרע גינה את מעשי הטבח שביצעו אנשיו בדרוזים וטען שהוא רואה בעדה "חלק בלתי נפרד" מסוריה. הוא הבטיח לחקור את מעשי הזוועה וטען ש"פעולות פליליות ולא-חוקיות" שבוצעו במהלך העימותים "מנוגדות לחלוטין לעקרונות שהמדינה הסורית נבנית על בסיסם". הוא גם הבטיח שהאחראים למעשים, "בין אם הם אישים או ארגונים הפועלים מחוץ לחוק, יישאו באחריות המשפטית". אלא שכאמור אף גורם לא הועמד לדין על הפשעים נגד הדרוזים ושאר המיעוטים.
