בגרמניה מדווחים הבוקר (שלישי) כי אוגוסט האנינג, לשעבר ראש שירות הביון הפדרלי (BND), המקביל שם למוסד בישראל, נעצר בחשד לריגול עבור שירות מודיעין זר. "האנינג חשוד בריגול המהווה בגידה במולדת, באיסוף מודיעין המוגדר כסוד מדינה, בניסיון לבגידה חמורה ובפעילות כסוכן של שירות מודיעין", נמסר מהתביעה הגרמנית.
האנינג בן ה-80 כיהן כראש ה-BND בין 1998 ל-2005, ולפי הדיווחים הוא נעצר הבוקר בביתו בנורדוולדה, סמוך לעיר מינסטר שבמערב גרמניה. גם עוזרו לשעבר, שזוהה רק בשם מנפרד ד', נעצר בבוואריה. התביעה לא מסרה עבור מי לפי החשד האנינג ריגל, אבל בהודעה נאמר כי שותפו ד', שכיהן כראש הסגל שלו והמשיך לכהן כבכיר בשירות הביון עד מרץ 2026, סיפק לו אלפי מסמכים מסווגים תמורת בצע כסף, לאורך תקופה של יותר מעשור. חיפושים נערכו במסגרת החקירה בבתיהם של האנינג ושותפו.
ד', שכיהן כאמור כראש הסגל של האנינג בתקופתו כראש ה-BND ובין 2012 עד 2026 כיהן כראש הסגל של ראשי השירות הבאים, החזיק בשל התפקיד הזה בגישה למידע הסודי שהעביר להאנינג. התביעה מסרה כי לפי החשד השניים הגיעו כבר באביב 2010 להסכמה ולפיה ד' יעביר באופן שוטף להאנינג מידע מודיעיני בעל ערך מה-BND, בתמורה כאמור לתשלום. "הממצאים הנוכחיים מצביעים על כך שלאורך השנים העביר מנפרד ד' להאנינג כ-2,000 מסמכים, רבים מהם הכילו מידע מסווג שנועד לשימוש פנימי בלבד של שירות הביון הפדרלי, ובפרט לצורך תדרוכי מודיעין לבכירי הארגון", נאמר בהודעת התביעה. בהודעה נמסר עוד כי האנינג השתמש במידע הסודי במסגרת עבודתו כיועץ ביטחוני לחברות.
ב"בילד" דיווחו כי האנינג עבד כיועץ עבור עסקים ברחבי העולם, וכי הוא גם ידוע כמי שיש לו קשרים לרוסיה ולסין, בכלל זאת לסוכנויות ממשלתיות בהן. בעיתון הגרמני טענו כי לפיכך יש לו לכאורה גם קשר לקרמלין. ממש במקביל למעצר התפרסם תחקיר משותף של כמה כלי תקשורת גרמניים, ובהם תאגיד השידור WDR, ולפיו העוזר שנעצר העביר להאנינג מידע סודי לפחות עד 2022. החוקרים, כך דווח בתחקיר, בוחנים חשד שהאנינג השתמש במידע הזה, במקרה אחד לפחות, כדי לבצע "ניתוח ביטחוני" עבור שירות מודיעין זר כלשהו. בתחקיר הודגש כי הניתוח הזה לא היה קשור לרוסיה. במקרה נוסף, כך לפי התחקיר, האנינג חשוד כי השתמש במסמכים הפנימיים של ה-BND בהתקשרויות שהיו לו עם סוכן זר.
החשד לריגול עלה לפי הדיווחים בעקבות חקירה נפרדת נגד האנינג, שבה נבדק חלקו בפרשת חטיפת ילדי יורשת אימפריית מסעדות הסטייקים כריסטינה בלוק, שבה הסתבכו גם גורמים ישראלים, שלפי החשד היו חלק מהכנופייה שנטען כי בלוק הזמינה כדי שיחטפו את ילדיה קלרה ותיאודור, ששהו בדנמרק אצל בעלה לשעבר בליל השנה החדשה של 2024. בלוק עומדת בימים אלו לדין במשפט שמסעיר את גרמניה, ולפי הדיווחים האנינג היה מעורב בניסיון חטיפה קודם של הילדים, טענה שאותה הוא מכחיש.
בתחקיר שהתפרסם כעת נכתב כי במהלך בחינת הציוד שנתפס בביתו ובמשרדו של האנינג במסגרת החקירה הזו, בספטמבר אשתקד, גילו החוקרים מכשיר זיכרון אלקטרוני שבו אוחסן המידע הסודי מה-BND. המידע הזה עורר חשד גדול מפני שהאנינג, שחדל לכהן כראש שירות הביון כבר בנובמבר 2005, לא היה אמור לקבל גישה אליו. בסך הכול כאמור כ-2,000 מסמכים הועברו מהעוזר ד' להאנינג, ולפי התחקיר רבים מהם היו תדריכים לקראת "ישיבות מצב" הנערכות מדי שבוע בלשכת הקנצלר, ושבהן ראשי סוכנויות הביטחון מחליפים מידע מדי שבוע.
בתחקיר נטען כי המסמכים עוסקים בדיווחים רגישים ביותר, למשל על תוכנית הגרעין האיראנית או על הצבא הרוסי. "גורמי ביטחון מציינים כי בין המסמכים היה גם מידע שהתקבל מסוכנויות מודיעין זרות שהן שותפות של גרמניה. דליפה של חומר כזה נחשבת לכשל חמור ביותר בקרב שירותי המודיעין. שירותי מודיעין של מדינות בעלות ברית עלולים לאבד את אמונם ב-BND ולהפסיק להעביר לו מידע חיוני", נכתב בדיווח של תאגיד WDR.
שליח ynet בברלין זאב אברהמי מציין כי לפרשה יש כאמור קשר מסוים לישראל, על רקע העובדה שהחשד נגד האנינג החל במסגרת חקירת מעורבותו בפרשת חטיפת ילדי משפחת בלוק - שבה מעורבים לפחות שבעה ישראלים, חלקם בוגרי המוסד. כתבנו מציין כי לפני פחות מחודשיים הוגשה לתביעה בהמבורג בקשה רשמית לקבלת תיק החקירה הנוגע לאוגוסט האנינג. הבקשה הוגשה על ידי עורך דין ניר יסלוביץ, המייצג שניים מהחשודים בפרשה, במטרה לקבל את חומרי החקירה והמסמכים הרלוונטיים, לבדוק את תוכנם ולאפשר בירור מלא ושקוף של הנושאים העולים מהפרשה.
העילה לבקשה, כפי שפורטה על ידי עו"ד יסלוביץ, היא מידע שהגיע לידיו ולפיו קיימת לכאורה הקלטה שהופקה במסגרת האזנת סתר, ובה נשמע, על פי אותו מידע, נציגו של האנינג משוחח עם מי שתואר כשותפו בנוגע לחברה ישראלית. עוד טען עו״ד יסלוביץ במסגרת הבקשה כי קיים פער מהותי באופן שבו נחקרה לכאורה מעורבותם של הגורמים השונים בפרשה. "לא יעלה על הדעת שמעורבותם של לקוחותיי, אשר שימשו בבחינת 'דגי רקק' בפרשה, תיחקר - בעוד יתר המעורבים הישראלים בפרשה כלל לא נחקרו. פער זה מעלה טענה ממשית לקיומה של אכיפה סלקטיבית, המחייבת בירור וקבלת מלוא חומרי החקירה", אמר יסלוביץ ל-ynet.
מבחינת ההקשר הישראלי קיימים פה שני צדדים: האחד הוא כאמור שהטריגר לחקירה נגד האנינג הופעל כתוצאה מעורבתו לכאורה במבצע חטיפת ילדי משפחת בלוק, מבצע שבו היו מעורבים ישראלים. החקירה הזו והפשיטה שמגיעה אחריה, מניעים את הפרשה הגדולה יותר של קניית מסמכים סודיים מהבכיר ב-BND ושימוש בהם למטרות רווח כספי. הצד האחר הוא שלא ברור אם האנינג השתמש במידע סודי שקיבל לגבי פרשת משפחת בלוק כדי לסייע לישראלים שהיו בפרשה, ולמי בדיוק. עורך הדין יסלוביץ טוען בתוקף שבתיק החקירה של האנינג, זה שקשור לחטיפת הילדים, קיימות אינדיקציות למעורבות של ישראלים נוספים שלא נחקרו כלל בתיק.






