אות מצוקה בודד שנשלח מתא הטייס של מטוס פליי דובאי ובו 174 נוסעים הספיק כדי להזניק את מערכת הביטחון הישראלית לאחד האירועים המתוחים והמורכבים ביותר שנראו לאחרונה.
ההזנקה של גופים שונים במערכת הביטחון נעשית באמצעות מנגנון סדור, כמעט אוטומטי, המחובר בקו ישיר ומיידי מהמתרחש במטוס למפקדות צה"ל - ויצרה דריכות שיא תוך שניות. תחילה היה חשש ממשי לחטיפת מטוס בדרכו לישראל. עוד בטרם התבררה התמונה המלאה הופעלה פקודת המגירה הראשונה - החשש לחטיפה. שם הקוד לתוכנית אסור בפרסום. שני מטוסי קרב של חיל האוויר הוקפצו במטרה לקלוט את המטוס, ללוותו ולבודד את המרחב האווירי. במקביל, כוחות פיקוד העורף נדרכו וצוותי משא ומתן מטכ"ליים הועמדו בכוננות מלאה לקראת נחיתה אפשרית בשטח ישראל.
גלריה
החלופה המהירה נבחרה: טיסה אזרחית. נוסעי פליי דובאי בשטח סעודיה
(צילום: AFP PHOTO / Courtesy Of An Anonymous Source)
אולם, תוך דקות ספורות קיבל האירוע תפנית חדשה. המטוס "החטוף" ביצע פניית פרסה חדה והתרחק מגבולות המדינה חזרה לכיוון סעודיה. דיווחים ראשוניים שהוזרמו לחמ"ל המבצעים הצביעו על עימות אלים שהתפתח בתוך הקוקפיט בין הטייס הראשי לטייס המשנה - קטטה סוערת שבמהלכה הצליחו הנוסעים ואנשי הצוות להשתלט בתושייה רבה על המפגע.
בעוד שהמטוס עשה את דרכו לנחיתת חירום בשטח סעודיה השתנה קו הפעולה הישראלי מן הקצה אל הקצה. בשלב זה הופעלה תוכנית המגירה השנייה שהיא פקודת מוכנות לאירוע חילוץ בני ערובה מורכב במדינת יעד זרה. גם כאן שם הקוד לתוכנית אסור בפרסום.
עם קבלת ההתרעה על הנחיתה הצפויה בסעודיה הוגברה הדריכות במערכת הביטחון. מטוסי תובלה של חיל האוויר שכללו שלושה מטוסים מסוג הרקולס הוכנו להמראה מיידית, ובוצעו פעולות כחלק מנוהל חילוץ בני ערובה. זמן קצר לאחר מכן התקבלה ההבנה באגף המבצעים של צה"ל ובמערכת הביטחון כי המטוס נוחת בסעודיה מבלי שנחטף, ונוסעיו אינם בני ערובה.
האפשרויות שעל הפרק נבחנו בזהירות רבה, והוכנו שלוש חלופות מרכזיות להשבת האזרחים הישראלים. כך סיפר גורם צבאי בכיר. ראשית, חילוץ צבאי ישיר באמצעות שלושה מטוסי הרקולס של חיל האוויר שהמתינו בפקודה (כחלק מפקודת חילוץ בני ערובה); שיגור מטוס אזרחי ייעודי עם צוותי חילוץ צבאיים עליו; או הסתמכות על טיסה אזרחית של חברת פליי דובאי.
רצו להימנע מחיכוך דיפלומטי. בן סלמאן
(צילום: Nathan Howard, AP)
בסופו של דבר, לאחר הערכות מצב מדוקדקות ותיאום מורכב מאחורי הקלעים, הוחלט לממש את החלופה המהירה והבטוחה ביותר עבור הנוסעים, שהיא פינוי באמצעות הטיסה האזרחית.
השיקול המרכזי שעמד לנגד עיניהם של מקבלי ההחלטות, כך סיפרו במערכת הביטחון, הוא להימנע מחיכוך דיפלומטי מיותר בשטח סעודי. עם זאת, גורמי ביטחון מדגישים כי כלל המערכים הפיזיים והמבצעיים היו ערוכים באופן מלא להוציא לפועל כל חלופה אחרת, כולל נחיתה צבאית ישירה, אם היו מתעוררים קשיים או סיכונים ביטחוניים.
בכירים במערכת הביטחון אומרים כי התנהלות הממשל הסעודי במהלך השעות המתוחות הייתה טובה מאוד. בכירים ישראלים אומרים כי "מאחורי הקלעים הייתה נכונות רבה (מצד הסעודים, אב"ק) ובסוף בקצה הייתה עשייה מאוד משמעותית שלהם, מהצד שלנו".
אף שגורמי הצבא נמנעים מלהגדיר את האירוע כפריצת דרך מדינית ומותירים את הפרשנות לדרג המדיני, אין ספק כי התיאום השוטף והחיובי בתווך הרגיש הציג יכולת עבודה משותפת ברגעי אמת.
נחיתת הנוסעים בנתב"ג
(צילום: דניאל אלמליח)
בצה"ל מסכמים את האירוע ואומרים כי הפקודות המבצעיות והמנגנונים האוטומטיים שנועדו להגן על המרחב האווירי פעלו באופן מספק, לצד תהליך הפקת לקחים שגרתי שיבצעו במטה הכללי בימים הקרובים כדי לייעל עוד את התהליך שעיקרו תגובה מתאימה לאירועים מתפתחים ומשתנים בקצבי זמן מהירים.
יחד עם זאת, עדיין רב הנסתר על הגלוי בכל הקשור לחקירת האירוע ועדיין ישנן שאלות קשות לשאול את מנגנוני הביטחון הישראליים הפועלים מול חברות תעופה בעולם. הם יצטרכו להבין כיצד קרה שטייס עומאני בכלל מטיס ישראלים ומגיע לשטח ישראל, ואיך ברשויות הביטחון המתאימות לא ידעו על גיוסו לחברה שפועלת בישראל באופן מאוד אינטנסיבי - בטח בשנים האחרונות.
מלבד זאת, האם עומדים מאחוריו תשתית טרור או תא טרור שיכולים להפעיל מחבלים במתווים דומים נגד ישראלים בעולם? יש לציין ברקע החקירה והבדיקה של הפער הביטחוני כי בשב"כ אוסרים כבר חודשים על חברות תעופה ישראליות לנחות בדובאי מחשש ביטחוני, אך התרחישים שעלו לא דומים למה שקרה בסופו של דבר בטיסת פליי דובאי.
ההבנה כי לאחר המקרה החריג דברים ישתנו בעיקר מאחורי הקלעים ביחס שבין חברת התעופה ודומות לה לגופי ביטחון ישראליים. נקווה כי מנגנון הבידוק, התשאול והתחקור יעברו שינוי ורענון משמעותי בכל הקשור לטייסים שמובילים ישראלים ארצה ולמקומות שונים בעולם.
