הנציבות האירופית תבחן את הסכם האסוציאציה בין האיחוד האירופי לישראל, לאחר שמעל 1.1 מיליון אזרחי האיחוד חתמו על עצומה הקוראת לכך.
על פי הודעה שפרסמה הנציבות, היא תיפגש בשבועות הקרובים עם מארגני העצומה כדי לדון ביוזמה לפרטיה, ולאחר מכן הפרלמנט האירופי יקיים שימוע פומבי בנושא. הנציבות צפויה להשיב רשמית עד מאי 2027 אם בכוונתה לנקוט צעדים בעקבות העצומה.
הסכם האסוציאציה, או בשמו הרשמי "הסכם ההתאגדות", נחתם ב-1995 ונכנס לתוקף בשנת 2000, והוא המסגרת המשפטית והמדינית המרכזית שמסדירה את היחסים בין הצדדים. ההסכם מאפשר אזור סחר חופשי ומעניק הנחות והסרת מכסים ליצואנים ישראלים וליבואנים אירופאים, בעיקר בתחומי התעשייה והחקלאות.
במבגרתו פועלת מועצת האסוציאציה: מנגנון דיאלוג שבו נפגשים כל שנה שר החוץ הישראלי ושר החוץ התורן של האיחוד האירופי, לדיון ביחסים המשותפים. האיחוד האירופי הוא שותפת הסחר הגדולה ביותר של ישראל, ובשנת 2025 היה אחראי לכשליש מסך סחר הסחורות שלה עם העולם, על פי נתוני האיחוד. המלחמות בעזה ובלבנון עוררו ביקורת חריפה על ישראל וחילוקי דעות בין מנהיגי אירופה.
העצומה הוגשה במסגרת "יוזמת האזרחים האירופית" (ECI), מנגנון שמחייב את הנציבות לבחון יוזמה שחתמו עליה לפחות מיליון אזרחים מיותר משבע מדינות חברות. לפי אתר פוליטיקו, מאז הקמת המנגנון לפני יותר מעשור נרשמו 136 יוזמות, ורק 14 מהן הגיעו לרף המיליון. מבחינת פילוח החתימות, צרפת מובילה עם 339,479 חתימות, אחריה איטליה עם 283,863 וספרד עם 151,821.
מארגני היוזמה הם המפלגה האירופית של השמאל (European Left Alliance), גוף גג של 11 מפלגות שמאל, שהחל לגייס חתימות לפני כשנתיים. הם דורשים מהאיחוד להשעות את הדיאלוג המסחרי והמדיני עם ישראל, בטענה שישראל נכשלה במניעת רצח עם ברצועת עזה.
כשליש מהקולות נגד ישראל הגיעו מצרפת. המהומות בעיר ראן בחודש שעבר
(צילום: AP Photo/Jeremias Gonzalez)
בפוליטיקו ציינו כי הבחינה לא צפויה להוביל לשינוי ממשי במצב הקיים, אך מספר החתימות משקף את מקומו של נושא היחסים בין האיחוד לישראל בדעת הקהל האירופית, והוא מחייב את הנציבות להגיש מענה רשמי. כאנלוגיה, באחת היוזמות הקודמות השנה דחתה הנציבות הצעה להרחבת מימון הפלות, אף שנחתמה על ידי 1.2 מיליון איש.
"ההישג הגדול אי פעם של ה-BDS"
הביקורת על ישראל באירופה הובילה לכך שהסכם האסוציאציה הוא לא היחיד בו דנים על המשך השתתפותה של ישראל. בתחילת החודש נוסף תנאי חדש בטיוטת הכללים של תוכנית המחקר האירופית "הורייזן" לשנים 2028-2034, שקושר השתתפות של מדינות שאינן חברות באיחוד לזכויות אדם, הדין הבינ"ל ואמנת רצח עם. גורמים בישראל סברו שהסעיף נועד להוציא אותה מהתוכנית.
ההצבעה על הכללים צפויה עד סוף החודש במליאת הפרלמנט האירופי. משרד החוץ ושגרירויות ישראל באירופה פועלים ביחד עם ידידי ישראל בפרלמנט האירופי לשנות את הסעיף הזה או להסיר אותו. בנוסח הנוכחי נכתב כי הכללים יחולו על מצטרפים חדשים לתוכנית וישראל תטען שהשינויים לא חלים עליה. ואולם, סביר להניח שמי שמעוניין לפגוע בישראל יתעלם מהעובדה הזאת.
בכיר ישראלי שמעורה בנושא הבהיר שאם השינויים ייכנסו לתוכנית הורייזן, וישראל תגורש, הרי שיהיה מדובר באסון ומכה קשה מאוד למדע הישראלי. "אם זה יעבור זה יהיה ההישג הגדול ביותר אי פעם של תנועת ה-BDS ועלול לגרום לנטישת מוחות מאחר ומדענים ישראלים לא יוכלו להתקדם בהיעדר מענקים".
