המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית השלימה הבוקר (יום ד') הישג ענק והנחילה מפלה קשה לנשיא דונלד טראמפ, כשהבטיחה לעצמה ניצחון לא רק בבית הנבחרים האמריקני, כפי שחזו הסקרים, אלא גם בסנאט. הדמוקרטים השלימו "גל כחול", יש שיאמרו "צונאמי כחול", כלומר ניצחון סוחף שבו השתלטו על מושבים בשורה ארוכה של מחוזות בחירה רפובליקניים, ושליטתם בשני בתי הקונגרס תאפשר להם להגביל משמעותית את צעדיו של טראמפ בשנתיים שנותרו לכהונתו, ותהפוך אותו למה שמכונה "ברווז צולע", כזה המתקשה מאוד לקדם חוקים והחלטות. אף שספירת הקולות בבחירות אמצע הכהונה נמשכת גם כעת, כלי התקשורת המרכזיים בארה"ב הכריזו הבוקר כי לנוכח התוצאות שהושגו עד כה הרפובליקנים כבר לא יוכלו למנוע רוב דמוקרטי בשני בתי הקונגרס.
בחירות האמצע בארה"ב – עוד כותרות:
• ניצחון ל"מיני-ממדאניז" - ולמתנגד למימון כיפת ברזל | התוצאות כשישראל הייתה במוקד
• אל-סייד האנטי-ישראלי עשה היסטוריה: "אפשר לעבור מאינשאללה לאלחמדולילה"
• טראמפ מתרץ את הכישלון, ומאשים: "חלק מהתוצאות – בגלל איראן. אטיל וטו"
• הבוחרים ששינו צד: "אסתום את האף, אצביע לאל-סייד"
גלריה


הדמוקרטים חוגגים במטה של הסנאטור ג'ון אוסוף באטלנטה, שניצח בקלות את יריבו הרפובליקני - ומוזכר כמועמד פוטנציאלי לנשיאות ב-2028
(צילום: ERIK S. LESSER / AFP)
בתגובה ראשונה לתבוסה ניסה הבוקר טראמפ להרחיק עצמו מהמפלה, ובפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו Truth Social כתב: "אני לא הייתי על פתקי ההצבעה, ואם הייתי מופיע – היינו רושמים ניצחון ענק!". יצוין כי דבריו של טראמפ באים אף שלאורך הקמפיין של בחירות האמצע הוא הקפיד לבקש מהרפובליקנים שוב ושוב לדמיין שהוא עצמו מופיע על הפתק, ולהצביע כאילו הם מצביעים עבורו. דקות אחדות אחרי הפוסט שפרסם הבוקר דיווח "ניו יורק טיימס" כי טראמפ אמר לעיתון שבכוונתו להכיר בתוצאות.
הנשיא התראיין הבוקר לכלי תקשורת נוספים, ול-CBS אמר כי הוא "מברך" את הדמוקרטים על ניצחונם וכי בכוונתו לנסות לשתף עמם פעולה – אם כי בריאיון נוסף ל"פוקס ניוז" גם רמז להתנגשויות הצפויות מולם בקונגרס הבא, שיושבע ב-3 בינואר, והבטיח להטיל וטו על הצעות חוק "משוגעות" שיוגשו לשולחנו. "ואחרי כמה חודשים של וטואים, הם יבואו ויאמרו 'איך אנחנו עושים דברים?' ואנחנו נעבוד ביחד", אמר. הוא גם הודה שלמלחמה באיראן היה חלק מרכזי בתבוסה הרפובליקנית, אך אמר ל"וול סטריט ג'ורנל" שאינו מתחרט על המלחמה שהביאה לזינוק במחירי הדלק, סיבה מרכזית לכך שהמוני אמריקנים נתנו את קולם לדמוקרטים: "עשיתי את הדבר הנכון. הייתי עושה את זה שוב".
הסנאטור הדמוקרטי אוסוף: "העם האמריקני דחה את השחיתות של הנשיא הכושל והברווז הצולע דונלד טראמפ"
הלילה הקשה של טראמפ נפתח ברשימה ארוכה של הצלחות לדמוקרטים, ועד הבוקר הוכרזו מועמדיהם כמנצחים בשלל מושבים בסנאט, בכלל זה בשבעה שבהם השתלטו על מושב רפובליקני, בין השאר בדרום קרוליינה, מעוז שמרני מאוד שבו הדהימה המועמדת הדמוקרטית אנני אנדרוז בניצחון על דרלין גרהאם, אחותו של הסנאטור המנוח לינדזי גרהאם; ובטקסס, שבה הפך מועמדם הצעיר ג'יימס טלריקו לדמוקרט הראשון שמנצח שם במרוץ לסנאט מאז 1988. גם בקנזס ניצח המועמד הדמוקרטי במרוץ לסנאט, לראשונה זה 94 שנה במדינה הזו. בכך הבטיחו לעצמם הדמוקרטים לפחות 54 מושבים בסנאט, יותר מהמספר הדרוש לרוב (51), לעומת 42 לרפובליקנים.
"מרחץ דמים" לרפובליקנים
גורם במפלגה הרפובליקנית תיאר בפני "פוקס ניוז" את הלילה הקשה שעברו מועמדיה כ"מרחץ דמים בכל רחבי הלוח". אפילו במיסיסיפי, מדינה שלא הוזכרה כלל לפני הבחירות ככזו שבה עשוי להתנהל מרוץ צמוד, הצליח המועמד הדמוקרטי סקוט קולום לכפות מרוץ צמוד במיוחד על הסנאטורית הרפובליקנית סינדי הייד-סמית, ולפי ספירת 97% מהקולות הוא מוביל עליה בפער של 43 קולות בלבד, ועשוי לחולל שם מהפך מדהים נוסף (מיסיסיפי לא שלחה דמוקרט לסנאט כבר 44 שנה). רבים ממועמדי הדמוקרטים שניצחו הלילה הם אנשי המחנה הפרוגרסיבי מהשמאל העמוק, התפתחות מדאיגה אך צפויה עבור ישראל, וגם במישיגן המועמד הבולט ביותר של המחנה הזה, עבדול אל-סייד, הוכרז הבוקר כמנצח על ידי רשתות הטלוויזיה האמריקניות. עוד לפני ההכרזה הזו, אבל אחרי שכבר פתח פער משמעותי של 5% על יריבו הרפובליקני מייק רוג'רס, הוא נשא הבוקר נאום ניצחון: "עכשיו אפשר לעבור מאינשאללה לאלחמדולילה!", אמר לתומכיו בן המהגרים ממצרים, שיהפוך למוסלמי הראשון אי-פעם בסנאט.
גם במרוץ לבית הנבחרים הבטיחו כאמור הדמוקרטים ניצחון גדול, ונכון לשעה 09:00 השתלטו על 27 מושבים שבהם החזיקו הרפובליקנים, הרבה מעבר לארבעה שנדרשו להם כדי להשיג רוב, והם בדרך לרוב ענקי של עשרות מושבים בבית התחתון של הקונגרס. האנליסטים של "ניו יורק טיימס" חוזים אפשרות שהם ישיגו רוב עצום של 257 מושבים בבית הנבחרים, כשהרוב המינימלי הדרוש הוא רק 218.
בחירות האמצע, נזכיר, הן הבחירות הנערכות פעם בארבע שנים באמצע הקדנציה של הנשיא המכהן, והאמריקנים בוחרים בהן את נציגיהם לשלל מוסדות ותפקידים ברמה הפדרלית ובתוך המדינות השונות שמהן מורכבת ארה"ב: בתי המחוקקים, תפקידי מושל, תובעים כלליים ועוד. רבים מחשיבים את הבחירות הללו למשאל עם על תפקודו של הנשיא המכהן, ובאופן מסורתי נוטה מפלגתו לאבד בהן מכוחה. עיקר תשומת הלב בבחירות האמצע מופנית אל ההצבעה לשני בתי הקונגרס – הסנאט ובית הנבחרים – משום שכאשר מפלגתו של הנשיא שולטת בשניהם קל לו יותר לקדם חוקים ויוזמות, ואילו במצב שבו המפלגה היריבה זוכה בהם לרוב – הוא הופך ל"ברווז צולע".
הסנאט הוא הבית העליון של הקונגרס, ויש בו 100 מושבים – שניים לכל אחת מ-50 מדינות ארה"ב. הוא אחראי בין השאר לאשר מינויים שעושה הנשיא – משרים ועד שגרירים ושופטים – ובידיו מסור גם הכוח להדיחו. כל חבר בסנאט נבחר לתקופה בת שש שנים, ואחת לשנתיים עומדים לבחירה מחדש שליש מהמושבים בו. בית הנבחרים הוא הבית התחתון, ובו יש 435 חברים, העומדים כולם לבחירה מחדש פעם בשנתיים. מספר המושבים שמקבלת כל מדינה בבית זה נגזר מגודל אוכלוסייתה (כך למשל לקליפורניה מוקצים 52, ואילו לאלסקה – אחד בלבד), והחוקים הנחקקים בו צריכים לקבל את אישור הסנאט ואת חתימת הנשיא.
בקונגרס היוצא נהנים הרפובליקנים מיתרון בשני הבתים: בבית הנבחרים הם מחזיקים ברוב דחוק של 218 מושבים לעומת 214 של הדמוקרטים (מחוקק נוסף מגדיר עצמו עצמאי אך נוטה לצד הרפובליקני, ושני המושבים הנותרים אינם מאוישים כרגע); ובסנאט הם מחזיקים ברוב מוצק יותר של 47-53, כששם הם יכלו להרשות לעצמם להפסיד עד שלושה מושבים (במצב של תיקו 50-50 הקול שובר השוויון שמור לסגן הנשיא, ובשנתיים הקרובות עדיין יהיה זה ג'יי די ואנס הרפובליקני).
כך או כך לבחירות אתמול הגיעה המפלגה הרפובליקנית עם הגב לקיר: כבר חודשים שהסקרים מלמדים כי הדמוקרטים בדרכם לחולל מהפך בבית הנבחרים, ומאז הזינוק במחירי הדלק שהביאה עמה המלחמה באיראן זינקו גם סיכוייהם בקרב על הסנאט. המשימה שעמדה בפני הרפובליקנים בסנאט הייתה הפעם מאתגרת במיוחד גם משום שמבין 35 מושבי הסנאט שהועמדו השנה לבחירה מחדש 22 היו כאלה שמאוישים כיום על-ידי סנאטורים רפובליקנים לעומת 13 בלבד שמוחזקים על-ידי דמוקרטים. המשמעות היא שהרפובליקנים נדרשו "להגן" על יותר מושבים, ולדמוקרטים היו יותר מושבים להרוויח.
מרוצי המפתח: המהפך המשולש בטקסס ו"התרגיל המסריח" באלסקה
אף שביום הבחירות עמדו להצבעה 35 מושבים בסנאט, בפועל ההכרעה ברובם הייתה ידועה מראש בשל זיהוין המפלגתי של מדינות כרפובליקניות מאוד (למשל דרום דקוטה) או דמוקרטיות למדי (מסצ'וסטס), כך שהמתח התנקז לקבוצה קטנה של מרוצי מפתח, מרוצים צמודים שבהם ניצחונו של אף מועמד לא נראה מובטח, ושעליהם תקום ותיפול השליטה בסנאט. שישה מהמרוצים האלה היו קרבות על מושב שבו החזיקו בסנאט היוצא הרפובליקנים, וכמעט בכולם הצביעו הסקרים ערב הבחירות על יתרון דווקא למועמדי הדמוקרטים, שאכן התממש:
1. אוהיו: הסנאטור הרפובליקני המכהן ג'ון יוסטד (57) התמודד מול הסנאטור הדמוקרטי לשעבר שרוד בראון (73), כשממוצע הסקרים של אתר RCP מצביע על יתרון של 2.8% לבראון. טראמפ הגיע לעצרות באוהיו כדי לסייע ליוסטד, שחקן פוטבול לשעבר, ושיבח את המראה החיצוני שלו, תוך שהוא מתאר אותו כ"גוש של שרירים" ובעל "תחת נהדר ועוצמתי מאוד". ספירת הקולות לאורך הלילה הייתה צמודה ביותר, ומעט אחרי 6:00 הודיעו רשתות התקשורת: בראון ניצח בפער של כ-2%.
2. מיין: הסנאטורית הרפובליקנית המתונה סוזן קולינס (73), שמכהנת בתפקיד ברצף מאז 1997, ניסתה להיבחר לכהונה שלישית, כשמולה ניצב הדמוקרט טרוי ג'קסון (58), איש המחנה הפרוגרסיבי וחוטב עצים במקצועו שכיהן בעבר כנשיא הסנאט המקומי של מיין. ערב הבחירות נתן RCP לג'קסון הובלה של 3.6%, וגם הוא הוכרז הבוקר כמנצח במרוץ שם, עם פער של כמעט 5% אחרי ספירת 68% מהקולות. קולינס, שבעבר הצליחה להפתיע את הסוקרים ולנצח למרות התחזיות נגדה, הובסה כעת בחסות "הגל הכחול" – והודתה בתבוסה.
3. טקסס: המועמד הדמוקרטי הצעיר ג'יימס טלריקו (37), נוצרי אדוק שמגדיר את עצמו פרוגרסיבי אך מחזיק בעמדות מתונות יותר מאלה של רבים במחנה השמאל, התמודד מול הרפובליקני קן פקסטון (63), התובע הכללי של טקסס, שנמנה עם תומכיו הנאמנים ביותר של טראמפ והסתבך בפרשות שחיתות ובגירושים סוערים מאשתו שבה בגד, מה שהרחיק ממנו בוחרים רפובליקנים מתונים רבים. מדינת טקסס היא מעוז שמרני ענקי שלא בחר בנציג דמוקרטי לסנאט מאז 1988, אבל ערב הבחירות הצביע ממוצע הסקרים של RCP על פער של 2.6% לטלריקו. הלילה, עם סגירת הקלפיות, פתח טלריקו פער אדיר בספירת הקולות, ומעט לפני השעה 6:00 בבוקר הכריזו רשתות השידור על ניצחונו, בפער מדהים של 19%.
בטקסס המהפך היה משולש: גם בקרב המקביל על תפקיד המושל הובס המושל הוותיק גרג אבוט, המכהן מאז 2015, על ידי הדמוקרטית ג'ינה הינוחוסה (היא תהיה המושלת הדמוקרטית הראשונה שם מאז 1994, אז ניצח ג'ורג' בוש הבן, שלימים הפך לנשיא ארה"ב, את המושלת הדמוקרטית אן ריצ'רדס). בנוסף ניצח בטקסס הדמוקרט ניית'ן ג'ונסון בקרב על תפקיד התובע הכללי, תפקיד שבו החזיק עד כה פקסטון.
4. קנזס: הסנאטור הרפובליקני המכהן רוג'ר מרשל (64) ניסה להיבחר לכהונה שנייה מול הדמוקרט אדם המילטון (62), איש המחנה המתון במפלגה הדמוקרטית, שהקים בקנזס כנסיית ענק מהזרם המתודיסטי ושהרפובליקנים מנסים להציג כ"ליברלי מדי בשביל קנזס". קנזס היא עוד מעוז שמרני, ולא בחרה בנציג דמוקרטי לסנאט כבר 94 שנה, אבל ערב הבחירות חזו הסוקרים קרב צמוד מאוד, ו-RCP נתן למרשל יתרון של 2.6% בלבד. עם תחילת הספירה הלילה פתח המילטון יתרון דו-ספרתי, ובבוקר הוכרז ניצחונו, בפער של כ-6%.
5. אייווה: חברת בית הנבחרים הרפובליקנית ומגישת החדשות לשעבר אשלי הינסון (43) התחרתה מול המועמד הדמוקרטי ג'וש טורק (47), חבר בקונגרס המקומי של אייווה שכיכב בעבר ככדורסלן בנבחרת ארה"ב בכיסאות גלגלים, על המושב שמפנה הסנאטורית הרפובליקנית הפורשת ג'וני ארנסט. RCP הצביע ערב הבחירות על יתרון זעום של 0.2% בלבד להינסון, שפירושו המעשי תיקו סטטיסטי. הבוקר, אחרי ספירת יותר מ-90% מהקולות, הוביל טורק בכ-5%, וניצחונו הוכרז סופית.
6. אלסקה: הסנאטור הרפובליקני המכהן דן ס' סאליבן (61) מנסה לזכות בכהונה שלישית רצופה, והיריבה המרכזית שלו היא חברת בית הנבחרים הדמוקרטית לשעבר מארי פלטולה (53). למרוץ הזה נדחק בקיץ מועמד חדש בשם דן ג'יי סאליבן, מורה בגמלאות בן 70 מכפר נידח באלסקה, והרפובליקנים טוענים כי למעשה מדובר ב"שתול דמוקרטי" ששולב כחלק ממזימה דמוקרטית שנועדה לבלבל בוחרים, לגרום להם להצביע לו במקום לסנאטור דן ס' סאליבן, וכך לפצל את הקולות ביניהם ולהקל על פלטולה לנצח. "ניו יורק טיימס" דיווח בימים האחרונים כי גורמים בקמפיין של פלטולה אכן היו מעורבים בגיוסו של דן ג'יי סאליבן.
לפי RCP פלטולה הובילה על דן ס' סאליבן ערב הבחירות בפער קטן של 1.0%, אבל הבוקר, אחרי שנספרו שם 72% מהקולות, הסנאטור המכהן מוביל עליה בפער קטן של פחות מ-1%. באלסקה הליך הספירה מורכב יותר, עם אופציית העדפה שנייה שהמצביעים רושמים על פתקי ההצבעה, כך שעוד לא ברור מה תהיה התוצאה הסופית.
אל-סייד עשה היסטוריה, אחותו של לינדזי גרהאם הסתבכה
נוסף על ששת המרוצים שהוזכרו לעיל הופנו הלילה עיניים רבות למישיגן, ושם עבדול אל-סייד (41), איש השמאל הרדיקלי והאנטי-ישראלי, עשה כאמור היסטוריה ויהפוך לחבר המוסלמי הראשון בתולדות הסנאט האמריקני. אל-סייד התמודד מול מייק רוג'רס (63) הרפובליקני, ואף שבתחילת המרוץ נחשב רוג'רס לפייבוריט, בשבועות האחרונים נרשם סחף משמעותי לכיוונו של אל-סייד, וערב הבחירות העניק RCP לאל-סייד יתרון של 5.3%, שהפך אותו לפייבוריט הברור לניצחון. עם סגירת הקלפיות הלילה פתח אל-סייד פער משמעותי כפי שחזו לו הסקרים, ואחרי ספירת 82% מהקולות אכן הוביל ב-5%. רשת "פוקס ניוז" הכריזה עליו בסביבות השעה 09:00 כמנצח במרוץ הזה, ובחלוף חצי שעה הצטרפו אליה רשתות גדולות נוספות.
אל-סייד בנאום הניצחון: "אפשר לעבור מאינשאללה לאלחמודלילה"
מרוצים נוספים שנחשבו למסקרנים במיוחד, אף כי הסתמנו כצמודים פחות, היו המרוצים למושבים דמוקרטיים בסנאט שנערכו במינסוטה, שם הצביעו סקרים על יתרון לסגנית המושל הדמוקרטית ואשת המחנה הפרוגרסיבי פגי פלנגן (41), שאכן הביסה בסופו של דבר את המועמדת הרפובליקנית ושדרית הספורט לשעבר מישל טפויה (61); ובניו המפשייר, שם קיוו הרפובליקנים לכבוש את הכיסא של הסנאטורית הדמוקרטית הפורשת ג'ין שאהין באמצעות מועמדותו של הסנאטור לשעבר ג'ון סונונו (61), אבל סקרים הצביעו כי המועמד הדמוקרטי כריס פאפאס (49) צועד ביתרון של כ-8% עליו. כלי התקשורת בארה"ב הכריזו הלילה כי פאפאס אכן ניצח. הוא יהיה ההומו המוצהר הראשון בסנאט.
מרוץ מסקרן נוסף שבו העריכו סוקרים כי הדמוקרטים ישמרו על כיסאם, והם צדקו בכך, הוא המרוץ בג'ורג'יה שבו הסנאטור המכהן ג'ון אוסוף (39), יהודי פרוגרסיבי שמוזכר כמועמד בולט בבחירות לנשיאות של 2028, התמודד מול הרפובליקני מייק קולינס (59). אוסוף, שמותח כמו רוב עמיתיו למפלגה ביקורת קשה על ישראל אך נמנע מלהאשים אותה ברצח עם, הוביל בסקרים בכ-8%, וכבר עם תחילת הספירה הלילה פתח פער גדול מקולינס. בתוך פחות משעה הכריזו כלי התקשורת בארה"ב כי הוא הבטיח את ניצחונו, בפער מדהים של כ-17%. בנאום הניצחון שלו הלילה התייחס אוסוף לגל הניצחונות של עמיתיו הדמוקרטים: "בניצחונות גורפים ומכריעים, העם האמריקני דחה את השחיתות המוסרית, השחיתות השלטונית וחוסר הכשירות של הנשיא הכושל, שהפך לברווז צולע – דונלד ג'יי טראמפ".
בצפון קרוליינה ניבאו הסקרים השתלטות כמעט בטוחה של הדמוקרטים על המושב הרפובליקני של הסנאטור הפורש תום טיליס, וגם התחזית הזו התממשה: זמן קצר אחרי סגירת הקלפיות שם הוכרז ניצחונו של המועמד הדמוקרטי רוי קופר (69), שהוא המושל לשעבר ופופולרי במדינה, על המועמד הרפובליקני מייק ווטלי (57), בעל ברית קרוב של טראמפ. קופר ניצח בפער של כ-19%.
מפלה גדולה במיוחד ספגו הלילה הרפובליקנים בדרום קרוליינה: הרפובליקנית דרלין גרהאם (62), שהתמודדה על המושב שבו החזיק אחיה הפרו-ישראלי לינדזי גרהאם שמת בפתאומיות מהתקף לב בחודש יולי, הפסידה שם למועמדת הדמוקרטית ורופאת הילדים אנני אנדרוז. גרהאם חסרת הניסיון התבררה במהלך הקמפיין כמועמדת חלשה במיוחד, ואף שהגיעה לבחירות כשהסקרים נותנים לה יתרון של 2.7%, מדובר ביתרון קטן מאוד בהינתן העובדה שדרום קרוליינה היא מעוז שמרני. עם סגירת הקלפיות הלילה היא מצאה עצמה בפיגור, ואחרי ספירת יותר מ-90% מהקולות, כשאנדרוז הובילה ב-4%, הוכרז ניצחונה של הדמוקרטית.
המקפצה הדמוקרטית בקונגרס לקראת 2028
המודל של אנליסט הסקרים האמריקני נייט סילבר העניק לדמוקרטים ערב הבחירות סיכוי של 77.9% להשיג רוב בסנאט וסיכוי של 95.7% להשתלט על בית הנבחרים, ובפלטפורמת ההימורים "פולימרקט" סיכויי הדמוקרטים לנצח בסנאט עמדו על 73% ובבית הנבחרים על 95%. בקרב על בית הנבחרים אמנם חזו האנליסטים והמהמרים ניצחון קל של הדמוקרטים, אך לא היה ברור אם יצליחו לממש את שאיפתם להשיג בו רוב גדול שיעיד על "גל כחול" לטובתם, כזה שבו ינצחו גם במעוזים שמרניים רבים, או שמא יסתפקו רק ברוב קטן – תרחיש שבו יתברר כי הסקרים האחרונים המעיטו בכוחם של הרפובליקנים. רשת "פוקס ניוז" העריכה כי לילה מוצלח יחסית עבור הרפובליקנים יהיה כזה שבו הם אמנם יפסידו את השליטה שם, אך עם רוב צנוע לדמוקרטים של כ-223 מושבים, ואילו לילה מוצלח לדמוקרטים יהיה כזה שבו הם יגרפו כ-240 מושבים.
השאלה כיצד יתחלקו המושבים תטה כאמור את הכף בפוליטיקה האמריקנית לשנתיים הקרובות. שליטה של הדמוקרטים בקונגרס בתקופה הזו תאפשר להם להתכונן טוב יותר לבחירות לנשיאות ב-2028, בין היתר עם פתיחה בהליכי חקירה ואף ניסיונות הדחה נגד הנשיא או אנשיו. הם יוכלו לחסום כל חוק שטראמפ יבקש לקדם, והנשיא יהיה חייב לקיים עמם משא ומתן כדי לאשר את תקציבי הממשל ולהימנע מהשבתתו, שיחות שבהן יוכלו לנסות לחלץ ממנו ויתורים שונים.
הדמוקרטים גם הבטיחו לנצל שליטה שלהם בקונגרס לסיכול המלחמה של טראמפ באיראן, מלחמה שהנשיא הבהיר כי החלטה אפשרית על חידושה תיעשה רק אחרי הבחירות. הקונגרס החדש יושבע ב-3 בינואר, וספק אם גם אז הדמוקרטים יוכלו לממש את הבטחתם, מפני שלנשיא יד רחבה מאוד בכל הנוגע להתוויית מדיניות החוץ והביטחון.
פורסם לראשונה: 00:56, 04.11.26






















