"זאת הבת שלי", אומרת דבורה, בת 42 מבני ברק, כשהיא מצביעה על אחת התמונות שתועדו במהלך הפשיטה המשטרתית על חתונת נערה ביבנאל. בתה הייתה אז בת 17, והחתונה התקיימה בניגוד לעמדתה.
עדות האם בוועדה בכנסת
(צילום: ערוץ הכנסת)
בדיון בוועדה לקידום האישה בכנסת, סיפרה דבורה כי ניסתה למנוע את הנישואים, ביקשה מבתה להמתין עד גיל 18 ואף פנתה לגורמים בקהילה - אך ללא הצלחה. בערב החתונה היא הגיעה ליבנאל עם בתה הצעירה. זמן קצר לאחר שבתה התיישבה על כיסא הכלה, נכנסו שוטרים לבית ועיכבו את השתיים לחקירה. בהמשך התקיימה החופה בלעדיה, וכחודשיים לאחר החתונה נכנסה בתה להיריון. ״לא זכיתי ללוות את בתי לחופה״, היא אומרת. ״עד היום היא לא סיפרה לי על ההיריון״.
דבורה סיפרה בוועדה בפרטי פרטים על המקרה: "הגרוש שלי נישא בשנית זמן קצר אחרי שהתגרשנו, וזמן קצר לאחר שגר עם אשתו בחיפה הוא עבר להתגורר ביבנאל. בגיל 16 בתי עברה לגור אצל אביה. חלפו רק שלושה חודשים עד שאירסו אותה לבחור שהיה מבוגר ממנה בשלוש שנים. נודע לי על האירוסים מקרובי משפחה, והיא לא שיתפה אותי. הם שכנעו אותה להיפרד מהבחור".
בהמשך דבריה, אמרה האם: "ראיתי בביתי מכתב שכתבה לרב, ובו כתבה כמה קשה לה לראות את הבחור במושבה. היא כתבה שהוא לא נשא חן בעיניה. היא חתמה: 'רציתי לשמוע את עצת הצדיק ולקבל על עצמי מה שהצדיק יגיד לעשות'. זמן קצר לאחר מכן היא התארסה שוב לאותו בחור. היא לא שיתפה אותי".
דבורה סיפרה כי ניסתה לשכנע את בתה שלא להתחתן: "לפני שקבעו את מועד החתונה, היא הגיעה אליי לשבת. ביקשתי ממנה שתישאר מאורסת, אך תמשיך לגור אצלי ותחכה עד גיל 18 ויום. אבל הם סירבו. החתונה נקבעה ליום הולדתה ה-17. בתי ידעה עד כמה אני מתנגדת לחתונה, אבל גם אמרתי לה כל הזמן שהיא הבת שלי, שאני אוהבת אותה ושאהיה שם בשבילה למרות הכול".
על יום החתונה, שבו נכנסו שוטרים למבנה, סיפרה דבורה: "בערב הגענו אני ובתי הקטנה ליבנאל. אחרי שבתי התיישבה על כיסא הכלה, היא התחילה לומר את תפילת הכלה, ואז שוטרים נכנסו לבית. לקחו אותנו לחקירה שנמשכה שעות במשטרת טבריה. אני, שהתנגדתי לחתונה, הואשמתי בהזמנת המשטרה. מרגע שחזרנו ליבנאל זכיתי להתעלמות מוחלטת. בתי ובני המשפחה התעלמו מקיומי. גם ניסיתי להיות שם בשבילה וגם ספגתי את ההאשמות. לאחר שעזבתי, הם קיימו את טקס החופה בלעדיי. לא זכיתי ללוות את בתי לחופה".
דבורה סיפרה כי בתה לא סיפרה לה שהיא בהיריון: "כחודשיים לאחר החתונה היא נכנסה להיריון. אתם יודעים איך גיליתי על ההיריון? כשלושה חודשים לתוך ההיריון קיבלתי התראה מקופת החולים, משום שהיא עדיין קטינה. היא תלד לפני גיל 18 ותיכנס גם היא לרשימה המפוקפקת של קטינות שילדו. עד היום היא לא סיפרה לי על ההיריון. היא בקושי מדברת איתי".
האם תקפה את המשטרה: "המשטרה לא פועלת לבד בעניין הזה. יש גם את הרווחה, שפועלת במקרים האלה - וההתנהלות שלה מתחת לכל ביקורת. לא הגיוני שעובדים סוציאליים יחזירו ילדה הביתה כשהיא משקרת להם שהיא לא מתחתנת. איפה העובדים הסוציאליים שיוציאו את הילדים האלה מההורים שלהם כדי שזה ייפסק? אתם מבינים איזו מכה זו תהיה לקהילה הזו? הם יבינו שהם לא יכולים לעשות מה שהם רוצים". היא קראה להעמיד לדין את מי שעומד מאחורי נישואי הנערות: "אם המשטרה תעשה עבודה מצוינת, אבל כשהחומרים יגיעו לפרקליטות לא יהיו כתבי אישום – לא עשינו כלום. החוק לא יכול להגביל את המשטרה מבחינת העדויות הקיימות".
יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, ח"כ מירב כהן, אמרה בתחילת הדיון: "אנחנו רואים רק את קצה קצהו של הקרחון. שוחחתי עם מישהי שעבדה במערכת החינוך ביבנאל שסיפרה לי שסביב כיתה ט׳, 80% מהתלמידות כבר מתחתנות. הדיבור הוא שמי שלא התחתנה - מוזרה. שמשהו לא בסדר אצלה. זה מיישב את הסתירה בין הנתונים של משרד החינוך לפיהם אין היעדרויות לבין מה שקורה בשטח. היא סיפרה גם על פגיעות מיניות כלפי ילדות קטנות, וברור לי שזו תעשייה שאנחנו רק מתחילים לראות ולחשוף את היקפי הנזק והקיצוניות שלה".
ח"כ כהן הוסיפה: "כדי שהדבר הזה יקרה, צריך מנגנון שלם של שתיקה. עמותות, אנשי חינוך, רווחה, מדריכי כלות, מארגני חתונות. כל מי שלוקח חלק במנגנון ההשתקה - אנחנו נגיע אליו, גם אם זה יקח שנים. אחד המכשולים שעומדים בפנינו הוא ראש מועצת יבנאל. לקראת הדיון היום הוא הודיע שהוא וכל עובדיו יחרימו את הדיון בכנסת ישראל. הוא זקוק לקולות של חברי הכת, הוא העניק אות הוקרה לאבנר סלמה, בכיר בכת שמתגאה בכלי תקשורת שהוא מדרבן קטינים וקטינות להתחתן. אותו ראש מועצה עצמו נכח בעצמו באירוע שבע ברכות של קטינים ביבנאל. החרם הזה רק מאותת לנו שאנחנו בכיוון הנכון. הדרך לפתור את זה היא לפרק את הכת ולהפסיק להתעלם מהתופעה הזו שלא מותירה שום ברירה לילדים ולילדות שאין להם איך להיחלץ מהמצב הזה. אנחנו נהיה שם לטובת אותם ילדים וילדות".









