משרד החוץ דורש מממשלת נורבגיה לעצור לאלתר מכירה פומבית של קלף מספר תורה שנבזז בשואה, חולל והושחת בידי חיילי אס-אס נאצים ושימש אותם כנייר עטיפה. הפריט ההיסטורי היהודי נמכר הערב (יום א') תמורת 8,500 דולר בבית המכירות הפומביות Valkyrie Historical Auctions באוסלו.
באתר המכירות נכתב בלי בושה: "חלק גדול של ספר תורה נמצא בשוק פשפשים בפולין לפני מספר שנים. דף זה שייך לספר תורה עתיק מאוד, שכנראה נשדד מבית כנסת פולני במהלך השואה שבוצעה על ידי הגרמנים במהלך הכיבוש של פולין. הוא עשוי מעור ונכתב בדיו שחורה בעברית. למרבה הצער, דף זה מקומט ופגום ממים אך הוא קריא לחלוטין. מצוין למסגור. פריט הקשור ישירות לשואה! כל הפריטים במכירה פומבית זו יישלחו מאירופה. עלות משלוח 25 דולר, לא משנה כמה פריטים תקנו".
בהודעת משרד החוץ בירושלים נמתחה ביקורת על קיום המכירה, על רקע דיווחים שלפיהם ממשלת נורבגיה צפויה להפסיק במקביל את התמיכה הכלכלית במסעות של תלמידים נורבגים למחנות השמדה. בהודעה הרשמית נכתב: "מכירות פומביות של כתבי קודש שנבזזו על ידי הנאצים – IN. ביקורים במחנות השמדה – OUT". בירושלים אמרו כי מדובר ב"שפל מוסרי".
קריקטורה אנטישמית
(צילום: מתוך אתר Valkyrieauctions)
במכירה הפומבית, פרט לקלף מספר התורה, נמכרו גם תפילין של יהודי שנבזזו על ידי הנאצים, שמלה ועליה טלאי צהוב, פריטים נאציים, כולל סמלים, תמונות של היטלר ובכירי הרייך השלישי ואפילו תמונת עירום של אישה, שנועדה להציג כיצד צריכה להיראות "בת הגזע הארי".
שמלה ועליה טלאי צהוב
(צילום: מתוך אתר Valkyrieauctions)
סמל נאצי
(צילום: מתוך אתר Valkyrieauctions)
גדעון טיילור, נשיא הארגון העולמי להשבת רכוש יהודי (WJRO), גינה את המכירה וקרא לממשלת נורבגיה לזהות את המוכר ואת הרוכש ולדאוג להשבת הפריט באופן מיידי.
"מקומם שקטע זה ממגילת קודש מוצע למכירה. הוא אינו שייך למוכר או לקונה פרטי - הוא שייך לעם היהודי. אנו קוראים לממשלת נורבגיה, שבה ממוקם בית המכירות הפומביות, לזהות את המוכר ואת הרוכש ולהבטיח את השבתו המיידית של הפריט״, אמר טיילור.
לדבריו, נורבגיה אימצה בשנת 2024 את המלצות ועידת וושינגטון בנושא יצירות אמנות שהוחרמו בידי הנאצים, המתייחס גם למקרים מסוג זה. "המכירה הזאת ממחישה באופן מוחשי את החשיבות שבמאמץ בינלאומי מתמשך למניעת סחר בפריטים מתקופת השואה, שהם חלק מההיסטוריה ומהדת של העם היהודי", הוא הוסיף. בין ההמלצות נקבע כי יצירות אמנות ונכסי תרבות שהיו בבעלותן של קהילות יהודיות צריכים להיות מושבים לקהילה, למוסד או לארגון יורש, או לארגון המייצג את העם היהודי בכללותו. עוד נקבע כי אין לראות בפריטים אלה פריטי אספנות, אלא חלק מהזיכרון הקולקטיבי של העם היהודי.
