בשיתוף סאנופי
שנת הלימודים כבר בעיצומה, והילדים חזרו לשגרה גם אחרי חופשות החגים. אבל עבור ילדים המתמודדים עם אטופיק דרמטיטיס, השגרה בגן ובבית הספר עלולה להיות מאתגרת במיוחד. הגרד שמפריע לשינה בלילה עלול להוביל לעייפות ולקשיי ריכוז במהלך היום, וההתמודדות עם המחלה עשויה להשפיע גם על ההשתתפות בפעילויות ועל הקשרים החברתיים. החדשות הטובות הן שבאמצעות טיפול מתאים, מודעות לצורכי הילד ושיתוף פעולה עם הצוות החינוכי, אפשר להקל על התסמינים ולסייע לילדים לנהל שגרת לימודים טובה ונוחה יותר.
"אטופיק דרמטיטיס יכול להשפיע על הילד בכל תחומי החיים"
(צילום: shutterstock)
אטופיק דרמטיטיס היא מחלת עור דלקתית כרונית, המאופיינת בתקופות של התלקחות לצד תקופות רגיעה. מעבר לפריחה, המחלה מתבטאת בגרד עז, יובש ולעיתים גם בפצעים ובזיהומים בעקבות הגירוד. ד"ר היבא זערורה, סגנית מנהלת מחלקת עור ואחראית מרפאות עור ילדים בקריה הרפואית רמב"ם, מדגישה שההשפעה חורגת הרבה מעבר לתסמינים הפיזיים. "אטופיק דרמטיטיס יכול להשפיע על הילד בכל תחומי החיים. הגרד עלול להיות עז עד כדי כך שהוא מפריע לשינה וגורם לילדים להתעורר שוב ושוב במהלך הלילה. כתוצאה מכך, הם עלולים להגיע לגן או לבית הספר עייפים, להתקשות להתרכז ולתפקד במהלך היום, ולעיתים הדבר משפיע גם על ההישגים הלימודיים. בנוסף, המחלה עלולה להשפיע על הביטחון העצמי ועל הקשרים עם ילדים אחרים, כך שההשפעה שלה היא גם חברתית ורגשית ולא רק גופנית".
לדבריה, גם למראה החיצוני של המחלה יש משמעות, במיוחד בגיל הילדות ובגיל ההתבגרות. "הפריחה יכולה להופיע באזורים גלויים כמו הפנים, הצוואר, הידיים והרגליים, ולעיתים קשה מאוד להסתיר אותה. ילדים עלולים להרגיש שהעור שלהם שונה משל ילדים אחרים, להתבייש במראה שלהם או לחשוש מתגובות ומהערות של הסביבה. במקרים מסוימים הם גם עלולים להתמודד עם שאלות, התרחקות או אפילו הצקות מצד ילדים אחרים". לדבריה, להתמודדות הזו עשויה להיות השפעה על הביטחון העצמי ועל הנכונות להשתתף בפעילויות חברתיות, בחוגים או בפעילויות שבהן העור חשוף.
ההשפעה של אטופיק דרמטיטיס אינה נעצרת אצל הילד, ולעיתים היא משפיעה על שגרת החיים של המשפחה כולה. "כשילד מתעורר שוב ושוב בלילה בגלל הגרד, במקרים רבים גם ההורים מתעוררים יחד איתו – כדי להרגיע אותו, למרוח טיפול או פשוט לעזור לו לחזור לישון", מסבירה ד"ר זערורה. "כשהמצב הזה חוזר על עצמו לאורך זמן, גם ההורים עלולים לסבול מחוסר שינה ומעייפות שמשפיעה על התפקוד שלהם במהלך היום, כך שהמחלה עשויה להפוך לאתגר שמשפיע על התא המשפחתי כולו״.
ד"ר היבא זערורהתמונה: יחצ רמב"םהגורמים בבית הספר שעלולים להחמיר את המצב
שנת הלימודים החלה לא מכבר, חשוב שהורים ומורים ידעו שמדובר בתופעה שכיחה מאוד ולא במקרים חריגים. "מדובר במחלה המופיעה אצל 20% מהילדים הקטנים, בדרגות שונות של חומרה", מסבירה ד"ר זערורה. "אצל ילדים רבים המחלה משתפרת משמעותית ואף עשויה לחלוף עם הגיל, אך אצל חלקם היא נמשכת גם בגיל ההתבגרות ובבגרות, ולעיתים לאחר תקופה של רגיעה היא יכולה להופיע שוב".
אתגר נוסף הוא מזג האוויר. בישראל, בתקופת הסתיו, הטמפרטורות עדיין עלולות להיות גבוהות, והדרך לבית הספר, השהייה בחצר ושיעורי הספורט עלולים להיות מלווים בחום ובהזעה. "זיעה יכולה לגרות את העור ולהגביר את הגרד, ולכן אצל חלק מהילדים החום והפעילות הגופנית עלולים להוביל להחמרה של הפריחה", מסבירה ד"ר זערורה. לדבריה, כדאי ככל האפשר להעדיף בגדים קלים ונושמים, להימנע משהייה ממושכת בחום ולאפשר לילד להתקרר ולהחליף בגדים אם הזיע מאוד. לצד כל אלה, גם המתח וההתרגשות שמלווים את פתיחת שנת הלימודים עשויים אצל חלק מהילדים להוות גורם נוסף להחמרת התסמינים.
מניעת סטיגמות והצקות
בפן החברתי, חשוב להבהיר לילדים ולמורים כי המחלה אינה מדבקת בשום אופן - לא במגע, לא במשחק משותף ולא בישיבה לצד ילד עם אטופיק דרמטיטיס. הבהרה פשוטה כזו יכולה למנוע כבר בתחילת השנה חששות מיותרים, סטיגמות והצקות.
לדברי ד"ר זערורה, ההיערכות המוקדמת היא המפתח: "כדאי לדבר עם הגננת או המחנכת, להסביר על המצב, אם יש אחות בבית ספר - להכין אותה". היא ממליצה להורים לעדכן את הצוות החינוכי אם הילד זקוק למריחת קרם במהלך היום, מאילו טריגרים כדאי להימנע, וכיצד לנהוג במקרה של החמרה.
מומלץ לשים לב גם לפעילויות בשיעורי אמנות ויצירה. העור של ילדים עם אטופיק דרמטיטיס רגיש יותר לגירויים, וחומרים מסוימים, כמו צבעים, דבקים וחומרי יצירה אחרים, עלולים לגרום לגירוי או להחמיר את מצב העור אצל חלק מהילדים. לעיתים יכולה להתפתח גם דלקת עור ממגע. עם זאת, אין צורך להימנע מחומרים אלה באופן גורף."המטרה היא לא להגביל את הילד או למנוע ממנו להשתתף בפעילויות עם חבריו, אלא שהצוות יהיה מודע לרגישות העור ויידע להתאים את הפעילות במידת הצורך״, מסבירה ד״ר זערורה
להורים היא ממליצה גם להקפיד לגזור ציפורניים לילד כדי למנוע זיהומים בעקבות גירוד, ולדאוג שקרם לחות יהיה תמיד זמין. "חשוב להזכיר ולהרגיל את הילד - אחרי כל שטיפת ידיים חשוב להחזיר את הלחות לעור באמצעות קרם. גם כשהוא בבית ספר ובלי הורים לצדו".
הבסיס לטיפול באטופיק דרמטיטיס הוא הטיפול המקומי בעור. שימוש קבוע בקרם לחות מסייע להתמודד עם היובש ולשמור על שכבת ההגנה של העור, גם בתקופות שבהן המחלה רגועה. בזמן התלקחות ניתן להשתמש, בהתאם להנחיית הרופא, במשחות המכילות סטרואידים, מעכבי קלצינורין או מעבכי PDE-4 שמטרתן להפחית את הדלקת, האדמומיות והגרד. לצד אלה קיימות גם משחות אנטי-דלקתיות שאינן מכילות סטרואידים, שניתן להשתמש בהן במקרים המתאימים ולעיתים גם כטיפול אחזקתי באזורים שנוטים להתלקח שוב ושוב. "המטרה היא לא רק לטפל בפריחה כשהיא מופיעה, אלא לשמור על העור לאורך זמן ולהפחית ככל האפשר את תדירות ההתלקחויות ואת עוצמתן", מסבירה ד"ר זערורה.
"יש יותר מדי חשש מהטיפול. אל תניחו לילדים לסבול"
במקרים שבהם הטיפול המקומי אינו מספיק והמחלה נרחבת או משפיעה באופן משמעותי על איכות החיים, ניתן לשקול אפשרויות טיפול נוספות. אחת מהן היא פוטותרפיה – חשיפה מבוקרת לקרינה אולטרה-סגולה בתנאים רפואיים, שעשויה להפחית את הדלקת בעור ואת הגרד. הטיפול ניתן בסדרה של מפגשים, בהתאם לגיל הילד, לחומרת המחלה ולשיקולים רפואיים נוספים.
בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי בטיפול באטופיק דרמטיטיס, עם כניסתם של טיפולים מתקדמים הפועלים באופן ממוקד על מסלולים מרכזיים בתהליך הדלקתי ובהם טיפולים ביולוגיים ותרופות מקבוצת מעכבי הג'אק. חלק מהטיפולים האלו מאושרים לשימוש גם בילדים, בהתאם לגיל ולהתוויה. "הטיפולים המתקדמים מאפשרים לנו כיום להשיג שליטה טובה במחלה אצל ילדים רבים שסובלים מאטופיק דרמטיטיס בינונית עד קשה", מסבירה ד"ר זערורה. "המטרה היא לא רק לשפר את מראה העור, אלא להפחית את הגרד, לאפשר לילד לישון טוב יותר ולשפר את התפקוד ואיכות החיים שלו ושל המשפחה".
לצד הטיפולים המתקדמים, קיימות אפשרויות סיסטמיות נוספות, בהן תרופות מדכאות חיסון ותיקות המתאימות למטופלים מסוימים בהתאם לגיל, לחומרת המחלה ולשיקולים רפואיים. בחירת הטיפול נעשית באופן פרטני ותוך התייחסות ליעילות, לבטיחות ולצורך במעקב.
"אנחנו לא צריכים להשלים עם מצב שבו ילד ממשיך לסבול מגרד משמעותי, הפרעות שינה ופגיעה בתפקוד בגלל המחלה", מדגישה ד"ר זערורה. "יש היום מגוון רחב יותר של אפשרויות טיפול, ולכן חשוב להתאים לכל ילד את הטיפול הנכון עבורו, בהתאם לגיל, לחומרת המחלה ולהשפעה שלה על חיי היומיום״, אומרת ד״ר זערורה.
הטעות הנפוצה ביותר, לדברי ד"ר זערורה, נוגעת דווקא לחשש מהטיפול עצמו. "יש יותר מדי חשש מטיפול במשחות סטרואידליות. עם זאת, אם מורחים את המשחה הנכונה במקום הנכון, בכמות הנכונה ובזמן הנכון, לא אמורה להיות בעיה וזה רק יועיל לילד", היא מסבירה. לדבריה, חשוב לסמוך על הרופא המומחה שמלווה את הילד ולהקפיד על ההנחיות, במקום להימנע מטיפול בגלל חששות שעלולים בסופו של דבר להשאיר את המחלה לא מאוזנת.
החשש מטיפול קיים לעיתים גם כאשר עולה האפשרות לעבור לתרופות ביולוגיות, בעיקר בקרב הורים לילדים עם מחלה בינונית עד קשה. "תרופה 'ביולוגית' יכולה להרתיע, אבל מדובר בטיפולים שנחקרו ואושרו לשימוש גם בילדים בגילים המתאימים, ופועלים באופן ממוקד על מנגנונים מסוימים המעורבים בדלקת", מסבירה ד"ר זערורה. כמובן שלכל טיפול יש יתרונות ושיקולים שצריך להביא בחשבון, ולכן ההחלטה מתקבלת באופן פרטני יחד עם הרופא המטפל. לדבריה, החשש מהטיפול כשלעצמו לא צריך למנוע מילד שסובל ממחלה משמעותית לקבל טיפול שיכול לסייע לו.
גם הימנעות מטיפול אינה נטולת השלכות. "אם לא מטפלים והילד מאוד מתגרד, הוא יכול לפצוע את העור, לפתח זיהומים ולהגיע לסיבוכים שאפשר להימנע מהם", מדגישה ד"ר זערורה. מעבר לכך, מחלה שאינה מאוזנת עלולה להמשיך לפגוע בשינה, בריכוז, בתפקוד בבית הספר ובאיכות החיים של הילד ושל משפחתו.
תחילת שנת הלימודים היא הזדמנות טובה לעצור ולבדוק האם המחלה אכן מאוזנת, ולפנות לבדיקה נוספת אם הילד עדיין סובל, מתגרד בלילות או מתקשה לתפקד במהלך היום. שילוב של טיפול המותאם לילד, הימנעות ככל האפשר מגורמים שמחמירים את המחלה ושיתוף פעולה עם הצוות החינוכי יכולים לסייע לילד לעבור את שנת הלימודים עם פחות התלקחויות ופחות הפרעה לשגרת החיים.
שירות לציבור בחסות סאנופי. אין לראות בו חוות דעת או תחליף לייעוץ רפואי עם רופא/ה מומחה/ית. למידע נוסף יש לפנות לרופא/ה המטפל/ת
האמור בפרסום זה אינו בגדר המלצה או תחליף לייעוץ ו/או טיפול רפואי ו/או מקצועי, שאמורים להינתן פרטנית ובאופן אישי.
בשיתוף סאנופי
